מכבדים את הקצב שלו ומחכים באורך רוח ו...
שלום רב, אני מניחה שהוא בן בכור ונכד בכור. הלא כן? מתי התחלתם את תהליך הגמילה? פעמים רבות המבוגרים המלווים את התפתחות הילד כל- כך רוצים שהוא יגיע להישגים בתחומים שונים כולל ללכת לשירותים. בפועל מה שקורה לעיתים קרובות, הציפיות מהילד (טרם הבשלתו) מולידות תגובות שנחוות על ידי הילד כדוחקות ומלחיצות. תגובות כאלה מעוררות בקרב הילד חשש שמא לא יצליח. כדי למנוע חוויית כישלון הוא נמנע. הילד חכם ואומר :"אני עוד קטן". מול טיעון כזה קצת קשה למבוגר. מה עוד הוא אולי, אומר לכם? "אני לא בטוח שאני יכול", "אני לא סומך על עצמי", אני חושש מהתגובה אם לא אצליח", או אם הילד נמצא אולי במאבק כוח עם ההורים הוא אומר למשל, "בתחום הצרכים אני אקבע" והוא קובע ומשיג ניצחון מזהיר על הגדולים. כל הנ"ל הם בגדר אפשרויות. איני מכירה את הילד ואת היחסים. מה אני מציעה, לעת עתה לכבד את הקצב שלו. לפתח לו את הדימוי העצמי כיכול בתחומים שונים על ידי עידוד. להראות לו במקומות שונים שהוא גדול. בלי קשר לצרכים. הרי, כבר ניסיתם הכל והוא ממאן כרגע לשתף פעולה. עשיית צרכים בשרותים זו פעולה טבעית, רצונית. כל הילדים (אם אין בעיה פיזיולוגית) עושים את צריכהם בשירותים עד גיל 5-6. דאגה ולחץ יחמירו את המצב. הניחו. קבלו את עמדתו. שינוי עקבי בכיוון זה עשוי להביא את הילד לבקש לעשות צרכיו בשרותים. מה דעתך? עינת גבע, מכון אדלר.
