גם טוב יש בנושא הרפואה.

גם טוב יש בנושא הרפואה.

יתכן ובעצם בטוח (אם התלוננו)שיש תופעות המצדיקות טיפול בנושאי הרפואה בצה"ל. אך אם יש מקרים חיוביים חשוב גם אותם לציין. נתקלתי לאחרונה בשני מקרים עם בני המשרתים ביחידות קרביות שונות בטיפול רפואי מסור ואיכפתי.בנוסף הייתה התחשבות מקסימלית של המפקדים.כנראה שלא הכל שחור ויש גם מקרים להם צריך לפרגן.
 

oshiko

New member
טוב לשמוע

נציין במכתבנו גם את העובדה שיש צדדים חיוביים לרפואה הצה"לית. ד"א שמחים לשמוע ממך שוב. התאומים מצליחים להיפגש לפעמים?
 
תודה על ההתעניינות

תודה על ההתעניינות וחייבת לציין שיש לך זכרון משהו. אתה יודע גם אנחנו ההורים אנשים עובדים (ולעיתים קשה) כך שלא תמיד יוצא להתפנות לפורום במחשב. פניתי למפקדיהם ושבת לאחריה שניהם יצאו באופן חריג.(יש מפקדים מתחשבים). הבנים אמנם כעסו עלי ,אך המפגש ביניהם הוכיח לי שטוב עשיתי, למרות כעסם. השבת שוב רק אחד יוצא, אך לא נורא הם נפגשו שבוע שעבר ומקווה שיפגשו שבוע הבא. אני חייבת לאמר מדברים שאני שומעת בכל מיני פורומים ומחברים נדמה לי שהיחס שניתן לקרביים הוא מעט שונה. יתכן ויש הצדקה לכך לפחות במשימות ובקשיים בהם נתונים החיילים. ולכל ההורים אני אומרת, הבן שלך בקרבי רק לעודד ולעודד.החבר'ה "קורעים את התחת" ומה שלנו ההורים נותר זה רק לתמוך ולאהוב. שתהיה לכל החיילים ולהוריהם שבת שלום
 

סמדר בנ

New member
זה רק מחזק

את מה שכתבתי בשרשור הקודם , שהרבה תלוי ברמת היחידה. השאלה כיצד ניתן למנוע את המצב שבחלק מהיחידות הטיפול לא מספק/גרוע/רשלני. צריכים להיות כנראה נוהלים ברורים כדי שהטיפול לא יהיה רק תלוי ברצונו הטוב של מישהו.
 
אני איתך ומאד מפרגנת לטיפול הרפואי

והיחס הרציני לו זכה/זוכה בני בבעיות רפואיות (אמנם זניחות למזלו/נו) אבל מעולם לא נענה בסירוב לבדיקה/טיפול/הפנייה.
 

zehava17

New member
אני מצטרפת לפירגון,שיהיו |בריאים|ח.

נראה לי ,שהילדים שלנו נמצאים באותו מקום, שבטה??? מוסיפה סיפור מדהים. בני הטירון בעייתי באוכל.הוא מאלה, שלא אוכל כל דבר ,
מפונק משהו.. הגיע לפני כשבועיים לחדר האוכל בבסיס וראה ש""אין לו מה לאכול"". קם רוגז ממקומו וחזר לאוהל.התיישב על המיטה וכמעט בכה. לפתע הגיח מולו המפקד ,כשקופסת שוקולד למריחה בידו.לפניו רשם את שם הבן על הקופסה בטוש שחור ומסר אותה לחייל בברכת בתיאבון, "בוא לאכול עם כולם"אמר המפקד.. הטירון שלי היה המום ומלא הערצה לאותו מפקד האבהי,המקסים. בתי הבכורה ,שהיתה מדכי"ת בבה"ד 12 לפני כ10 שנים ,כששמעה את הסיפור, זו היתה תגובתה:"אנחנו לא היינו מעיזים לעשות דבר כזה לפקודות שלנו,מה הפינוק הזה?זה צבא לא?!? תחשבו על זה!!!!! אנחנו ההורים וכמובן... הסבתא חה..חה..חה... מלאי חיבה והערצה לאותו מפקד נפלא. יישר כח!!!
שבת שלום לכולם.
 

s.p.y

New member
הלוואי שזה היה ככה

הבת שלי היתה בטירונות בחיל אויר עם פרופיל רפואי מאוד נמוך , ביקשה רופא ורק אחרי התערבות שלי הצליחה לראות רופא בסוף הטירונות. זהו חוסר אחריות נוראי של המפקדות שאמורות להיות מודעות לכך שיש חיילת עם פרופיל כל כך נמוך, במיוחד שמדובר על טירונות רגילה של בנות עם פרופיל 97.
 
למעלה