גמרים - קרב רב
האליפות הזאת טסה - הבחורים לא זכו ליום מנוחה והקרב רביסטים התחרו יום אחרי יום!
אולי זה מסביר את התוצאות היחסית נמוכות -
ורנאייב לקח בקלות עם תחרות מצוינת, ותרגיל מתח קצת יותר מוצלח היה גם מעלה אותו מעל לרף 90 הנקודות.
בליאבסקי, אלוף אירופה הקודם בקרב רב שוב עם שגיאה על סוס הסמוכות, כמו במוקדמות, אבל עדיין ה 88.131 הספיק לו למדלית הכסף
ושלישי - דניאל פרוויס הותיק. מפתיע למצוא אותו במקום השלישי, שכן הוא מדשמש כבר תקופה - אבל התוצאה שהספיקה לארד - 87.423 - היא בהחלט משהו שהוא מסוגל לו.
נעדרים מהפודיום - קוקסנקוס שהיתה לו תחרות לא מוצלחת בעליל וסיים רק 11 עם פחות מ 84, ואולג סטפקו שבטח אם היה יודע ש 87.5 יספיק לארד, היה רואה את עצמו כמועמד - אבל כמו במוקדות, הוא ספר שתי תוצאות בטווח ה 13 - מה שמוציא אותו (בצדק) מהפודיום.
מי שהרשים לאורך שני ימי התחרות היה ארתור דאויטאן הארמני שרשם פעמיים תוצאה בסביבות ה 86.4, וסיים רביעי גם במוקדמות וגם בגמר. אני מניח שהעובדה שהוא ממשיך להשתפר יחד עם הדחף שיתן לו המקום הרביעי יוביל לכך שנראה ונשמע יותר ממנו בעתיד.
ואחרון חביב - ארטיום דולגופיאט הפתיע אותנו בהעפלה לגמר הזה, כשרשם 81.897 במוקדמות (22) ו 80.165 בגמר (גם 22) ושיגר את עצמו לשורה אחת עם איל גלזר - התקוות הישראליות לקרב רב ב 2020 ומי שאמורים להוביל את הנבחרת הצעירה למקומות הרבה יותר גבוהים בדירוג העולמי אחרי אולימפיאדת ריו.
אצל הנשים, ג'וליה שטיינגרובר רשמה היסטוריה שוויצרית ושברה את ההגמוניה הרוסית הישנה, ואת הבריטית החדשה (הגמוניה רומנית לא היתה פה..) וכבשה את הפסגה בעזרת דרגות קושי גבוהות ויציבות.
https://www.youtube.com/watch?v=klK6ngfWHNU
מי שלא הגיע מוכנה לגמרי היתה מריה חארנקובה, עם יורצ'נקו בורג בודד שגם בשדה מדולדל, קשה מאד לזכות בתחרויות גדולות איתו (מי זוכר את אנה פורגרס?) שלא לדבר על העשיריות שהיא פיזרה בקרקע עם נחיתות לא מדויקות.
היא אמנם כמעט עשתה את זה, וללא השגיאה על המקבילים יתכן והיתה עוקפת את שטיינגרובר עם עם היורצ'נקו הפשוט. אבל בסופו של יום, זה היה הערב של שטיינגרובר.
לחארנקובה יש את כל הנתונים להיות מובילה בשנים הבאות. קוים נקיים ויפים, גמישות, והתכונה האולטימטיבית - לבצע אלמנטים קשים, אך שהם יראו קלים, עם נחיתות רכות וקלילות. אך היא צעירה ויש לה הרבה עבודה לפניה.
https://www.youtube.com/watch?v=zeeKEEwDGDM
אלי דאוני לקחה את הארד עבור הבריטים. יש לה הרבה כח והרבה יכולת לגילה הצעיר, אך ההתעמלות שלה באמת נוטה להיות כבדה יותר ומבוססת כח. אבל היא נחושה ורצינית, ואת הארד היא קיבלה בזכות ולא בחסד.
https://www.youtube.com/watch?v=y5GA2YDSfnk
והמסכנה - אריקה פסאנה. אף אחד לא היה חושב למצוא אותה בכלל בפוזיציה של להאבק על מדלית קרב רב לפני שנה או שנתיים - אבל היא עשתה צעדים עצומים, והגיע עד לסף הפודיום. טוב לראות שוב מתעמלת איטלקית בנסיקה, ונקווה לראות עוד הרבה ממנה.
https://www.youtube.com/watch?v=NMAXHlwZGVY
מעבר לכך - היתה ההתרסקות האוקראינית הקבועה - המון כשרון שתמיד איכשהו מתנפץ בתחרויות כאלה (סאנקובה סיימה 23, עם פחות מ 50 נקודות)
אפשר גם לציין את קלאודיה פרגאפיין שנראתה די רע בשביל אחת שאמורה להיות התקווה הבריטית - אבל הופעות לא מוצלחות באמריקן קאפ וגם עכשיו מעידות על כך שיש עוד הרבה עבודה. היא נראתה כמו פקעת עצבים בזמן ההמתנה לפני תרגיל הקורה שלה, וזה אפיין את ההופעה שלה כאן
https://www.youtube.com/watch?v=aP4g6jvZ7F0
האליפות הזאת טסה - הבחורים לא זכו ליום מנוחה והקרב רביסטים התחרו יום אחרי יום!
אולי זה מסביר את התוצאות היחסית נמוכות -
ורנאייב לקח בקלות עם תחרות מצוינת, ותרגיל מתח קצת יותר מוצלח היה גם מעלה אותו מעל לרף 90 הנקודות.
בליאבסקי, אלוף אירופה הקודם בקרב רב שוב עם שגיאה על סוס הסמוכות, כמו במוקדמות, אבל עדיין ה 88.131 הספיק לו למדלית הכסף
ושלישי - דניאל פרוויס הותיק. מפתיע למצוא אותו במקום השלישי, שכן הוא מדשמש כבר תקופה - אבל התוצאה שהספיקה לארד - 87.423 - היא בהחלט משהו שהוא מסוגל לו.
נעדרים מהפודיום - קוקסנקוס שהיתה לו תחרות לא מוצלחת בעליל וסיים רק 11 עם פחות מ 84, ואולג סטפקו שבטח אם היה יודע ש 87.5 יספיק לארד, היה רואה את עצמו כמועמד - אבל כמו במוקדות, הוא ספר שתי תוצאות בטווח ה 13 - מה שמוציא אותו (בצדק) מהפודיום.
מי שהרשים לאורך שני ימי התחרות היה ארתור דאויטאן הארמני שרשם פעמיים תוצאה בסביבות ה 86.4, וסיים רביעי גם במוקדמות וגם בגמר. אני מניח שהעובדה שהוא ממשיך להשתפר יחד עם הדחף שיתן לו המקום הרביעי יוביל לכך שנראה ונשמע יותר ממנו בעתיד.
ואחרון חביב - ארטיום דולגופיאט הפתיע אותנו בהעפלה לגמר הזה, כשרשם 81.897 במוקדמות (22) ו 80.165 בגמר (גם 22) ושיגר את עצמו לשורה אחת עם איל גלזר - התקוות הישראליות לקרב רב ב 2020 ומי שאמורים להוביל את הנבחרת הצעירה למקומות הרבה יותר גבוהים בדירוג העולמי אחרי אולימפיאדת ריו.
אצל הנשים, ג'וליה שטיינגרובר רשמה היסטוריה שוויצרית ושברה את ההגמוניה הרוסית הישנה, ואת הבריטית החדשה (הגמוניה רומנית לא היתה פה..) וכבשה את הפסגה בעזרת דרגות קושי גבוהות ויציבות.
https://www.youtube.com/watch?v=klK6ngfWHNU
מי שלא הגיע מוכנה לגמרי היתה מריה חארנקובה, עם יורצ'נקו בורג בודד שגם בשדה מדולדל, קשה מאד לזכות בתחרויות גדולות איתו (מי זוכר את אנה פורגרס?) שלא לדבר על העשיריות שהיא פיזרה בקרקע עם נחיתות לא מדויקות.
היא אמנם כמעט עשתה את זה, וללא השגיאה על המקבילים יתכן והיתה עוקפת את שטיינגרובר עם עם היורצ'נקו הפשוט. אבל בסופו של יום, זה היה הערב של שטיינגרובר.
לחארנקובה יש את כל הנתונים להיות מובילה בשנים הבאות. קוים נקיים ויפים, גמישות, והתכונה האולטימטיבית - לבצע אלמנטים קשים, אך שהם יראו קלים, עם נחיתות רכות וקלילות. אך היא צעירה ויש לה הרבה עבודה לפניה.
https://www.youtube.com/watch?v=zeeKEEwDGDM
אלי דאוני לקחה את הארד עבור הבריטים. יש לה הרבה כח והרבה יכולת לגילה הצעיר, אך ההתעמלות שלה באמת נוטה להיות כבדה יותר ומבוססת כח. אבל היא נחושה ורצינית, ואת הארד היא קיבלה בזכות ולא בחסד.
https://www.youtube.com/watch?v=y5GA2YDSfnk
והמסכנה - אריקה פסאנה. אף אחד לא היה חושב למצוא אותה בכלל בפוזיציה של להאבק על מדלית קרב רב לפני שנה או שנתיים - אבל היא עשתה צעדים עצומים, והגיע עד לסף הפודיום. טוב לראות שוב מתעמלת איטלקית בנסיקה, ונקווה לראות עוד הרבה ממנה.
https://www.youtube.com/watch?v=NMAXHlwZGVY
מעבר לכך - היתה ההתרסקות האוקראינית הקבועה - המון כשרון שתמיד איכשהו מתנפץ בתחרויות כאלה (סאנקובה סיימה 23, עם פחות מ 50 נקודות)
אפשר גם לציין את קלאודיה פרגאפיין שנראתה די רע בשביל אחת שאמורה להיות התקווה הבריטית - אבל הופעות לא מוצלחות באמריקן קאפ וגם עכשיו מעידות על כך שיש עוד הרבה עבודה. היא נראתה כמו פקעת עצבים בזמן ההמתנה לפני תרגיל הקורה שלה, וזה אפיין את ההופעה שלה כאן
https://www.youtube.com/watch?v=aP4g6jvZ7F0