גם בחול הרך, נמחו העקבות.

[ויש רגעים]

גם בחול הרך, נמחו העקבות.

כמו העקבות, כך גם שמי, נמחה מעל פני החול הרך. סברת כי חרטת אותו שם לעד, שם- כמו בליבך. נדמה כי סרבת לזכור שכאשר הגאות מגיעה, נמחים גם הכתובים. זיכרון מבליח בשעת דמדומים, שנינו אחוזים. זיכרון מבליח בשעת הבוקר, התרנגול קורא את קריאתו. זיכרון מבליח בשעת לילה מאוחרת, אתה לוחש מילים באוזני. כך, גם בחול הרך, נמחו העקבות.