סמגי, סתומה תקראי רק אם ..
תרצי להחמיא לה
יש לי גיסה
שעד עכשיו למעלה משתים עשרה שעות ואני צרודה בגללה.
ה"בטטה"
הזאת ישבה לכולם על המצפון והעבירה מסרים לכל המשפחה כמה ביתה אומללה מחוסר בתשומת לב. ביום שישי הגב´ הקטנה והמתוקה (אחייניתי) הרגישה לא טוב והובלה אחר כבוד אל חדר המיון.
הקטנטונת נשארה להשגחה וחוברה לעירוי של נוזלים. משפחתי מסוג ה "לא עונים לטלפון בשבת" (אני כן) אבל אם חלילה יש מקרה חירום והטלפון בכל זאת מצלצל הם יענו. טוב.
גיסתי
כמובן הלכה לישון עם ילדתה בבית החולים ועידכנה את אחותי הגדולה במתרחש. סיפרתי כבר שאחותי "קדחה לי בראש" ביום שבת וגם סיפרה שהאחיינית אושפזה להשגחה, לשאלתי למצבה הבנתי שהכל בסדר ואפשר בהחלט ללכת לבקר במוצ"ש. הגיע מוצ"ש ואימי התקשרה ורצתה לספר שהקטנטונת מאושפזת, אמרתי שקיבלתי את הידיעה ושוחחתי איתה (עם אם הקטנטנה) טלפונית, הכל בסדר ומחר ב"ה יקבלו את תוצאות הבדיקה. אימי אמרה שהיא צריכה לעלות לבית החולים היות וביום ראשון היא נוסעת ובכדי שגיסתי לא "תתפרצף" עליה. הבנתי מתוך השיחה שגיסתי כבר הודיעה לנו (וגם לאימי) "עד כמה הילדה אומללה ורגישה וחושבת שאף אחד לא אוהב אותה כי לא באו לבקר" אבל באותה נשימה (לפני שתינשך על ידי אימי) הוסיפה:"אבל אני אמרתי לה שסבתא בטח תבוא במוצ"ש וחוץ מדודה אחת (אני) כולם כבר היו". תביני מה גיסתי מכניסה כבר בגיל זה לילדה (8 שנים) איך לסחוט ריגשית ואיך להכניסה ל"סטרס". אני כבר במשך יומיים (אתמול שוחררה) שומעת את רס"ן שמועתי נוקש בכל הבתים של משפחתי ומעביר אינפורמציה ממה שגיסתי הודיעה. אתמול בערב התקשרה ואמרה שהילדה שוחררה והיא בבית והוסיפה באנגלית (בכדי שהקלפטע הקטנה לא תבין) שהילדה שואלת למה לא התקשרו אליה אם כולם כבר יודעים שהיא בבית.(ותביני שהיא בבית בקושי חצי שעה, ריבונו של עולם !!) ווואווווווווווווווווו,
פה נשרפו לי כל הפיוזים
בראש והרעמים
התחילו לרעום.
פתחתי לה משפט שדה שבחחחחחחחחחחחיייייייים שלה היא בטח לא תרצה שזה יחזור על עצמו. את כל תולדות מיכנהאוזן, פרויד וכו´ דקלמתי לה ובצרחות אימה ושאלתי אם בכלל "הילדה כרעה ללדת ואנחנו לא ידענו, כמה רעש וצילצולים סביב הנושא ומי חייב לה ומה?" הבטטה" נבהלה וניסתה להכניס את אחי לשיחה, הזהרתי אותה לבל נכניס את אחי למערכה כי גם אותו "אנשך". אז חמודתי,(ולא אלאה עוד איך נמשך ונגמר) ואחרי כל הסיפור הזה (שאני עדיין לא רגועה מימנו) דבר אחד יש לי לומר :
גיסה זו תופעת לוואי של חתונהסדגש| אין מה לעשות, צריך ללמוד לחיות עם זה ולנשוך הכי חזק, כי להבדיל את החמות אפשר לרכך אבל גיסה זה משהו לא מהעולם הזה !! (הה יצא לי חרוז)