גמלאות, מצב רוח ירוד ומה שביניהם....
לא יודעת אם אני במקום הנכון.... אני מעבר לגיל הפנסיה וחווה מצב-רוח ממש ירוד, לא בגלל חוסר מעש, לא בגלל מצב כלכלי, לא בגלל בעיות משפחתיות, לא בגלל מחסור בחברים, הפרשנות הלא מקצועית שלי היא שזה נובע מתחושת הזמן ההולך ואוזל. אני מנסה לנחם את עצמי בכך שהגעתי לגיל בו ניתן ליהנות בלי חשבון, בו יש הרבה יותר זמן, בו הכל מותר - ברמה השכלית - הכל נשמע נפלא, אבל זה לא עוזר לתחושת המועקה, מעין גוש שחוסם מעט את הגרון ולא מרפה.
מישהו חווה את אותן תחושות? ו-אנא, אל תיעצו לי ללכת לטיפול, טיפולים, בעברי, לא עזרו, אני יודעת את הסיבות לתחושה, אבל לא יודעת איך להתגבר. גם טיפול תרופתי לא עוזר....
האם אני במקום הנכון?
לא יודעת אם אני במקום הנכון.... אני מעבר לגיל הפנסיה וחווה מצב-רוח ממש ירוד, לא בגלל חוסר מעש, לא בגלל מצב כלכלי, לא בגלל בעיות משפחתיות, לא בגלל מחסור בחברים, הפרשנות הלא מקצועית שלי היא שזה נובע מתחושת הזמן ההולך ואוזל. אני מנסה לנחם את עצמי בכך שהגעתי לגיל בו ניתן ליהנות בלי חשבון, בו יש הרבה יותר זמן, בו הכל מותר - ברמה השכלית - הכל נשמע נפלא, אבל זה לא עוזר לתחושת המועקה, מעין גוש שחוסם מעט את הגרון ולא מרפה.
מישהו חווה את אותן תחושות? ו-אנא, אל תיעצו לי ללכת לטיפול, טיפולים, בעברי, לא עזרו, אני יודעת את הסיבות לתחושה, אבל לא יודעת איך להתגבר. גם טיפול תרופתי לא עוזר....
האם אני במקום הנכון?