סוף כל סוף הגעתי לספר את המסע
כל הכבוד לגדי שגרר אותנו (יוסי יובל ואותי) למדבר החםביום קיץ פושר. מזל שלא התעוררנו בזמן (זה כולל את גדי ואותי) אחרת בטח הייתי נרדם לי תחת סלע לוהט, אולם מצד שני כשהגענו לערד השמש כבר חייכה אלינו בפה מלא קרניים צהובות. תה חם ומעורר אצל עמי (שהיה אחראי על המנהלות ותפעול השוטף של הטיול ועשה זאת ללא חט) ויוצאים. לקטע הראשון במסלול אני קורא הדבשת של הגמל - הגבעות שמתעגלות מכיוון ערד אל נחל יעלים, סלעי צור שמלטפים את הצמיגים כמו פרוותו הקשה והמדברית, גדי משחרר ברקסים וצולל אל מדרגות הגיר שבדרך, אני מנסה ולסיר קצת חלודה שנדבקה אלי במשך הלילה ולהתחבר לאופניים. יוסי ויובל לוקחים הכל באיזי, שנטי שנטי לא סתם הם באים מרקע של רוכבי השנטי.
