גם כן סליחה

[ToryMaster]

גם כן סליחה

אני מתנצלת כי מרגישה אבודה מדי כרגע מכדי לעזור לה לפתור משבר עם מי שהיה החבר הכי טוב שלי והיום בדיוק ההיפך. אני באמת מתנצלת ומבקשת את סליחתה, אז היא אומרת לי שזה בסדר. זה לא בסדר. אני הייתי שואלת מה קרה, לפחות נותנת לך הזדמנות להגיד, גם אם מהר מאוד הייתי אומרת אני לא במצב לסייע, זה לגיטימי. אבל לא, התעלמות מוחלטת, וזלזול מוחלט במה שאני מגדירה ומרגישה שהוא בעיה רצינית. זה לא בסדר. זה בכלל לא בסדר. אבל אני אשב בצד ואשתוק, כי כל כך לא רוצה לריב ולהעמיס עליה עכשיו. למה לא יכולים להיות לי חברים שממש אוכל לדבר איתם והם יענו וינסו לעזור בבגרות?

 

[ToryMaster]

לא, לא קרה לי כלום

אני סתם יושבת פה כל היום ורק רוצה להקיא ולבכות ולהתמוטט. לא קרה לי שום דבר, חברי האוהבים והעיוורים.

 

[hodayoyo]

../images/Emo4.gif

באמת שקראתי, אבל אין לי מושג מה להגיב. גם נראה לי הסתבכתי עם מה שכתבת...

אוף.

 

[ToryMaster]

הסתבכתי כן

מכירה את זה שקורים כל כך הרבה דברים, שאין מושג מאיפה להתחיל להסביר? זה מה שקרה.

 

[hodayoyo]

כן.

אז מתחילים מההתחלה, לא? ואז יוצא שכתבת מגילה ואת בטוחה שאך אחד לא יקרא אותה אז את בכלל לא שולחת...? בשביל זה יש אמצעי תקשורת פרטיים שבהם את יכולה לכתוב איזה מגילות שבא לך ואני מבטיחה שאני אקרא..

 

[ToryMaster]

זה פשוט...

זו אפילו לא בעיה ספציפית, זה שאני מרגישה שאנשים כל כך התרגלו לזה שיש לי בעיות [נגיד הגב או כאלה] שהם לא מייחסים לזה כמעט חשיבות, זה כמו עוד פיגוע ועוד פיגוע, מפסיק לרגש אותם. מציק.

 

[hodayoyo]

מוכר

זה כמו שחברות שלי התרגלו שאני הרבה במצב רוח "מדוכא" אז הרוב הפסיקו לשאול. יש עוד שתיים שממשיכות לשאול כל פעם מה קרה ומה אפשר לעשות כדי לעזור לי. צריך למצוא את האנשים הנכונים...

 

[ToryMaster]

בכל פעם שנדמה לי

שמצאתי אנשים נכונים, הם נכונים נכונים נכונים, ואז אחרי כמה זמן נשחקים ונמאס להם. אני לא פורום, בחייכם

 

[דנטל]

לא הכי הבנתי מה קרה

אבל חברים אפשר לבחור. עם הזמן אולי תמצאי גם כאלה שעונים בדיוק מה שאת רוצה שיענו. כאלה שהשיחות איתם יהיו מרוממות רוח. כאלה שיחשבו בעיניך בוגרים. בינתיים, אלה החברים וצריך לאהוב אותם כמו שהם, או לא לאהוב ואז גם אין סיבה להיות חברים שלהם. ואם הבנתי בערך משהו ממה שקרה, אז היא לא יכולה לנהוג בבגרות לגבי משהו שהיא לא יודעת איך את מרגישה לגביו, אז אם בחרת לשתוק בעצם גם בחרת בתגובה "לא בוגרת" שלה.

 

[ToryMaster]

מה

"אני לא במצב לדבר על זה עכשיו, מבולבל ואבוד לי מדי" "בסדר, נדבר אח"כ" עונה היא. הנושא המדובר הוא האדם שהכי קשה לי לחשוב עליו בעולם

. אוף, את צודקת, אבל מה אני אמורה לעשות? את לא רוצה לדעת, שאדחוף לך בכוח?

 

[דנטל]

אולי היא כן רוצה לדעת

את יודעת למה אני לא מתענינת בשלומם של אנשים? כי נמאס לי מתשובות "עזבי, סיפור ארוך", "את לא רוצה לדעת", "זה לא לעכשיו". זה לא אומר שהם באמת לא מענינים אותי, זה רק אומר שכשהם ירצו להגיד לי משהו הם בהחלט מוזמנים, אבל שלא יחכו שאני אשאל כי סבירות גבוהה שזה לא יקרה.

 

[יעל ניסן]

מסכימה

וליעל רק אגיד שלקטר זה בסדר, אבל אם רוצים עזרה צריך גם להגיד 2 דברים: 1- מה לא בסדר 2- איזו עזרה את מבקשת ככה באמת אפשר יהיה לעזור ולא סתם לנחש מה קורה ולרחם עליך.

 

[ToryMaster]

אני אגיד לך

עכשיו זה יותר ברור, שלא ברור לי מה הבעיה, ושם אני צריכה עזרה, להבין מה הבעיה בעצם. מסובך, כן. העניין הוא שאני כן עונה ומספרת לחברות שלי ולוידעת, בלאט, אולי סתם הקצנתי, גם זה קורה.