גם כשאבא שלי

[מתנות]

גם כשאבא שלי

גם אחרי שהוא חזר. מספר שבועות לאחר המעשה האמיץ השירים שוב מדליקים בי איזה גחל, שהאוויר מלבה, המבטים שורפים. והנימה בקול שלך מזכירה לי את פעם, אותך- אני רוצה לשכוח את כל מה שהכרתי עד עכשיו. מספר שבועות לאחר שרעדתי לך בבכי את הסוד שאני שסוף סוף מוכן להתגלות (זקוק להכרה) ופרקתי מולך, אבא כאבי לב שהפכו לזהות שלא ביקשתי וחשפתי פחד |משתק| עד לכדי קריאה נואשת חולמת סיכוי. קודם יכולתי לתלות את המצב הקיומי שלי בחסרונך עכשיו אני פוחדת שגם איתך אני אבודה.

 

[ירגזי כחול]

{...}

אני קצת חסרת מילים כי הייתי רוצה לדעת להגיד משהו נכון ואני לא אבל יש משהו שאני כן מרגישה צורך לומר בכל זאת אני מכירה מעצמי את הקטע הזה.. של לחשוב שעכשיו יהיה בסדר כשמשהו מסויים משתנה לטובה כמו שרצית כ"כ הרבה זמן ולגלות שאני עדיין אני גם ככה ואת יודעת. הקטע הוא להבין שאת לא אבודה בשום מצב. כי את לא. את ממש ממש לא ולהפך. תקראי אותך שניה בנקודות אור. ואת יודעת מה, אפילו לא קשור לזה. פשוט כי את את. ויש בך כל כך הרבה, איפה זה ואיפה אבודה? אני מכירה את הנטיה הזאת להרגיש ככה. אבל אל. זה פשוט לא נכון. את לא אבודה. לא בלעדיו ולא איתו. שום דבר לא יכול לפתור אותך, אבל את גם לא צריכה שיפתרו אותך. כי מה שצריך להפתר יפתר מעצמו, לא בזכות שום דבר חיצוני אלא בזכותך, כי את את ואת נפלאה וככה זה קורה. וזהו. אני אוהבת אותך ואני מצטערת שאני... {חיבוק}