איןאריותכאלה
New member
גמורה ושונה
עייפה - מורגש בעוצמה הכי גבוהה בקצוות של היום - בבוקר ובערב (בבוקר בקושי מזדחלת מהמיטה, בערב לפעמים נרדמת בהשכבות).
מפוזרת - כאילו מישהו כיבה את מתג החשיבה במוח והוא הפך לג'לי.
ומודאגת - הלילה התעוררתי בגלל השיעור ולקח לי יותר משעה וחצי להירדם.
שילוב קטלני, 60% תפקוד, והמחשבה שייתכן שזה לחינם לא מרפה, אפילו לא לרגע. ביום ראשון א"ס חוזר. וכל שבוע עד הודעה חדשה.
בקומונה שיחות חולין רגועות על שילוב חגיגת יום הולדת עם הודעה למשפחה על ידי הילדים (בני החמש והקצת פחות משלוש) עם היוודע דבר הדופק. איפה הן ואיפה אני.
אני רק חושבת - מה תגידי להם אם חלילה יידום. בשביל מה ילד בן 5 צריך בכלל לדעת דבר כזה. אבל מודה שחשבתי כך עוד לפני האובדן, עוד כשהיה לי יותר בטחון בכך ששני פסים הם ילד. בכל ההריונות שלי שיתפתי אחרי הסקירה.
עייפה - מורגש בעוצמה הכי גבוהה בקצוות של היום - בבוקר ובערב (בבוקר בקושי מזדחלת מהמיטה, בערב לפעמים נרדמת בהשכבות).
מפוזרת - כאילו מישהו כיבה את מתג החשיבה במוח והוא הפך לג'לי.
ומודאגת - הלילה התעוררתי בגלל השיעור ולקח לי יותר משעה וחצי להירדם.
שילוב קטלני, 60% תפקוד, והמחשבה שייתכן שזה לחינם לא מרפה, אפילו לא לרגע. ביום ראשון א"ס חוזר. וכל שבוע עד הודעה חדשה.
בקומונה שיחות חולין רגועות על שילוב חגיגת יום הולדת עם הודעה למשפחה על ידי הילדים (בני החמש והקצת פחות משלוש) עם היוודע דבר הדופק. איפה הן ואיפה אני.
אני רק חושבת - מה תגידי להם אם חלילה יידום. בשביל מה ילד בן 5 צריך בכלל לדעת דבר כזה. אבל מודה שחשבתי כך עוד לפני האובדן, עוד כשהיה לי יותר בטחון בכך ששני פסים הם ילד. בכל ההריונות שלי שיתפתי אחרי הסקירה.