גמילה מטיטולים

קוסם4

New member
גמילה מטיטולים

שלום רב, הבן שלנו בן 3 ו 5 חודשים, ועדיין לא גמול מטיטולים. כרגע הוא בחופשת הפסח ולכן החלטנו להתחיל איתו את התהליך של הגמילה. חשוב לציין כי אין לנו תמיכה ועזרה מהגן לכך ולכן חיכינו לחופשה ארוכה מהגן. בעיה נוספת היא כי בשנה הבאה רשמנו אותו לגן עירוני ולשם הוא חייב להיכנס גמול. ומהסיבות הללו חשוב לנו הצלחת התהליך כיום. בשעות הראשונות הילד התלהב מללבוש את התחתונים וכל כמה דקות רץ לשירותים. בהמשך היום שמנו לב כי ההתלהבות ירדה וכבר לא רץ לשירותים אז רק שאלנו אותו אם יש לו פיפי/קקי וטען שאין ולמרות זאת עשה את צרכיו בבגדים. ביום השני נקטנו בעמדה קצת שונה של לא לשאול את הילד אלא להגיד לו ללכת לשירותים ובכל זאת היו לו כמה פיספוסים אבל שיתף פעולה. היום אנו באותה עמדה אך הוא לא משתף כ"כ פעולה ולא מוכן ללכת לשירותים בכל פעם שאנו אומרים לו. ובכל זאת גם היום היו פיספוסים. שאלותינו: מה עלינו לעשות כדי שהתהליך יצליח? האם אנחנו עושים משהו שגוי בתהליך המפורט מעלה? אודה על תשובות מהירות, בברכת חג שמח.
 
גמילה מטיטולים

שלום רב, חשוב להתחיל תהליך גמילה כאשר הילד בשל. סימנים לכך הם למשל, : גילוי רצון וממוטיבציה שלו לעשות את צרכיו כמו הגדולים, ילד שקם בבוקר יבש. האם בנך גילה אותות לכך שהוא רוצה? האם ניסיתם בעבר לגמול אותו? עינת גבע, מכון אדלר.
 

קוסם4

New member
גמילה מטיטולים

תודה על התשובה. התהליך של הגמילה בא מאיתנו ולא מהילד, בגלל שחשבנו שהוא כבר מספיק גדול ורוב הילדים שבגן שלו כבר גמולים. אבל לפני תחילת התהליך מדי פעם הוא היה עושה פיפי על הישבנונן. היום הוא כבר לא מוכן לשים יותר טיטול ומתלהב לשים תחתונים, מרגיש כמו ילד גדול, כך שנראה שהוא כן מעונין לעשות את צרכיו כמו גדולים. יש לציין שהוא לא קם בבוקר יבש ולכן בזמן השינה הוא עם תחתון טיטול. לפני כחודשיים ניסיתי בשישי שבת לשים לו תחתונים והוא כל הזמן פספס אז החזרתי לו את הטיטול, כי חשבתי שהוא עדיין לא מוכן. מאז שכתבתי בפעם הראשונה חלה קצת התקדמות ומיום ליום הוא פחות מפספס פיפי וגם קקי. לאור הנ"ל, את חושבת שהוא מוכן לגמילה, או שאנו מכריחים אותו?
 
שאלות מנחות...

שלום רב, תחזרי שוב בבקשה על גיל הילד. 3 ו-5 חודשים? האם זהו בנך היחיד? ועוד שאלה : אם היית מתבקשת להגדיר במשפט אחד את היחסים שלכם עם הילד מה היית אומרת? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
 

קוסם4

New member
תשובות לשאלות

הילד בן 3 שנים וחמישה חודשים. יש לי עוד תינוק בבית בן שנה. היחסים שלנו עם הילד הם יחסי קירבה אהבה וחום, עם זאת תכונות האופי הבולטות של הילד (בעיקר בבית) הן עקשנות ושטלתנות. אנו מציבים לו גבולות כמה שיותר ועל דברים עקרוניים לא מוותרים. חשוב לציין שיש איתו הרבה ויכוחים ומריבות לעיתים הוא "מנצח" ולעיתים אנחנו. כל זה קורה בחודשים האחרונים. בעקבות תהליך הגמילה, יצאנו איתו מהבית לעיתים רחוקות בתקופת החופשה, מאחר שחששנו שמא הילד יפספס כשנהיה איתו בחוץ. בפעמים שיצאנו איתו הוא לא פספס ואף עשה את צרכיו כשהיה צריך. לאור האמור לעיל, נא יעצי לנו כיצד להמשיך את תהליך הגמילה, וכיצד להתנהג עם הילד באופן כללי? בברכת חג שמח.
 
ראשית חוכמה - הבראת מערכת היחסים

שלום רב, אני מתרשמת שנקלעתם למערכת יחסים של מאבקי כוח. אני מניחה שחלק מקשיי הגמילה קשורים למאבק על הכוח. הילד מצא עוד שטח בו הוא יכול "להתווכח" אתכם ולנצח תמיד. האמת היא שבמלחמות אין מנצחים כולם מפסידים תמיד. וחבל! לכן ראשית חוכמה היא להחליט "לא לריב", להודיע לילד על ההחלטה ולהיות עקביים. איך לא רבים? לפעמים מוותרים על חלק ממשאלות הלב. את כותבת"אנו מציבים לו גבולות כמה שיותר" מכאן אני משערת שעל חלק מהגבולות אפשר (לפחות זמנית) לוותר. ליצור מסגרת של כללים המייצרת מרחב מוגן זה תפקיד הורי חשוב מאוד. להציב כמה שיותר גבולות זה כבר לצמצם את מרחב המחיה והחופש לבחור. גישה כזו מזמינה התנגדויות, אנטי ומאבקים. המאבקים שלכם חלחלו גם לזירת הגמילה וחבל. הבריאו את מערכת היחסים, הוכיחו לילד שהוא חשוב לכם( נולד לו לפני שנה אח, זהו מפנה דראמטי בחייו. הילד מחפש את מקומו הפסיכולוגי הבטוח). תגובות של ביקורת, כעס והגבלה מונעות ממנו לחוש שהוא חשוב באמת, רצוי ויכול בעיניכם. עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר
 
למעלה