שף מקסים, אתה כל כך צודק!
ופותח פה דברים עמוקים כל כך - הקבלה (גם הקבלה העצמית וגם הקבלה של הסביבה) ולקיחת האחריות על מעשים שלנו הם הדבר הנכון לכל אחד ואחת... אולי זה לא מקרה שהנושא מועלה בימים אלה, שכן, אלה ימים שנדונו למחשבה עמוקה לגבי החיים שלנו... הכעס הוא תולדה של הסתכלות אותה רכשנו עם השנים, של ביקורתיות, של שפיטה. אם נוותר על הכלים הללו שגורמים לנו לעוות את המציאות שלנו, ונביא במקום זה כלים של קבלה, הבנה, סליחה נגיע למקום בו כבר אין כעסים ששולטים בתגובות שלנו, כבר אין ביקורת, אבל יש הבנה, קבלה והרבה פירגון לעצמך ולסביבה... ...וכן, ידידי, הלב צריך לעבוד... הלב הוא השולט, הראש צריך לנוח קצת... אין מה לעשות, הראש תוכנת על ידי החברה שהורסת את עצמה, שנלחמת על כל פיסת אדמה, על כל רעיון, על כל שוני, על כל דבר. הגיע הזמן שהראש ינוח קצת וללכת בדרכו של הלב המרגיש, הלב שחש, שמכוון באותם כלים שנתנו להם תכונות מיסטיות, קראו להם אינטואיציה, תלפאטיה ועוד כאלה וכאלה אבל, כששבים וחושבים על זה - לילדנו יש את אותם כלים באופן נקי ומובהק אבל אנו מביטים בהם בדרך כלל כאילו הם לא מנוסים, כאילו הם עדיין לא למדו - לא כאילו הם עדיין יכולים ללמד אותנו, ו...חבל... מסיימת לעת עתה את ההודעה הזו, אבל מזמינה את כל מי שרוצה להמשיך ולהעמיק בה, בטח אעשה זאת בזמן הקרוב- אחשוף קצת ממה שאצלי השתנה... גמר חתימה טובה ידידי משכבר בימים, שף. צום מעמיק לך, הלואי ותגיע למחוזות חדשים! אור ואהבה. אילת.