גמגום אצל בן שנתיים וחצי

גמגום אצל בן שנתיים וחצי

בני בן שנתיים וחצי מגמגם בצורה קשה כבר חצי שנה. הופננו למרכז להתפתחות הילד אבל שם מקבלים תור רק לאחר כחצי שנה ויותר ואנו לא ממש רצינו לחכות. קבענו לקלינאית שאמרו לנו שמטפלת בילדים בגיל כזה, בסוף התברר שהיא בכלל עוסקת בתחום אחר, הקליניקה שלה הייתה צפופה ולא נעימה, רעש של ילדיה הרצים בבית, והיא הייתה כעוסה ולא סבלנית כלפי הילד. במשך כל הפגישה היא סתרה את עצמה ללא הרף ולא הייתה בטוחה אם הבעיה היא חוסר שטף או גמגום. קבענו לקלינאית נוספת במקום מגורינו אשר עובדת עם הילד בצורה שונה תוך כדי סיפורים והצגה עם בובות, אבל גם היא אינה בטוחה האם מדובר בחוסר שטף או בגמגום. מספר שאלות לי אליכם: 1. הבנתי שההבדל בין חוסר שטף לגמגום הוא במתח ובמספר ההברות ( יש כאלה שאפילו סופרים) אצלנו הדבר מתבטא גם במצמוץ חזק, מתח, וחוסר אויר , מדוע שתי קלינאיות לא הצליחו לאבחן מה הבעיה? 2. הבנתי שישנן שתי גישות בטיפול בגמגום בגיל צעיר. האחת שאין לטפל בשל כך שהתופעה תתקבע, והשנייה שיש לטפל כמה שיותר מהר מה דעתך? 3. האם אנו צריכים להיות מטופלים אצל קלינאית שמתמחה בגמגום? 4. מה הסיבה להבדל השערורייתי במחירים בין אחת לשנייה ומדוע , למען השם, קופת חולים אינה מממנת טיפולי דיבור לילד מתחת לגיל שלוש? 5. האם הטיפול בגיל כזה צריך להיות של שעה או פחות? אחת מהן טיפלה בו כשעה ואילו השנייה טוענת שיש לסיים לאחר כחצי שעה. 6. האם הטיפול דרך סיפורים, בובות ומשמעות של הבנת חוקים ( לאט, חלק, לפי התור ) אפקטיבית בגיל הזה? ( חשוב לי לציין כי התופעה החלה אצל בננו לאחר שטף מלא ) תודה וסליחה על ההצפה בשאלות....
 
לשירת אהבה שלום,

אני מאוד מתנצלת על העיכוב בתגובה. לשאלותייך: 1. לדעתי אין הבדל של ממש בין חוסר לשטף לגמגום מבחינה איכותית. גמגום יכול להופיע בדרך יחסית קשה כולל תנועות לוואי ומתח, ולהיעלם כלעומת שבא.(כלומר- חוסר שטף). מה שעושה את עיקר ההבדל הוא כמה זמן נמשך הגמגום, וגורמים כמו גנטיקה של גמגום במשפחה- מגדילים את הסיכוי לכך שמדובר בגמגום שיישאר. 2. איני מכירה שיטה שאומרת לא לטפל בגיל צעיר מחשש שהבעיה תתקבע, אלא שבגיל צעיר לא מטפלים ממש בגמגום בצורה מודעת,(כלומר- שהילד מתעמת עם הגמגום שלו) אלא נותנים הדרכה להורים והדגמה של דיבור טוב ושוטף לילד. 3. רצוי להיות מטופלים אצל קלינאי/ת המתמחה בגמגום.בהחלט. 4. הסיבה להבדל במחירים: את זה תמצאי בכל תחום. יש שוק כמו בכל מקצוע, בו משחקים תפקיד ותק של הקלינאי תקשורת, איזור המגורים, היצע וביקוש. מן הסתם קלינאית ותיקה, עמוסה ומבוקשת לוקחת מחירים גבוהים יותר. לא שמעתי על כך שקופ"ח לא מממנת טיפול לפני גיל 3. את בטוחה? יש מקרים שאפילו יש כיסוי מלא של הטיפול ללא השתתפות עצמית. אולי הקופה פשוט מחייבת אתכם להיות בטיפול דרך המכונים שלה? ולא מחזירה על טיפול הנעשה דרך קלינאי פרטי? 5. זמן הטיפול המקובל הוא 45 דקות. חצי שעה זה קצת קצר, אבל במקרים מסוימים בגלל שלילד יש בעיות קשב וריכוז, או קושי בשיתוף פעולה, מתחילים מפגישות קצרות יותר ובהדרגה מאריכים את משך הזמן. אם היה מדובר רק באבחון- זה לא אומר שבפגישות של טיפול ממש , זה יהיה כך, אלא כפי שציינתי. 6. לכל מקרה צריכים להתאים שיטת טיפול קצת שונה. וכן, כל קלינאי מעדיף לטפל בשיטות שהוא מכיר ומתמחה בהם. יש כאלה שמטפלים בדרך שאת מתארת. אני לא יכולה להגיד אם זה אפקטיבי או לא. את מכירה את הילד שלך, ויודעת אם הוא יתחבר לזה. וגם: אפשר לתת צ'אנס לשיטה מסוימת, ואם רואים שאין שום תוצאה, לנסות משהו אחר. הרבה הצלחה, בכל שיטה שתבחרו.
 
למעלה