גמילת לילה

[גלגס]

גמילת לילה

הי
הזאטוטים בני שנה וחודש ואני מתכננת גמילת לילה בקרוב ממש... כנראה ביום רביעי נתחיל...

קראתי את הסיפור של האוסטרלית ובהשראתו התחלנו לפמפם להם על חושך ואור. אני מגבשת עם עצמי החלטיות ונחישות בעניין. כל לילה כשאני מניקה ברור לי אני כבר ממש לא נהנית וברור לי שהם לא ממש צריכים את זה. הם לא מבקשים אבל זה יותר קל לי לחבר לשד מאשר להרגיע בדרכים אחרות. אני מאד מקווה שבסוף זה ישתלם...
אם יש עצות, חיזוקים והארות אשמח לשמוע...
וגם אשמח לא לקרוא משפטים כגון "הם עוד קטנים מדי לדעתי" או "למה בעצם את רוצה גמילת לילה?"
אני די סגורה על עצמי שזה מה שאנחנו צריכים ולא צריכה ערעורים... מה שכן, אשמח לעוד טיפים למגירה...
תודה!

 

[הדר תאומים]

גמ"ל

הי יקירה


ממש לא אכתוב לך שהם קטנים מידי...
את זו שמכירה אותם הכי טוב ויודעת מה הכי טוב עבורם וגם עבורך.
ואם הגעת למסקנה הזו - כנראה שזה מה שמתאים לכם כרגע.
אני חושבת מנסיוני האישי, שמה שהכי חשוב - זו ההחלטיות שלך.
ברגע שאת תהיי שלמה עם זה והחלטית לעבור את הימים הקשים - זה יהיה פחות קשה, כי את לא "תישברי" והם יבינו שכרגע זה מה שיש ויסתגלו לזה.
יכול להיות שכדאי לעשות את זה מחמישי בלילה לאורך הסופש כדי שגם בן זוגך יהיה איתך בלילות ויהיה פחות עייף למחרת או שלא יצטרך לקום לעבודה.
תדברי הרבה ותסבירי, והם יבינו בהתאם לגיל שלהם ולאט לאט זה יחלחל פנימה..
והרבה סבלנות,אהבה וחיבוקים לקטנים במהלך הלילה.

בהצלחה..
ספרי איך עבר
מחזיקה לך אצבעות

 

[אמבי10]

אני בעד

גמילת לילה. אי אפשר להישאר שפויה עם הלילות האלו! הרי בגילם הם לא צריכים את האוכל בלילה (מהזיכרון שלי עם הגדול) אלא זה רק פינוק והרגעה, אז שימצאו דרכים אחרות ויתנו לך לישון בשקט! את עושה נכון שאת מגבשת החלטיות כי זה לא קל אבל זה משתלם ובטוח יצליח. לדעתי, תחליטי על אמצעי הרגעה שאיתו את מתחילה (אולי בהמשך תצטרכי לשנות לפי מה שיתאים להם) כגון: מוזיקה, שיר, מוצץ, או כל דבר אחר ותתמידי בזה כל פעם שהם מבקשים לינוק.
אני זוכרת שכתבת שאת מנסה לגמול אותם מהלינה המשותפת, אני לא יודעת איך בינתיים זה התקדם אבל דעתי היא, או יותר נכון הרגשתי- ההורים צריכים את החיים שלהם בחזרה!! אי אפשר לחיות ככה וגם הילדים ישנים טוב יותר במיטות שלהם בחדר משלהם ללא גירויים מיותרים.
אני עכשיו בוחרת להניק אותם למרות שזה בהחלט הורס לי את הלילות, ואני מצליחה בכך רק כי אני מזכירה לעצמי שעוד תקופה מסוימת זה ישתנה והם יתחילו לישון בחדר שלהם ולינוק פעם אחת בלילה ואחר כך בכלל לא. זה נותן לי כוח! כשחוזרים לעבוד עושים זאת מתוך הכרח וכשלא עובדים יותר קשה להציב את הגבולות האלו, אבל מנסיון זה משתלם. אם בהתחלה את צריכה כמעט לבלות את הלילה בטיולים לחדר שלהם בהמשך יהיה לך לילה רגוע וארוך

. הבן שלי כבר מגיל שנה ורבע- וחצי (לא זוכרת בדיוק) ישן לילה שלם משבע עד שבע וזה קרה מהרגע שהחלטנו שדי, וחייבים סדר.
ודרך אגב, איך הולך עם הגמילה של הגדול? בלילה? שתפי אם בא לך

 

[גלגס]

תודה ו...

תודה על החיזוקים והרעיונות.
הם אכן ישנים במיטות שלהם בחדר שלנו אבל אני מודה שיש לילות שאני עצלנית ומניקה בשכיבה ונרדמת איתם ולא מחזירה אותם למיטה. זה רק בגלל שאני יודעת שהסוף של העניין קרב. אני מקווה שזה ישתלם ובאמת יהיה יותר קל בסופו של דבר כי כרגע הם לרב נרגעים ונרדמים די מהר עם ההנקה. העניין הוא שזה קורה לפחות 3 פעמים בלילה וזה מתיש...
ולגבי חדר משלהם- אני קצת מתלבטת. אנחנו עוברים דירה בעוד חודשיים והתכנית שלי היא שהתאומים יהיו עם הגדול בחדר. כרגע זה לא ממש אפשרי בגלל הגודל של החדר וגם נראה לי שעד שלא נתקבע עם גמילת הלילה זה יכול די להפריע לו לישון. הקטנה יודעת לצעוק... וגם אני לא רוצה לעשות הכל בבת אחת. אולי בהתחלה בבית החדש הם עוד יהיו איתנו בחדר ורק אחרי התאקלמות נעביר אותם. הם גם יכנסו לראשונה לגן... בקיצור- הרבה שינויים בעתיד הקרוב... אם כי חודשיים זה כל כך הרבה זמן אצל ילדים.
לגבי גמילת הלילה מהחיתולים של הגדול- סה״כ הולך ממש יפה. אמנם אתמול בלילה הוא עשה פיפי ב3 וקרא לאבא אבל זה ממש חריג. מה שכן, הוא פיתח מנהג חדש. בערב אחרי שמשכיבים אותו ( אנחנו נמצאים איתו קצת ואז יוצאים מהחדר) הוא עושה קצת קצת פיפי בתחתונים, אפילו בקושי מרטיב את המכנסיים, וקורא לנו בחיוך זדוני. נראה שעושה את זה בכוונה בשביל תשומת הלב. אז אנחנו מחליפים לו ומשתדלים לא להתרגש מזה יותר מדי כדי לא לעשות מזה הו הא... זה ממש מרשים שילד בן שנתיים ועשר שולט ככה בצרכים שלו... נקווה שזה יחלוף במהרה.

 

[אמאגםלתאומים]

נחישות ובהצלחה

אנחנו פצחנו בגמילת לילה בערך לפני חוד מייד לאחר הביקור אצל רואת השיניים שהנחתה אותנו גם לקבוע מועד לטיפול בהרדמה מלאה (עשינו אתמול) וגם להפסיק הנקות בלילה. מאד עזר לי לדעת שבעצם יש כאן את עניין השיניים וזה חיזק את הנחישות שלי. כשאני הייתי ברורה היה להם יותר ברור. השתדלתי (ועדיין) לדבר במושגים חיובים כלומר, כשהם קמים ודורשים בלילה, לנסות לדבר על זה שבבוקר הם ינקו שוב ושעכשיו לילה ובלילה אנחנו ישנים, ואז לפעמים אני מתחילה לחזור בקול מונוטוני על רשימה ארוכה של יקרים לנו שישנים עכשיו: "אבא ישן, עדו ישן... החתול ישן, השכן ישן ... סבא ישן "וכו' וכו'.
עוד דבר - בלילות הראשונים התלבשתי קצת בסרבול בלילה כדי שיהיה להם פחות אפשרי להרים לי את החולצה ולינוק.

אחר כך בבקרים אני מדברת איתם קצת על זה שהיה להם קשה בלילה אבל הם מתגברים ושעכשיו הם יכולים לינוק וכו' וכו'.

רק עכשיו, בהנקה לפני השינה דברתי איתם על זה שהם הולכים עכשיו לישון ושלא יקומו ויצרחו שהם רוצים לינוק כי יונקים רק בלילה וצחקנו ביחד בחיקויים על הצרחות הליליות...

שיהיה המון בהצלחה ותזכרי שאתם לא בקרב ראש בראש אלא במסע משותף שבו את מלווה אותם בתהליך הגדילה והגמילה הזה !!

 

[יכי67]

הי תעשי חיפוש להודעות ישנות שלי

בנושא הזה. כתבתי על התהליך שלנו...

 

[מטית]

יאללה גמ"ל יאללה!

שמעתי על מישהי (מופרעת לדעתי, אבל רק ללמדך שזה אפשרי) שגמל"ה מבקבוק את התאומים שלה בגיל חודש.
טיפ אחד בלבד: הנחישות שלנו זה הדבר הכי חשוב בתהליך.
הם לא קטנים מדי, את צריכה לישון!!!!! אמא ישנה היא אמא מתפקדת, שמחה, טובה וסביבה כל הבית יהיה שמח.
בהצלחה!

 

[kokla2]

כל הכבוד לך

מותק, את יודעת מה דעתי.. דיברנו על זה לא מעט
וגם אני מצטרפת כאן לחיבוקים, לחיזוקים ולאיחולי ההצלחה!
אני מעריצה אותך על כמה שאת קשובה לצרכים של ילדייך ולעצמך..
זה בכלל לא מובן שאליו. את אמא מדהימה! בהחלט נותנת לי השראה
גם אני כמו השאר חושבת שהטיפ הכי גדול הוא המוכנות והחלטיות שלך בנושא. ונראה שאת ממש שם.
אני מאחלת לך המון הצלחה
שהלילה יהיה לילה אחרון עם הנקות ושממחר השינוי יעבור בקלות ובאהבה.
אדם וענבר ילדים מהממים ובהחלט מאד מפותחים לגילם.. אני בטוחה שיבינו שבלילה גם ה"ציצי של אמא" זקוק למנוחה
ושביום יחגגו עם אמא (והציצי עם הרבה יותר כוחות ואנרגיה
מחכה כבר לשמוע איך עובר..
ומאחלת שוב המון הצלחה

אולי בעקבותייך אצליח גם להפסיק באמת את הנקת הלילה שנותרה (מלפני שנה ש"הפסקנו" את הנקות הלילה..
עדיין מניקה בסביבות 4 לפנות בוקר.. מצד שני ככה מושכים בשינה עד 7-8)

 

[גלגס]

תודה לכולן

על החיזוקים והחיבוקים...
אני הולכת להנות מהנקות הלילה היום בפעם האחרונה... קצת עצוב אני מודה...
אבל מחר אקח נשימה עמוקה, אאסוף את כל הפרגון שלכן לשקית בתור צידה לדרך ואתחיל במסע... בתקווה שיהיה קצר... ואם לא קצר אז לפחות חוויתי...

 

[Mr China]

חזקי ואמצי

ועדכני אותנו איך הולך. אני גם צריכה ללכת בכיוון- גם אצלנו הן איתנו בחדר במיטות שלהן. לרוב הן קמות פעם-פעמיים בלילה כל אחת, וחוזרות ישר לישון. בשבוע האחרון אחת מהן מתקשה לחזור לישון וזה ממש קשה לי (אני מניחה אותה, היא בוכה, אני מחזירה אותי אלי ואז מנסה שוב וחוזר חלילה) עד כדי כך שישנתי בסלון (הנחתי אותה, היא בכתה ופשוט הלכתי לישון בסלון והיא נרדמה די מהר. אם היא רואה אותי במיטה היא נעמדת). בקיצור, ממש הגיע הזמן ואני מחכה למומנטום הנכון. אשמח לשמוע איך עובר אצלך.

 

[גלגס]

כדאי מנשא?

אני מתלבטת אם כדאי להעזר במנשא. מצד אחד זה יכול לעזור להרגיע ולהקל על הידיים שלנו מצד שני אולי לא כדאי להרגיל. מה אומרות?

 

[אמבי10]

לדעתי כבר נורא מסורבל

בגיל הזה ואתם לא תעמדו בזה.

 

[מטית]

מנשא ללילה...?

מה פתאום! המטרה ללמד להרדם בלי אמצעי עזר שגורמים לכם להיות ערים!

 

[גלגס]

ועל הידיים?

בערב אנחנו מרדימים אותם במיטות שלהם והם כן טיפה מתבכיינים לרב עד שנרדמים אבל במגילת לילה אני לא מתכוונת לנטוש אותם במיטה לבכות... נרים אותם על הידיים וגם עם מוצץ אם יסכימו לקחת, לא?
השלב הבא יהיה הרדמות במיטה גם באמצע הלילה, בתקווה שלא יתעוררו בכלל...

 

[מטית]

לפי דעתי

עםכמה שזה קשה, עדיף גם לא על הידיים.

אני מניחה שיש עוד הרבה דעות ןאפשרויות... תגלו מה מתאים לכם. איך זהז הלך עם ארבל?

 

[גלגס]

ארבל עשה לנו חיים קלים

לילה אחד לא היה לי כוח לקום להניק אותו ( הוא עוד ישן איתנו) אז הסתובבתי לצד השני כשביקש. הקטנציק פשוט שם ראש וחזר לישון. זהו. זאת היתה גמילת הלילה שלו... יותר הוא לא קם לינוק...

 

[מטית]

חמוד!!

ואיך היה המעבר אצלו לישון בלעדיכם?

 

[גלגס]

גם בסדר

היינובסדרה יינו הרבה יותר פנויים אליו יחסית לאל התאומים עכשיו. הוא עבר בשמחה למיטה שלו ולחדר שלו אבל התפנק די הרבה על הידיים והקדשנו הרבה זמן להרדמות. עכשיו זה פחות אפשרי לנו בגלל ההרכב המשפחתי. וגם איכשהו נהיינו עמידים יותר לבכי של זאטוטים.
כשהתאומים הגיעו הביתה אמרנו לעצמנו שאין מה לעשות, הם תאומים ויש להם אח גדול קטן אז הם יבכו יותר ( כי ארבל באמת בקושי בכה. ישר על הידיים, ציצי בפה...). גם הורות לילד שני (ושלישי). זה אחרת כנראה.
מקווה שלא נהיינו אדישים מדי...

 

[גלגס]

לילה ראשון בלי ציצי...

דיווחים חמים מהתנור...
עבר סביר איכשהו:
אחרי הנקת ערב מאוחרת יחסית ב8, הקטנים נרדמו במיטות ב20:30.
ב23:00 אדם התעורר. היה יותר משעה על הידיים וכל פעם שניסינו לשים אותו במיטה צרח. בהתחלה אני הייתי איתו (חתיכת כושר גמילת לילה...). בכל פעם שהתיישבתי או נשענתי על הקיר התעורר ובכה וכ שהתיישבתי גם הוציא את המוצץ וביקש לינוק. בסוף אבא שלו הרדים אותו איכשהו. במקביל ב24:00 ענבר התעוררה לחמש דקות על הידיים של אבא וחזרה לישון.
בהמשך הלילה היו עוד ארבע התעוררויות פחות דרמטיות לכל אחד. ענבר נרדמה תוך דקות ספורות על הידיים ופעם אחת אפילו במיטה . אדם היה עצבני וביקש לינוק. נדרשו יותר שכנועים ונענועים כדי שירדם.
בחמש וחצי ארבל התעורר והעיר את אדם. כבר היה אור אז הנקתי על הכרית בחדר אחר. בשש ענבר התעוררה ושמחה להסתכל בחלון ואז הנקתי את שניהם.
האמת היא שבבוקר כשהם ראו את אחיהם הגדול הם היו עסוקים ובכלל לא ביקשו לינוק. אבל אני כמו אמא פולנייה טובה דחפתי להם את הציצי. נראה לי שמחר אחכה שיבקשו בבוקר ואניק אותם כבר למטה בסלון. מה שאומר שהכרית נשארת לישון למטה...
זהו, סהכ היה פחות רע ממה שחשבנו והילדים במצב רוח טוב... נראה מה יהיה בהמשך...

 

[אמאגםלתאומים]

שימשיך ככה !!!

שמחה לקרוא ! אל תלחצי עם פתאם אחרי כמה לילות תהיה איזה החמרה בתגובות שלהם, פתאם נופל להם האסימון, צריך לקחת אויר ולהיות סבלניים ולהזכיר להם ולעצמנו שאנחנו בסך הכל רוצים את טובת כל בני המשפחה ושאת ממשיכה להיות שם עבורם בחיבוק ובמילות תמיכה.