עבודה פופית מובהקת ולטובה
גם לדעתי עבודה מאד חיננית ומסקרנת ,אריק לא ויתר על השפה הפרטית שלו אבל כאן יש יותר התגבשות טאקטית לתוך שפת הפופ על הדו-משמעות שלה . גם באופן הצרכני.גם בצורה. מהבחינה הזו לדעתי השפה הפופית היא מאד עכשווית היא תמיד משחקת על כמה מישורים , האמן מכניס את גירסתו להרצל ולתוך בחירה באחת האפשריות שהשפה הפופית מאפשרת. בעניין זה אפשר לומר שפעם לפני כך וכך שנים אמר אמן מאד חשוב ומרכזי בישראל שהשפיע על דורות של אמנים ,ששפת הפופ בלתי ניתנת לתרגום לתוך הלוקאליות הישראלית. אבל ישראל הפכה ברבות הימים לחברה צרכנית ,יש שמוסיפים צרחנית. והנה הפופ מתלבש יופי בתוך התרבות הישראלית ,והאמן שאמר זאת הוא איש די נבון . הפופ והעבודה הזו משחקים את משחק הטוטאלוגיה באופן שמרמז על הפשטה של המושגים ו השטחה שלהם ,אבל היתרון שבתוך החזרה של האובייקטים מופיע מידי פעם שאלה מי הוא היצוג התקף ומה המשמעות והרגישות הנכונה והעכשוית. מין שאלה על המשמעויות הרבות והאפשרויות הבלתי נגמרות ,ומהפרספקטיבה של אריק זוהי עבודה מצוינת במובן שהוא חותר תחת המראה המהוקצע בדרך כלל של עבודת פופ ושותל שם את הרצל שלו עם עניבה ססגונית שמונעת מאיתנו את מבושיו של הנביא. לדעתי עבודה משובחת ובהחלט מסקרנת למה שיבוא בהמשך.
גם לדעתי עבודה מאד חיננית ומסקרנת ,אריק לא ויתר על השפה הפרטית שלו אבל כאן יש יותר התגבשות טאקטית לתוך שפת הפופ על הדו-משמעות שלה . גם באופן הצרכני.גם בצורה. מהבחינה הזו לדעתי השפה הפופית היא מאד עכשווית היא תמיד משחקת על כמה מישורים , האמן מכניס את גירסתו להרצל ולתוך בחירה באחת האפשריות שהשפה הפופית מאפשרת. בעניין זה אפשר לומר שפעם לפני כך וכך שנים אמר אמן מאד חשוב ומרכזי בישראל שהשפיע על דורות של אמנים ,ששפת הפופ בלתי ניתנת לתרגום לתוך הלוקאליות הישראלית. אבל ישראל הפכה ברבות הימים לחברה צרכנית ,יש שמוסיפים צרחנית. והנה הפופ מתלבש יופי בתוך התרבות הישראלית ,והאמן שאמר זאת הוא איש די נבון . הפופ והעבודה הזו משחקים את משחק הטוטאלוגיה באופן שמרמז על הפשטה של המושגים ו השטחה שלהם ,אבל היתרון שבתוך החזרה של האובייקטים מופיע מידי פעם שאלה מי הוא היצוג התקף ומה המשמעות והרגישות הנכונה והעכשוית. מין שאלה על המשמעויות הרבות והאפשרויות הבלתי נגמרות ,ומהפרספקטיבה של אריק זוהי עבודה מצוינת במובן שהוא חותר תחת המראה המהוקצע בדרך כלל של עבודת פופ ושותל שם את הרצל שלו עם עניבה ססגונית שמונעת מאיתנו את מבושיו של הנביא. לדעתי עבודה משובחת ובהחלט מסקרנת למה שיבוא בהמשך.
