כן, כבר אין לאן להדרדר.
אבל יש בזה משהו תבוסתני להחריד, לחיות על הופעות קטנטנות (שלא לדבר על כך שזה לעולם לא יכסה את ההוצאות), תמיד זלזלתי בהרכבים שנסעו לחו"ל וחזרו עם הזנב בין הרגליים... מאמינים שמישהו ירים אותם על דרך המלך וילחש לאוזנם שהם הדבר לו חיכה זה זמן רב (לייבל מסוים כלשהו אם לא "דור שלם"), במקרה הטוב נתחפר לבועה קטנה של איזו נישה, גם כאן המיינסטרים הוא משהו דפוק מהיסוד, אבל השוליים רחבים יותר. בינתיים מכל המתרחש, הבלוג המייספייסי מתאר רק את חויית ההופעה הראשונה, יש גם
פליקר עם תמונות (אבל הוא מכיל מעט מאוד תמונות שקשורות אקסקלוסיבית להרכב, יש בו הרבה תמונות מהאיזור שבו אנחנו גרים, גראפיטי ותמונות תיירותיות מהסוג הנלוז ביותר). בטח אוכל לגרד חוויות נוספות, לתאר קצת את האנשים בהם נתקלנו, את החוויות מהרחוב, את האוכל ואת הרגלי השופינג שלהם (יש ביקוש מטורף לוינילים, אין דיסקים).
כנראה