:-\ גם תורי הגיע

daveScorpions

New member
:-\ גם תורי הגיע

אני אחסוך מילים ואני אצטער מראש שאני מביא לינק ישר לרשומה בבלוג פשוט הוצאתי הכל שם וחבל לי להחסיר מילים הלינק
 

lollapalooza

New member
אוקיי...

בעניין הראשון, אם אתה רוצה לחגוג כמו שנראה לך, אתה לא חייב להיות בבית בחגים. יש מספיק אנשים שחוגגים בצורה שנראית לך, אתה ילד גדול, צא מהבית. בטוח שיש לך איזה חבר או מישהו שישמח לארח אותך. בעניין השני, אני לא הכי יכולה לדעת מה הפתרון הכי טוב, אבל אני חושבת שפשוט כדאי לך לדבר איתה ולהגיד לה מה אתה מרגיש. אולי היא תגיד לך שהיא מרגישה כמוך, ואולי לא, אבל לפחות תדע איפה אתה עומד, וזה הכי חשוב. כי לשבת עם עצמך ולאכול סרטים של אי ידיעה, זה נורא. אני אישית תמיד אעדיף כנות וישירות, ולא לשחק משחקים.
 

noosh

New member
../images/Emo45.gif" מה שהיא אמרה

חכמה שכמותה. ופחות או יותר כבר אמרתי לך את זה גם - צריך לקחת סיכונים בחיים. תנסה להתקרב אליה קצת יותר. ואתה תמיד מוזמן אליי לחגים
אמא שלי תשמח לאיזה מישהו שיעריך את הברכות שלה
 
מתיחסת כרגע לעניין החגים

נדמה לי שמי שנתמע הוא זה שהצליח להנחיל למשפחתו ולו איזו מסורת - משהו שחוזר על עצמו בחגים - שמייחד את המשפחה אבל הוא ברוח החג. יש הרבה משפחות שלא שומרות כשרות, ובכל זאת חג הוא חג. במיוחד זה קל כשהחגים הם עם "נושא" כמו ראש השנה. באמת שאפשר לציין התחלות חדשות וסגירת מעגלים בחיים בלי קשר לדת. זה לא החזיר במקרר - זו היכולת להתחבר ללוח השנה העברי ולקצב שהדברים קורים פה. אתה יודע, כשגרתי בחו"ל הכי התגעגעתי לאוירת החג הקניות לפני, השקט מבחינת התנועה, אפילו הריחות המיוחדים של הסתיו פה. שם בחו"ל הייתי צריכה ליצור את האוירה בעצמי כי לא היה שומדבר שם בחוץ. לא בראש השנה שלנו בכל אופן.
 

yuval k

New member
באמת האווירה של "ערב חג", או אפילו

של "ערב שבת", זה משהו שייחודי לארץ...
 

daveScorpions

New member
בין היתר יש עוד משהו

זה לאו דווקא עוד משהו אלא עוד נקודה בכל הסיפור הזה... כשעלינו ארצה היינו בקשר נורא טוב עם המשפחה של אבא שלי והייתה תקופה קצרצרה שגרנו אפילו אצל דודה שלי (ז"ל) באיזשהו שלב הגיע חג הפסח ונסענו לחגוג אותו אצל דודתי אני אומנם הייתי קטן אבל זה עדיין יושב אצלי עמוק בראש קראנו את האגדה (
טוב נו לא הכל כי היינו נורא רעבים וזה ארוך
אבל לפחות ניסינו) וזה כל כך חקוק אצלי בזכרון ומסרב לצאת אני בעדה של ה"פעילות הדתית" הזאת מגבשת נורא, נכון בחג כולם באים יחד יושבים תחת אותו השולחן אז זה כבר ביחד אבל הקריאה של האגדה ושמירת המסורת בעיניי זאת חוויה ולאו וודקא משהו דתי... ואולי זה מה שחסר לי :-\ מן הראוי לציין שהמשפחה של דודתי כבר לא שומרת כשרות (פעם הם כן היו שומרים) הם לא חוגגים חגים בצורה הזאת יותר ואבד הקסם... :-\
 
למעלה