גם מטעויות לומדים ...

גם מטעויות לומדים ...

טעות = הפער בין העשיה במציאות לעשיה הרצויה בדיעבד ע"פ מערכת האמונות הנוכחית שלי. חברה שלי נפרדה ממני לפני חודשיים ואני מוצא שאני עדיין חושב על כל הדברים שאמרתי ועשיתי ואיך עכשיו הייתי עושה אותם בצורה שונה. אבל האמת היא שכל פעולה שאנחנו עושים מבטאת את רצוננו והבנתנו ברגע נתון כך שה"טעות" הייתה בילתי נמנעת. השאלה החשובה היא מה אני עושה עם הרגשת החרטה ומה זה עושה לערך העצמי שלי. שוב מניסיון אישי, גיליתי שחשוב בהבעת חרטה (בכיתי המון בתקופה הזאת) אבל הרבה יותר חשוב לא לכעוס על עצמנו, לקבל שזה המקסימום שהייתי יכול לעשות, לזכור שאנחנו מוגבלים ולחכות בסבלנות להזדמנות הבאה לפעול בצורה חכמה יותר, אוהבת יותר עם הנסיון שרכשתי. המון אהבה,
 
אולי הייתי יכולה לעזור לך יותר

אם היית מפרט קצת יותר, כמו: בני כמה אתם, כמה זמן הייתם ביחד, אם היא הייתה החברה הראשונה שלך, ולמה בדיוק נפרדתם. בינתיים, כמו שאני רואה את זה, אפשר לפרק את הסיפור שלך לשני לקחים אפשריים: האחד הוא מה שאתה מנסה לעשות כרגע בעצמך - שאלות של "מה אמרתי", "מה עשיתי" ו"איך יכולתי לעשות את זה אחרת". זה לגיטימי, ובסוף קשר תמיד עושים את זה, למרות שכולם תמיד אומרים לך לא לעשות את זה ולהמשיך הלאה. אין מה לעשות, המחשבות האלה הן חלק בלתי נמנע מהמעבר הלאה. אני לא מכירה את הסיפור ולא יודעת כלום על מה שהיה ביניכם, ובכל זאת - ברוב המקרים הסיפור הוא לא חד צדדי, ואולי קיים פה לקח נוסף, שונה, שראוי שתיקח איתך: יכול להיות שכל הדברים שאמרת ועשית, באו מהלב ו/או נבעו משיקול דעת שלך שהיה נכון לאותו רגע - ובאמת לא יכולת לפעול אחרת. שוב - אני לא יודעת מה אמרת ומה עשית (אתה מוזמן לפרט אם אתה רוצה), אבל יכול להיות שהדברים האלה הם לא טעויות, אלא פשוט לא מתאימים לחברה שלך לשעבר. יכול להיות שאתה פשוט לא מתאים לחברה שלך לשעבר, ולא משנה מה היית עושה או אומר - וזו הסיבה העיקרית למה להמשיך הלאה. זה משהו שקשה מאוד לראות בהתחלה, אבל אחרי שאתה מוצא לעצמך בת-זוג נוספת, שאיתה אתה פתאום צריך להתפשר על הרבה פחות דברים, ולא לחשוב עשר פעמים לפני כל דבר שאתה אומר - אז אתה מבין. זו עוד נקודה למחשבה
 
הכי חשוב בשלב הזה הוא

לא לחזור על אותן שגיאות במערכת היחסים הבאה. במקום לבכות עליך לעבוד על עצמך שדבר כזה לא יקרה שוב.
 

cccc111

New member
אני באמת לא בטוחה

לדעתי כדאי פשוט לזרום מפה, לא לחזור אחורה, לא לייחס את החשיבות הזאת לכל צעד שעשינו בעבר, אז הדברים החשובים באמת יגיעו מעצמם. אם זה מתאים לך תוותר על החברה זה מה שיעביר את החרטה.. אני לא יודעת למה אתה בידיוק מתכוון שאתה אומר הערך העצמי שלי אני לא אנחש.
 
למעלה