גם לי יש שאלות

[שיר ורד]

גם לי יש שאלות

גם לי יש שאלות
קרוב משפחה שלי הוא חולה סיעודי המטופל ע"י עובד זר הצמוד אליו 6 ימים בשבוע. בן המשפחה שמטפל בהעסקת אותו עובד, אמר שבחברת כ"א שטיפלה בהשגת היתר העסקה נאמרו לו הדברים הבאים: 1. עליו לתת לעובד תלושי שכר, ולשמור על תלושים לפחות 3 חודשים לאחור. 2. מאחר והעובד מתגורר בבית המעסיק וחייב להיות צמוד אליו 24 שעות במשך 6 ימים בשבוע, הוא זכאי לשכר הגבוה ב 30% משכר המינימום, וזאת על פי תקדימים בפסיקה (סכום זה גבוה בהרבה מהמקובל בענף שבו עובדים זרים חדשים מקבלים כ 500 דולר לחודש ורק הותיקים ביותר מגיעים ל 700 עד 750 דולר לחודש). האם מישהו יכול לאשר או לדחות טענות אלו? ושאלה נוספת האם ניתן לנכות משכר המינימום אותו חובה לתת לעובד , סכומים סבירים בגין דיור ומזונות אותם הוא מקבל ללא תשלום במקום עבודתו? (אני יודע שלגבי עובד רגיל זה חוקי. האם במקרה הזה בגלל שמדובר בעובד זר יש חוקים/תקנות אחרות?

 

[שיר ורד]

מצאתי בעצמי

גם לי יש שאלות
קרוב משפחה שלי הוא חולה סיעודי המטופל ע"י עובד זר הצמוד אליו 6 ימים בשבוע. בן המשפחה שמטפל בהעסקת אותו עובד, אמר שבחברת כ"א שטיפלה בהשגת היתר העסקה נאמרו לו הדברים הבאים: 1. עליו לתת לעובד תלושי שכר, ולשמור על תלושים לפחות 3 חודשים לאחור. 2. מאחר והעובד מתגורר בבית המעסיק וחייב להיות צמוד אליו 24 שעות במשך 6 ימים בשבוע, הוא זכאי לשכר הגבוה ב 30% משכר המינימום, וזאת על פי תקדימים בפסיקה (סכום זה גבוה בהרבה מהמקובל בענף שבו עובדים זרים חדשים מקבלים כ 500 דולר לחודש ורק הותיקים ביותר מגיעים ל 700 עד 750 דולר לחודש). האם מישהו יכול לאשר או לדחות טענות אלו? ושאלה נוספת האם ניתן לנכות משכר המינימום אותו חובה לתת לעובד , סכומים סבירים בגין דיור ומזונות אותם הוא מקבל ללא תשלום במקום עבודתו? (אני יודע שלגבי עובד רגיל זה חוקי. האם במקרה הזה בגלל שמדובר בעובד זר יש חוקים/תקנות אחרות?

מצאתי בעצמי
ובהחלט היו לי כמה הפתעות: 1. לא נכון, זה חל על עובד זר המטפל בחולה סיעודי. 2. נכון. 3. אפשר לנכות עד 25% משכרו של העובד בגין מגורים, אגרות שוטפות (ארנונה, מים, חשמל,גז) וכלכלה. סימוכין בקישור.

 

[יוסאריאן]

הערות (בלי לקרוא את הקישור).

מצאתי בעצמי
ובהחלט היו לי כמה הפתעות: 1. לא נכון, זה חל על עובד זר המטפל בחולה סיעודי. 2. נכון. 3. אפשר לנכות עד 25% משכרו של העובד בגין מגורים, אגרות שוטפות (ארנונה, מים, חשמל,גז) וכלכלה. סימוכין בקישור.

הערות (בלי לקרוא את הקישור).
1. אין חובה לתת תלושים לעובד במשק בית, בלי קשר לשאלה אם מדובר בעובד ישראלי או בעובד זר. 2. הניכוי בגין מגורים וכלכלה אמור להיות רק במקרה של הסכמה עם העובד על זה, ובהתאם לתנאים שבסעיף 3 בחוק הגנת השכר: "מותר, בהסכמת העובד, לשלם חלק משכר-עבודה באוכל ובמשקאות המיועדים לצריכה במקום העבודה, להוציא משקאות משכרים, או בדיור אם דרך-תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה-עבודה או שהוא נוהג מקובל בתנאי-עבודה, ובלבד שהשווי המיוחס לכל אלה לא יעלה על המקובל בשוק.". אני לא יודע מאיפה ההגבלה של 25% מהשכר.

 

[שיר ורד]

הערות להערות

הערות (בלי לקרוא את הקישור).
1. אין חובה לתת תלושים לעובד במשק בית, בלי קשר לשאלה אם מדובר בעובד ישראלי או בעובד זר. 2. הניכוי בגין מגורים וכלכלה אמור להיות רק במקרה של הסכמה עם העובד על זה, ובהתאם לתנאים שבסעיף 3 בחוק הגנת השכר: "מותר, בהסכמת העובד, לשלם חלק משכר-עבודה באוכל ובמשקאות המיועדים לצריכה במקום העבודה, להוציא משקאות משכרים, או בדיור אם דרך-תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה-עבודה או שהוא נוהג מקובל בתנאי-עבודה, ובלבד שהשווי המיוחס לכל אלה לא יעלה על המקובל בשוק.". אני לא יודע מאיפה ההגבלה של 25% מהשכר.

הערות להערות
1. לא מדויק. בתקנות הנלוות לחוק העסקת עובדים זרים, ישנה דרישה מיוחדת לשמור במקום העבודה 3 תלושי שכר אחרונים , בנוסף למסמכים אחרים. תת סעיף מיוחד, פוטר אך ורק מעביד יחיד המעסיק עובד בסיעוד. לכן, אין פטור כזה ליחיד המעסיק עובד זר כמטפל בילדיו או בעבודות ניקיון (בלי להתייחס לעצם חוקיות ההעסקה הנ"ל). 2. בתחום עובדי הסיעוד זהו נוהג מקובל בתנאי העבודה ולכן אין הכרח שזה יופיע במפורש בחוזה (אבל כמובן שזה רצוי). 3. ההגבלה של 25% מהשכר, מופיעה גם היא בתקנות ומסתמכת (בתקנות עצמן) על סעיף 25(א)(6) בחוק הגנת השכר. לדעתי ההסתמכות הנ"ל היא פרשנות שגויה של הסעיף (מדובר בניכוי הוצאות ולא החזר חוב), אך משנקבעה התקנה, היא מחייבת. הסמכות לתקנות נקבעה בחוק העסקת עובדים זרים .

 

[יוסאריאן]

כרגיל - אני חולק (וגם צודק, לדעתי).

הערות להערות
1. לא מדויק. בתקנות הנלוות לחוק העסקת עובדים זרים, ישנה דרישה מיוחדת לשמור במקום העבודה 3 תלושי שכר אחרונים , בנוסף למסמכים אחרים. תת סעיף מיוחד, פוטר אך ורק מעביד יחיד המעסיק עובד בסיעוד. לכן, אין פטור כזה ליחיד המעסיק עובד זר כמטפל בילדיו או בעבודות ניקיון (בלי להתייחס לעצם חוקיות ההעסקה הנ"ל). 2. בתחום עובדי הסיעוד זהו נוהג מקובל בתנאי העבודה ולכן אין הכרח שזה יופיע במפורש בחוזה (אבל כמובן שזה רצוי). 3. ההגבלה של 25% מהשכר, מופיעה גם היא בתקנות ומסתמכת (בתקנות עצמן) על סעיף 25(א)(6) בחוק הגנת השכר. לדעתי ההסתמכות הנ"ל היא פרשנות שגויה של הסעיף (מדובר בניכוי הוצאות ולא החזר חוב), אך משנקבעה התקנה, היא מחייבת. הסמכות לתקנות נקבעה בחוק העסקת עובדים זרים .

כרגיל - אני חולק (וגם צודק, לדעתי).
1. מה שלמדת על הפטור לגבי עובד סיעוד - למדת מתקנה 2 בתקנות. אבל, אם תראה את הסיפא של תקנה 1(א) בתקנות, תראה שתקנה 1(א) חלה לגבי תלוש משכורת רק במקרה שהמעביד חייב לנהל פנקס שכר לפי סעיף 24 בחוק הגנת השכר. מעביד שמעסיק עובד במשק בית, שלא לצורך עסקו, אינו חייב לנהל פנקס שכר לפי סעיף 24 בחוק הגנת השכר, כך שגם תקנה 1(א) בתקנות עובדים זרים אינה מחייבת אותו לעשות ככה, ואין משמעות לגביו לעובדה שהוא לא כלול בתקנה 2 של תקנות עובדים זרים. (תקנה 1(א) חלה, למעשה, לגבי עובדי משק בית, על עובדים כאלה שמועסקים אצל קבלן שעיסוקו הוא במתן שירותי משק בית, וקבלן כזה נהנה מהוראת תקנה 2 שהיא מיותרת כאשר המעביד הוא בעל הבית עצמו, שהעובד לא עובד אצלו לצורך עסקו. 2. אם תקרא שוב את סעיף 3 בחוק הגנת השכר, תראה (אני מניח) שגם אם זה נוהג מקובל בתנאי העבודה (ואני לא בטוח שזה ככה), עדיין דרושה הסכמתו של העובד. 3. אתה צודק בענין ההגבלה הקבועה בתקנות עובדים זרים לגבול של 25% מהשכר (ואני טעיתי בכך שקודם לא ידעתי על מה זה מסתמך), אבל אתה טועה בכך שאתה חושב שהתקנה נסמכת על פרשנות לא נכונה של סעיף 25(א)(6) בחוק הגנת השכר. פשוט התקנה קובעת שהמקסימום לניכוי מהשכר הוא 25% מצירוף כל אחד מהמקורות לניכוי (התקנות האלה, התקנות על ביטוח רפואי וסעיף 25(א)(6). כלומר - אם השכר הוא 4,000 ש"ח, והעובד חייב למעביד, לפי התחייבות בכתב, סך של 700 ש"ח והניכוי על הביטוח הרפואי הוא 100 ש"ח והניכוי על הוצאות המזון והמגורים הוא 500 ש"ח, אסור יהיה למעביד לנכות יותר מ-1,000 ש"ח, אפילו שבעצם הוא היה יכול לחשוב שמותר לו לנכות 1,300 ש"ח.

 

[שיר ורד]

לגבי נקודה 3

כרגיל - אני חולק (וגם צודק, לדעתי).
1. מה שלמדת על הפטור לגבי עובד סיעוד - למדת מתקנה 2 בתקנות. אבל, אם תראה את הסיפא של תקנה 1(א) בתקנות, תראה שתקנה 1(א) חלה לגבי תלוש משכורת רק במקרה שהמעביד חייב לנהל פנקס שכר לפי סעיף 24 בחוק הגנת השכר. מעביד שמעסיק עובד במשק בית, שלא לצורך עסקו, אינו חייב לנהל פנקס שכר לפי סעיף 24 בחוק הגנת השכר, כך שגם תקנה 1(א) בתקנות עובדים זרים אינה מחייבת אותו לעשות ככה, ואין משמעות לגביו לעובדה שהוא לא כלול בתקנה 2 של תקנות עובדים זרים. (תקנה 1(א) חלה, למעשה, לגבי עובדי משק בית, על עובדים כאלה שמועסקים אצל קבלן שעיסוקו הוא במתן שירותי משק בית, וקבלן כזה נהנה מהוראת תקנה 2 שהיא מיותרת כאשר המעביד הוא בעל הבית עצמו, שהעובד לא עובד אצלו לצורך עסקו. 2. אם תקרא שוב את סעיף 3 בחוק הגנת השכר, תראה (אני מניח) שגם אם זה נוהג מקובל בתנאי העבודה (ואני לא בטוח שזה ככה), עדיין דרושה הסכמתו של העובד. 3. אתה צודק בענין ההגבלה הקבועה בתקנות עובדים זרים לגבול של 25% מהשכר (ואני טעיתי בכך שקודם לא ידעתי על מה זה מסתמך), אבל אתה טועה בכך שאתה חושב שהתקנה נסמכת על פרשנות לא נכונה של סעיף 25(א)(6) בחוק הגנת השכר. פשוט התקנה קובעת שהמקסימום לניכוי מהשכר הוא 25% מצירוף כל אחד מהמקורות לניכוי (התקנות האלה, התקנות על ביטוח רפואי וסעיף 25(א)(6). כלומר - אם השכר הוא 4,000 ש"ח, והעובד חייב למעביד, לפי התחייבות בכתב, סך של 700 ש"ח והניכוי על הביטוח הרפואי הוא 100 ש"ח והניכוי על הוצאות המזון והמגורים הוא 500 ש"ח, אסור יהיה למעביד לנכות יותר מ-1,000 ש"ח, אפילו שבעצם הוא היה יכול לחשוב שמותר לו לנכות 1,300 ש"ח.

לגבי נקודה 3
נניח שאתה צודק. אם כך , נסתכל בסעיף 25 (ב) האומר: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות. כלומר בסיום יחסי עובד מעביד יוכל המעסיק לנכות משכרו האחרון של העובד (וכנראה גם מתוך הסכומים שהוא חייב בגין פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצויי פיטורים) את יתרת החוב המצטברה לגבי כל תקופת העבודה. האם פרשנות זו נראית לך סבירה, או שהקביעה בתקנות גוברת על תת סעיף זה.

 

[יוסאריאן]

לדעתי...

לגבי נקודה 3
נניח שאתה צודק. אם כך , נסתכל בסעיף 25 (ב) האומר: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות. כלומר בסיום יחסי עובד מעביד יוכל המעסיק לנכות משכרו האחרון של העובד (וכנראה גם מתוך הסכומים שהוא חייב בגין פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצויי פיטורים) את יתרת החוב המצטברה לגבי כל תקופת העבודה. האם פרשנות זו נראית לך סבירה, או שהקביעה בתקנות גוברת על תת סעיף זה.

לדעתי...
דבר ראשון, אני כמובן מקבל את ההנחה שאני צודק. ולדעתי - הבעיה כלל לא מתעוררת. כל זמן שלא מדובר ב"שכר אחרון" - אז תקנה 5 בתקנות עובדים זרים, מגבילה את המעביד מלנכות יותר מ-25% על כל הניכויים האמורים בתקנה ביחד. אבל כשמדובר בשכר אחרון - התוקף של ההגבלה בתקנה 5 הוא רק לגבי המזון והמגורים והביטוח הרפואי (הדברים שרשומים בתקנות עובדים זרים) ולתקנה 5 הזו כבר אין משמעות לגבי ניכוי של חוב, כי ניכוי של חוב משכר אחרון הוא לא לפי סעיף 25(א)(6) בחוק הגנת השכר, אלא לפי סעיף 25(ב) באותו חוק. ניכוי לפי סעיף 25(ב) בחוק הגנת השכר לא הוגבל בתקנה 5.

 

[שיר ורד]

כלומר, אם הבנתי נכון

לדעתי...
דבר ראשון, אני כמובן מקבל את ההנחה שאני צודק. ולדעתי - הבעיה כלל לא מתעוררת. כל זמן שלא מדובר ב"שכר אחרון" - אז תקנה 5 בתקנות עובדים זרים, מגבילה את המעביד מלנכות יותר מ-25% על כל הניכויים האמורים בתקנה ביחד. אבל כשמדובר בשכר אחרון - התוקף של ההגבלה בתקנה 5 הוא רק לגבי המזון והמגורים והביטוח הרפואי (הדברים שרשומים בתקנות עובדים זרים) ולתקנה 5 הזו כבר אין משמעות לגבי ניכוי של חוב, כי ניכוי של חוב משכר אחרון הוא לא לפי סעיף 25(א)(6) בחוק הגנת השכר, אלא לפי סעיף 25(ב) באותו חוק. ניכוי לפי סעיף 25(ב) בחוק הגנת השכר לא הוגבל בתקנה 5.

כלומר, אם הבנתי נכון
בתכנון נכון של חוזה העבודה, אפשר יהיה לנכות משכר העבודה של העובד בגין מגורים הולמים וכו יותר מ 25% מהשכר ובלבד שהניכוי העודף יתבצע בזמן ניתוק יחסי עובד ומעביד. (ובתנאי כמובן , שהסכומים המנוכים הם הגיוניים ועומדים בדרישות החוק והתקנות).

 

[יוסאריאן]

לאאאאאאאאאאאאאאא.

כלומר, אם הבנתי נכון
בתכנון נכון של חוזה העבודה, אפשר יהיה לנכות משכר העבודה של העובד בגין מגורים הולמים וכו יותר מ 25% מהשכר ובלבד שהניכוי העודף יתבצע בזמן ניתוק יחסי עובד ומעביד. (ובתנאי כמובן , שהסכומים המנוכים הם הגיוניים ועומדים בדרישות החוק והתקנות).

לאאאאאאאאאאאאאאא.
ההיתר המיוחד לגבי ניכוי משכר אחרון הוא רק לגבי חוב כאמור בסעיף 25(ב) בחוק הגנת השכר. ניכוי כזה הוא ניכוי שלא מוגבל בתקנה 5 של תקנות עובדים זרים, אבל ניכוי בגין מגורים וכד' כן מוגבל בתקנה 5 והיא חלה גם על השכר האחרון.

 

[שיר ורד]

כלומר

לאאאאאאאאאאאאאאא.
ההיתר המיוחד לגבי ניכוי משכר אחרון הוא רק לגבי חוב כאמור בסעיף 25(ב) בחוק הגנת השכר. ניכוי כזה הוא ניכוי שלא מוגבל בתקנה 5 של תקנות עובדים זרים, אבל ניכוי בגין מגורים וכד' כן מוגבל בתקנה 5 והיא חלה גם על השכר האחרון.

כלומר
תקנה 5 של תקנות עובדים זרים, שמסתמכת על סעיף 25א ו , גוברת על סעיף 25ב בחוק, שמאפשרת ניכוי כל יתרת החוב שנותרה בעקבות קיום סעיף 25א בתשלום המשכורת האחרונה. דהיינו, תקנה המסתמכת על סעיף מסוים בחוק, חזקה יותר מאותו סעיף בחוק עליו היא הסתמכה.

 

[יוסאריאן]

לאאאאאאאאאאאאאאאאאא.

כלומר
תקנה 5 של תקנות עובדים זרים, שמסתמכת על סעיף 25א ו , גוברת על סעיף 25ב בחוק, שמאפשרת ניכוי כל יתרת החוב שנותרה בעקבות קיום סעיף 25א בתשלום המשכורת האחרונה. דהיינו, תקנה המסתמכת על סעיף מסוים בחוק, חזקה יותר מאותו סעיף בחוק עליו היא הסתמכה.

לאאאאאאאאאאאאאאאאאא.
זה לא שהתקנה גוברת על החוק. וכמו שכתבתי באחת ההודעות הקודמות זה גם לא שהתקנה הסתמכה על החוק. גם הסעיף בחוק וגם התקנה באים להגביל את זכותו של המעביד לנכות סכומים מהשכר. העובדה שסעיף 25(ב) בחור מתיר ניכוי מסויים, אינה גורעת מסמכותו של השר להתקין תקנה שמגבילה את הניכוי מכיוון אחר. זה לא שהתקנה גברה על החוק.