גמגום ילד בן 3.4
שלום,
אני אמא לילד בן 3.4 ותאומים בני 2.4 .
לפני כחודשיים התקשרה הגננת של הגן (גן עירייה) ואמרה שהיא ממליצה לקחת את הילד לקלינאית תקשורת בשל בעיות גמגום.
פניתי לרופאה משפחה ובמקביל לכמה מחברותיי הגננות ובקשתי "איבחון" כללי / חוות דעת נוספת.
הדעות היו לכאן ולכאן ולמרות הכל הרופאת משפחה כמובן נתנה לי הפניה לקלינאית תקשורת.
מאחר ודי קשה לתאם תור במיידי, התיאום היה לכעוד חודש וחצי.
בזמן הזה אני ובעלי התמקדנו בעיקר בקריאת ספרים, שיחות יומיומיות כמו איך היה בגן, מה עשיתם ונושאים שונים.
חל שיפור משמעותי בילד , הוא התחיל להרכיב משפטים, העשיר את אוצר המילים והיה אפילו עם ביטחון.
לפני שבוע וקצת היינו אצל קלינאית תקשורת. היא נהלה איתו שיחה עם הצגת תמונות שהוא מתאר לה את התמונה ואף מקשר אותה למשהו.
אני ובעלי התרשמנו מאוד מיכולת התקשורת ובתוך תוכי אפילו היתה גאווה גדולה.
בסיום הטיפול הקלינאית טענה שאכן לילד יש בעיות שמצד אחד יכולות להסתדר (כי גמגום זה משהו שקורה בין הגילאים 2-4 וב-75% זה נעלם)
מצד שני אם לא נטפל בזה במיידי יכול מאוד להיות מצב שאנחנו אפילו נגרום נזק.
היא אמרה שתשלח אלינו מאמר למייל ושאם בעוד חודש לא יחול שיפור שנגיע למספר פגישות.
חשוב לי לציין 2 דברים
מצד אחד אני בתור אמא מרגישה שזה מאוד מוקדם ויש איזה מן לחץ שהילד ידבר מושלם. אבל למה? זה ילד שרק עכשיו מתחיל לפתח מיומניות שיחה. יש ילדים שמדברים מוקדם ומהר ויפה ויש ילדים שפחות, אין פה תחרות, אני מאמינה שכל ילד יגיע לשלב הזה SONNER OR LATTER , אז מה הלחץ? אינטואיציה אימהית גרמה לי להבין שמה שאני עושה זה ממש "כסתאח"
מצד שני מאז שהיא אצל הקלינאית הרגשנו שוב רגרסיה מצד הילד, שוב חזר לדבר כמו שהיה ומחקה את אחיו הקטנים ואף מלמד אותם "טעויות בדיבור"
* האם יש קשר לדעתכם?
* קלינאית התקשורת תארה את הבעיה כ משיכת מילים, כלומר הילד אומר הההההההההההההתפוח גדול ולא הא הא הא התפוח גדול (כלומר הוא לא ממש מגמגם)
הרבה פעמים הוא אומר 3-5 משפטים רצוף ותקין ובמשפט השישי או אחרי הפסקה ופתיחת משפט חדש הוא יכול להתקע , לדעתי זה בעיקר חשיבה והתרכזות במה שרוצה לומר.
אשמח לחוות דעתכם , עצות המלצות ועידוד
שלום,
אני אמא לילד בן 3.4 ותאומים בני 2.4 .
לפני כחודשיים התקשרה הגננת של הגן (גן עירייה) ואמרה שהיא ממליצה לקחת את הילד לקלינאית תקשורת בשל בעיות גמגום.
פניתי לרופאה משפחה ובמקביל לכמה מחברותיי הגננות ובקשתי "איבחון" כללי / חוות דעת נוספת.
הדעות היו לכאן ולכאן ולמרות הכל הרופאת משפחה כמובן נתנה לי הפניה לקלינאית תקשורת.
מאחר ודי קשה לתאם תור במיידי, התיאום היה לכעוד חודש וחצי.
בזמן הזה אני ובעלי התמקדנו בעיקר בקריאת ספרים, שיחות יומיומיות כמו איך היה בגן, מה עשיתם ונושאים שונים.
חל שיפור משמעותי בילד , הוא התחיל להרכיב משפטים, העשיר את אוצר המילים והיה אפילו עם ביטחון.
לפני שבוע וקצת היינו אצל קלינאית תקשורת. היא נהלה איתו שיחה עם הצגת תמונות שהוא מתאר לה את התמונה ואף מקשר אותה למשהו.
אני ובעלי התרשמנו מאוד מיכולת התקשורת ובתוך תוכי אפילו היתה גאווה גדולה.
בסיום הטיפול הקלינאית טענה שאכן לילד יש בעיות שמצד אחד יכולות להסתדר (כי גמגום זה משהו שקורה בין הגילאים 2-4 וב-75% זה נעלם)
מצד שני אם לא נטפל בזה במיידי יכול מאוד להיות מצב שאנחנו אפילו נגרום נזק.
היא אמרה שתשלח אלינו מאמר למייל ושאם בעוד חודש לא יחול שיפור שנגיע למספר פגישות.
חשוב לי לציין 2 דברים
מצד אחד אני בתור אמא מרגישה שזה מאוד מוקדם ויש איזה מן לחץ שהילד ידבר מושלם. אבל למה? זה ילד שרק עכשיו מתחיל לפתח מיומניות שיחה. יש ילדים שמדברים מוקדם ומהר ויפה ויש ילדים שפחות, אין פה תחרות, אני מאמינה שכל ילד יגיע לשלב הזה SONNER OR LATTER , אז מה הלחץ? אינטואיציה אימהית גרמה לי להבין שמה שאני עושה זה ממש "כסתאח"
מצד שני מאז שהיא אצל הקלינאית הרגשנו שוב רגרסיה מצד הילד, שוב חזר לדבר כמו שהיה ומחקה את אחיו הקטנים ואף מלמד אותם "טעויות בדיבור"
* האם יש קשר לדעתכם?
* קלינאית התקשורת תארה את הבעיה כ משיכת מילים, כלומר הילד אומר הההההההההההההתפוח גדול ולא הא הא הא התפוח גדול (כלומר הוא לא ממש מגמגם)
הרבה פעמים הוא אומר 3-5 משפטים רצוף ותקין ובמשפט השישי או אחרי הפסקה ופתיחת משפט חדש הוא יכול להתקע , לדעתי זה בעיקר חשיבה והתרכזות במה שרוצה לומר.
אשמח לחוות דעתכם , עצות המלצות ועידוד