גמילת לילה

[מחל]

גמילת לילה

בתי בת 3 וחצי, גמולה ביום. היא לא רוצה טיטול בלילה אבל נראה שעדיין הגוף שלה לא מוכן לכך... גם אם אני לוקחת אותה לשרותים לפני לכתי לישון היא מתעוררת באמצע הלילה רטובה ובד"כ גם בבוקר. כשאני מדברת איתה על להחזיר את הטיטול בלילה היא מסרבת. אין לילה שהיא לא מפספסת. מדובר בילדה נבונה ובוגרת מאוד. מה עושים?

 

[עינת גבע]

תפקידנו ההורים: להאמין ולאמן

שלום רב, מעבירים את האחריות הבלעדית על הסוגרים של הילדה לילדה. כאשר אנחנו לוקחים את הילד לשרותים לפני או תוך כדי שינה, מזכירים לו או מסבירים לו אנחנו "זוללים" וגוזלים ממנו את הענג לפתח את תחושת העצמאות והאחריות. בכך אנו מחבלים בתהליך. הילדים לומדים בטעות שהיציאות שלהם באחריותנו אז למה שיכוונו את עצמם לשליטה? אגב, ברובד פסיכולוגי עמוק יותר הם מצליחים לשלוט. במקום על הסוגרים עלינו. מה שמזכיר לי סיפור אמיתי על ילד בן חמש שביקש מהגננת להוריד לו את התחתונים. הגננת הזמינה אותו לעשות בעצמו והוא ענה לה : "מה אני המשרת שלך". מסתבר שאת תפישת העולם הזו הוא פיתח בבית בו אימו לקחה על עצמה תפקיד אותו הוא יכול היה לעשות בעצמו. ילדים מפונקים מפתחים תנאי צר לשייכות. הם מאמינים שרק אם עושים עבורם הם משתייכים. משמעות הדבר, עלייך מוטלת האחריות לפתח בקרב ביתך את תחושת היכולת. ילדה שמאמינים ומאמנים אותה, מאמינה ומאמנת את עצמה ובכך זוכה לתחושת ערך גדולה. בברכה, עינת גבע.

 

[מחל]

תודה רבה על תגובתך! ובהמשך לדברייך שאלה נוספת

האם לפי דברייך מה שילד יכול לעשות בעצמו- עלי לדרוש ממנו ולא לעשות למענו? זו שאלה די כוללנית אבל אני רוצה להבין את הרעיון. מהי כוונתך לתחושת שייכות?

 

[עינת גבע]

60 שניות על תחושת שייכות והדרכים להשתייך....

שלום רב, את שואלת שאלות מהותיות. אדלר לימד אותנו ואני מאמינה שהצורך הפסיכולוגי, הראשוני, הבסיסי של בני אדם הוא הצורך להרגיש שייך. ילד נולד למשפחה הוא צופה בהלך הרוח וביחסים ומחליט( באופן לא מודע) מה עליו לעשות כדי להרגיש שייך למשפחה? מה יתרום לתחושת הערך, המשמעות, המועילות שלו? מה יאפשר לו להרגיש אהוב, חשוב, שווה, יכול ונחוץ. תפקיד ההורים הוא לעזור לילדים לפתח את תחושת השייכות ( אני אהוב, רצוי, יכול וחשוב...). עלינו לדשן ולרפד את תחושת השייכות. איך? לחשוב מה יאפשר לילד שלנו להרגיש בטוח בעצמו ובקשר איתנו, להרגיש דרוש ומועיל, להרגיש שמנחתו מתקבלת באהדה וברצון. תחושת שייכות מקיפה ומלאה היא תחושה המאפשרת לילד להרגיש חלק בלתי נפרד מהמשפחה. ברצוני להבהיר, ילדים משתייכים למשפחה עם היוולדם באופן אוטומטי. השאלה אם הם גם מרגישים שייכים? ואיך הם מבססים את רמת תחושת השייכות שלהם. התחושה הבריאה שאני חלק בלתי נפרד מהמשפחה מורגשת כאשר מתאפשר לילד להתקדם, לקבל ולתת על פי יכולתו. פיתוח תחושת היכולת לתת ולהתפתח בונה את הביטחון העצמי. לכן, יש חשיבות רבה לאפשר ( לא לדרוש כי דרישה מתקבלת בדרך כלל בהתנגדות ), לזמן לילד את ההזדמנות, לפתוח לו פתח לעשות את כל מה שהוא יכול לעשות בעצמו. האם אני מובנת? שאלות נוספות יתקבלו באהדה בברכת יום של פיתוח תחושת שייכות איתנה, עינת גבע.