אני מחלקת את ההמלצה שלי לפנטזיה ולמדע בדיוני
בנפרד.
כיוון שהספרים שציינת שייכים לשני הז'אנרים - מגדל אפל ואמבר הם פנטזיה והיינליין הוא מד"ב בעיקר.
מדע בדיוני, הייתי מתחילה בקלאסיקות:
אסימוב - מערות הפלדה, אני רובוט, שמש עירומה, סדרת המוסד.
ארתור קלארק - מפגש עם ראמה, קץ הילדות, קיסרות האדמה, העיר והכוכבים
היינליין - עריצה היא הלבנה (המופתי), מנהרה בשחקים, מלחמה בחלל, המפלצת מהכוכבים, גבעות הארץ הירוקות ו-ובכן, כמעט כל מה שהייליין כתב בעצם, מבחינתי...
ריי בראדבורי - רשימות מהמאדים ומה שתמצאי שלו.
יחסית עכשוי -
אורסון סקוט קארד - תצפית עבר, ילדי המחשבה, קסנוסייד. סיפורים שעוסקים באינטראקציה בין המין האנושי וחייזרים בעולם שאחרי אנדר.
מרי ראסל - דרור.
קוני ויליס - הסיפורים שלה עוסקים במסעות בזמן. מעניינים.
לויס מקמסטר בוז׳ולד - סדרת סיטגנדה. עוסקת במלחמות בחלל, דיפלומטיה בין כוכבית והכל בהומור ובצורה מעניינת.
משחקי הרעב - טריגר לאלימות רצינית, אבל מרתקים.
מצטרפת להמלצה על ג'ו סקאלזי - מלחמת האיש הזקן ובריגדת רוחות הרפאים.
ג'ו וילסון - סחרור
ג'ורג' מרטין - *לא* משחקי הכס, אלא מסעות טאף.
פנטזיה -
הספרים של טרי פראצ'ט. כולם. מצחיקים להפליא ועמוקים באופן מפתיע. בייחוד הספרים על סטפני, מכשפה בהכשרה. אבל גם מהומה רבה על לא דוור, אומה.
רובין הוב - הטרילוגיה של רוצח מלכותי, הטרילוגיה של ספינות הקסם, הטרילוגיה של הליצן.
קרול ברג - השתנות, התחדשות ושכחתי את השם של השלישי.
צ'רלס דה לינט - ממבשרי ז'אנר הפנטזיה האורבנית. מקום לעוף בו ונער דרקון.
החור ברעש - פטריק נס. עולם דיסטופי מפחיד וסוחף.
ברנדון סנדרסון - אלנטריס, הערפילאים, דרך המלכים, לב פלדה. פנטסיה אפית נהדרת.
שם הרוח - פטריק רותפוס. פנטסיה אפית מעולה.
טרילוגיית חומריו האפלים - פיליפ פולמן
גאי גבריאל קיי - הייתי מתחילה בטרילוגיית עץ הקיץ וממשיכה, ובכן, עם כל השאר.
צד שמאל של החושך - אורסולה לה גווין.
דייויד אדינגס - פנטסיה קלאסית ומהנה עם אבירים ואלפים וקוסמים.
אסף אשרי (ישראלי!) - סימנטוב. שוטרת עם כוחות על נלחמת במלאכים.
דברים קלילים יותר שלכאורה מיועדים לנוער אבל כיף לקרוא אותם - ריק ריירדון (הגיבור האבוד, פרסי ג'אקסון), קארן מונינג (יצורים קסומים בדאבלין המודרנית), ג'אנין פרוסט (מחסלת ערפדים נועזת ובן זוגה הערפד הסקסי), סבריאל של גארת ניקס.
זו רשימה חלקית בלבד ולפי טעמי בלבד, אבל אני קוראת את הז'אנר כבר יותר מעשרים שנה, אז נדמה לי שקראתי את רוב מה שיש בעברית.
