גמילה חוזרת -- על סף ייאוש.
שלום עינת, רצינו להתייעץ איתך בנוגע לדרכי פעולה ממולצים. בני בן 3, בגיל שנתיים וחודשיים הוא ניגמל לחלוטין (לא פספס אפילו פעם אחת), הכל התנהל כמו שצריך, אפילו דרש לסגור את הדלת כישב בשירותים. לאחר 3 חודשים לערך הוא פיתח עצירות קשה ובעקבותיה יציאה קשה וכואבת. מאז אותו יום ובמהלך החודשים האחרונים הוא לא מוכן לשבת על האסלה או הסיר. הוא עושה קקי בתחתונים על כל האופרציה הנילוות. לגבי פיפי -- אין בעיה (הוא גמול ולא מפספס). ניסינו כל דרך על מנת להחזירו לדרך המלך (קופסת הפתעות, ממתקים, סיפורים, מניפולציות....) כלום לא עוזר -- הילד בשלו. לעיתים זה אפילו ניראה כאילו הוא עושה בכוונה ולעיתים הוא משדר מצוקה לפני היציאה (במיוחד אם התאפק יום קודם). יש לציין שגם בגן מתמודדים עם הבעיה רק שבשנת הלימודים הבאה הוא צפוי ללכת לגן חדש שלחלוטין לא יקבל אותו כך -- אבל עוד חזון למועד. איך לדעתך עלינו לנהוג? (אגב, הוא הבן קטן אחרי שתי בנות גדולות יותר...למקרה שזה חשוב)
שלום עינת, רצינו להתייעץ איתך בנוגע לדרכי פעולה ממולצים. בני בן 3, בגיל שנתיים וחודשיים הוא ניגמל לחלוטין (לא פספס אפילו פעם אחת), הכל התנהל כמו שצריך, אפילו דרש לסגור את הדלת כישב בשירותים. לאחר 3 חודשים לערך הוא פיתח עצירות קשה ובעקבותיה יציאה קשה וכואבת. מאז אותו יום ובמהלך החודשים האחרונים הוא לא מוכן לשבת על האסלה או הסיר. הוא עושה קקי בתחתונים על כל האופרציה הנילוות. לגבי פיפי -- אין בעיה (הוא גמול ולא מפספס). ניסינו כל דרך על מנת להחזירו לדרך המלך (קופסת הפתעות, ממתקים, סיפורים, מניפולציות....) כלום לא עוזר -- הילד בשלו. לעיתים זה אפילו ניראה כאילו הוא עושה בכוונה ולעיתים הוא משדר מצוקה לפני היציאה (במיוחד אם התאפק יום קודם). יש לציין שגם בגן מתמודדים עם הבעיה רק שבשנת הלימודים הבאה הוא צפוי ללכת לגן חדש שלחלוטין לא יקבל אותו כך -- אבל עוד חזון למועד. איך לדעתך עלינו לנהוג? (אגב, הוא הבן קטן אחרי שתי בנות גדולות יותר...למקרה שזה חשוב)