גמילה...

[אנורקסית של אהבה]

גמילה...

איך נגמלים ממשהו שעדיין נאחזים בו חזק? איך נגמלים ממשהו שהרכיב את כל חייך? איך נגמלים מהמשיכה לרזון? גם אם לא מפסיקים להרצות כמה זה רע איך נגמלים מזה? ואיך בו זמנית מזהירים את כולם מהמחלה כי יודעים עד כמה היא מסוכנת ואיך מחלימים? כשכל צעד וצעד שעושים קדימה הולכים המון אחורה ונאחזים באשלייה של מראה... איך זה שכל פעם שטיפה טוב יותר אז עוברים למשהו אחר? אם לא אלכוהול אז סמים ואם לא סמים אז אלכוהול ואם לא שניהם אז צום ואם לא כל זה אז הרבה הקאות? איך נפטרים מכל רגע ורגע שיש צורך באיזשהו סוג של שליטה והרי בעצם מאבדים אותה? בלאגן אה?

 

[obscured by clouds]

יש דרך

יש דרך אבל לא לבד. את חיבת לדבר עם איש מקצוע, הכרתי בחורה שכמעט מתה מזה ורק אחרי זה הסכימה לקבל עזרה רק ככה היא יצאה מזה היום היא בסדר גמור. אל תתני לעצמך להגיע למצב הזה תדברי עם פסיכולוג או עם מישהו שיוכל לעזור לך.

 

[אנורקסית של אהבה]

ניסיתי

ומנסה כל החיים כל פעם עוברת מטיפול אחד לשני.... יש בי משהו מעוות משיכה לעולם המראה

 

[בדדי]

../images/Emo142.gif

אין בך דבר מעוות יש לך בעייה בעייה שיש לרבים זה נקרא תכתיבים חברתיים שהחדירו לנו לראש שרזון זה דבר נכון ודבר שצריך אליו לשאוף.. אך על המחיר בדרך אף אחד לא טרח לדבר אף אחד לא עצר להסביר וכשמגיעים לשלב של להיות שבויה למראה זה כבר מאוחר מידי... תמשיכי לטפל בעצמך ואל תוותרי עד שתמצאי את הדרך הנכונה לך והמתאימה לך עד שתמצאי את האיזון.. אך תתחילי בזה שתשני את החשיבה מיש בי משהו מעוות ליש לי בעייה ואני אמצא לה פתרון... בהצלחה.

 

[PhEoNiX FiRe]

אין בך משהו מעוות

יש לך בעיה שמצריכה טיפול אל תוותרי אפשר להתגבר על זה אנחנו כאן איתך

 

[טלטלונת המקורית]

כול כך מבינה אותך שזה מפחיד

אני התחלתי לפני חודשיים טיפול נוסף לא יודעת כמה טיפולים כבר עברתי אבל הכי חשוב לדעתי זה טיפול ולא להרים ידיים גם אם קשה גם אם נראה בילתי אפשרי אסור לוותר כי אז אנחנו מוותרות על החיים אני אנורקטית כבר 14.5 שנה אבל עדיין נלחמת להבריא ולא מרימה ידיים

 

[obscured by clouds]

את לא מעוותת!

כל מה שרציתי לומר לך כבר נאמר, הם צודקים אין בך דבר מעוות צריך רק להילחם. גם לי היתה בעיה, גם אני ניסיתי ולא הצלחתי אין ספור פעמים,חשבתי שלעולם לא אצליח וראו פלא הצלחתי בסופו של דבר. אל תתיעשי אם אני הצלחתי (ואני בן אדם נורא חלש) גם את יכולה.

 

[מי שהיא 1]

גמילה.

מנגנונים ישנים. הרסניים. היו בשלבים מסוימים בחיים מנגנוני הישרדות. איפשרו בדרכם המעוותת- חיים. אחר כך. כשכבר לא צריך אותם יותר הם לא מרפים. נאחזים חזק. או אולי בעצם אנחנו נאחזים בהם כי הם הדרך המוכרת. כי פעם חיינו בזכותם. מגיע השלב שבו צריך להפוך את מנגנוני ההישרדות למנגנוני חיים. כי לא צריך לשרוד יותר. צריך לחיות. להיפרד מהם. לעזוב. להמיר מנגנון הרסני במנגנון בונה. להאמין. לא לפחד מהשינוי. להיות אמיצה. להתמכר לחיים. להתמכר לאהבה. להתמכר לחיוכים. להתמכר לאושר. ושליטה? אולי הסדר בבלאגן יבוא דווקא מקצת ויתור על השליטה. לא לצפות את הנולד אלא לזרום כשהוא מגיע. להיות מופתעת... לחיות...

 

[ברבורה לבנה]

אהבתי ../images/Emo23.gif

את דרך החשיבה, את הניתוח, את הפינלה. אהבתי. תודה שבאת

 

[טלטלונת המקורית]

ומה כש...

ומה כשהפחד הוא כול כך גדול שאפילו טיפול לא עוזר שלא משנה כמה ננסה הדרך הרעה והמוכרת מושכת אותנו בחזרה ????

 

[PhEoNiX FiRe]

עובדים על זה

ולא נכנעים לפחד?

 

[מי שהיא 1]

פחד.

השאלה היא מה יותר מפחיד- הדרך הרעה והמוכרת או הדרך הבריאה והלא מוכרת. סוג הפחד יקבע עם מה צריך להתמודד בטיפול. כולנו מפחדים משינויים. חלקנו מפחדים משינויים טובים. אבל לכולנו מגיע טוב גם אם לא תמיד אנחנו מאמינים בזה... חשוב להבין למה הטוב כל כך מפחיד. ואולי תובנה זו תאפשר לוותר על הפחד ולא להימשך יותר למוכר. אולי??? להפוך את הצד של המגנט. בכוחנו לקבוע לאיזה כיוון המשיכה...

 

[טלטלונת המקורית]

כרגע ...

שתיהן מפחידות באותה מידה אני שונאת את הלילה אני לא ישנה וכול המחשבות מתרוצצות אני פשוט רואה איך אני נופלת ונופלת ולא יכולה לעצור את זה