גמר חתימה טובה (?!)

[שרוןשלעידו]

גמר חתימה טובה (?!)

גמר חתימה טובה (?!)
חדשה יחסית בפורום...(עד עכשיו קראתי ולא השתתפתי) מרגישה שרק כאלה כמוני מסוגלות בכלל להבין מה עובר עלי בת 32 + ילד בן 8 שנולד (תודה לאל) בהריון ספונטאני ובלתי מתוכנן... מנסים כשנה להרות לבד...אם כי ללא הצלחה! בחודש האחרון עברתי טיפול באיקקלומין בתחילה, ואח"כ 3 זריקות ליום של מטרודין ושל מנגון. הרופא עצמו לא שיער חוסר גירוי שחלתי שכזה וכאלה רמות נמוכות של E2 ופרוגסטרון. איכשהו בסופו של דבר התפתחו כמה זקיקים יפים ואחרי הכוריגון עברתי 2 הזרעות. לאחר כשבועיים קיבלתי מחזור ובדיקת הבטא הוכיחה שהטיפול הקשה נכשל!!! היה לי כל כך קשה... בכיתי שבוע... מיאנתי להתנחם! והילד שבבית.. כל כך סבל לראות אותי ככה..והבין קצת במה מדובר! היום, שבועיים אחרי נחה מהטיפול כמצוות הרופא! מלאה בציסטות שהן ספיחות של הטיפול ההורמונאלי... כועסת על עצמי שכל כך קשה לי...מתלבטת אם להמשיך... משתגעת מה השתבש לו במערכת? ולמה? רוצה לעזוב הכל ורגע אח"כ מוכנה להרוג בשביל להיות עוד פעם אמא...בשביל שלילד המדהים הזה יהיה אח בדמותו בשביל להוכיח שקיומי מוצדק... זקוקה לעידוד רציני! ושתהיה לכולנו שנה טובה וגמר חתימה טובה!!!

 

[העין ה 3]

ברוכה הבאה שרון!

גמר חתימה טובה (?!)
חדשה יחסית בפורום...(עד עכשיו קראתי ולא השתתפתי) מרגישה שרק כאלה כמוני מסוגלות בכלל להבין מה עובר עלי בת 32 + ילד בן 8 שנולד (תודה לאל) בהריון ספונטאני ובלתי מתוכנן... מנסים כשנה להרות לבד...אם כי ללא הצלחה! בחודש האחרון עברתי טיפול באיקקלומין בתחילה, ואח"כ 3 זריקות ליום של מטרודין ושל מנגון. הרופא עצמו לא שיער חוסר גירוי שחלתי שכזה וכאלה רמות נמוכות של E2 ופרוגסטרון. איכשהו בסופו של דבר התפתחו כמה זקיקים יפים ואחרי הכוריגון עברתי 2 הזרעות. לאחר כשבועיים קיבלתי מחזור ובדיקת הבטא הוכיחה שהטיפול הקשה נכשל!!! היה לי כל כך קשה... בכיתי שבוע... מיאנתי להתנחם! והילד שבבית.. כל כך סבל לראות אותי ככה..והבין קצת במה מדובר! היום, שבועיים אחרי נחה מהטיפול כמצוות הרופא! מלאה בציסטות שהן ספיחות של הטיפול ההורמונאלי... כועסת על עצמי שכל כך קשה לי...מתלבטת אם להמשיך... משתגעת מה השתבש לו במערכת? ולמה? רוצה לעזוב הכל ורגע אח"כ מוכנה להרוג בשביל להיות עוד פעם אמא...בשביל שלילד המדהים הזה יהיה אח בדמותו בשביל להוכיח שקיומי מוצדק... זקוקה לעידוד רציני! ושתהיה לכולנו שנה טובה וגמר חתימה טובה!!!

ברוכה הבאה שרון!
קודם כל העידוד הכי חזק שאני מכירה זה:

"רוצה לעזוב הכל ורגע אח"כ מוכנה להרוג בשביל להיות עוד פעם אמא" - גם זה חלק מהתגובה לטיפול ההורמונלי. מצבי רוח משתנים מקיצוניות לקיצוניות הם מנת חלקן של כל מי שעוברת טיפולים כאלה. תוסיפי על כך את העובדה שהטיפולים באמת קשים ומתישים ולפעמים לא בטוח שהם שווים את המאמץ - ותביני שהתגובה שלך נורמלית לחלוטין. אבל אז תתני מבט אחד בעידו (אם הבנתי נכון - זה שם בנך) ותביני שזה כדאי ושווה. הרופא למד בטיפול הזה על הגוף שלך ובטיפול הבא יישם את מה שלמד. יש כאן עשרות ואולי מאות הוכחות שבסוף זה מצליח! צריך רק סבלנות והתמדה. השארי עמנו והמשיכי לשתף. זה כל כך עוזר!

 

[העין ה 3]

ו... גמר חתימה טובה!!!

ברוכה הבאה שרון!
קודם כל העידוד הכי חזק שאני מכירה זה:

"רוצה לעזוב הכל ורגע אח"כ מוכנה להרוג בשביל להיות עוד פעם אמא" - גם זה חלק מהתגובה לטיפול ההורמונלי. מצבי רוח משתנים מקיצוניות לקיצוניות הם מנת חלקן של כל מי שעוברת טיפולים כאלה. תוסיפי על כך את העובדה שהטיפולים באמת קשים ומתישים ולפעמים לא בטוח שהם שווים את המאמץ - ותביני שהתגובה שלך נורמלית לחלוטין. אבל אז תתני מבט אחד בעידו (אם הבנתי נכון - זה שם בנך) ותביני שזה כדאי ושווה. הרופא למד בטיפול הזה על הגוף שלך ובטיפול הבא יישם את מה שלמד. יש כאן עשרות ואולי מאות הוכחות שבסוף זה מצליח! צריך רק סבלנות והתמדה. השארי עמנו והמשיכי לשתף. זה כל כך עוזר!

ו... גמר חתימה טובה!!!
שבעוד יומיים וחצי יחתמו את כולנו להיות בין אלה שיזכו להרות וללדת עוד ילד/ה השנה...

 

[שרוןשלעידו]

מחובקת...מעודדת!

ו... גמר חתימה טובה!!!
שבעוד יומיים וחצי יחתמו את כולנו להיות בין אלה שיזכו להרות וללדת עוד ילד/ה השנה...

מחובקת...מעודדת!
תודה לך מי שלא תהיי (!) על כל מה שאמרת...על ההסבר המלומד והמבין (שנותן לגיטימציה לכל המערבולת שמתחוללת פנימה), ובעיקר על החיבוק הזה הוירטואלי (החם!) שעבר אליי דרך המחשב. זה באמת לא קל! גם לא כשיש כבר ילד... אבל צריכה להזכיר לעצמי שוב ושוב שזה אפשרי...(וישתלם בסוף). להסתכל על עידו ולקבל באהבה את כל מה שצריך לעשות בדרך אל... ולהאמין, בעיקר להאמין בעצמי שפעם אחת ילדתי ואני אהיה מסוגלת לעשות זאת שוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תודה!!!

 

[העין ה 3]

ועוד דבר

מחובקת...מעודדת!
תודה לך מי שלא תהיי (!) על כל מה שאמרת...על ההסבר המלומד והמבין (שנותן לגיטימציה לכל המערבולת שמתחוללת פנימה), ובעיקר על החיבוק הזה הוירטואלי (החם!) שעבר אליי דרך המחשב. זה באמת לא קל! גם לא כשיש כבר ילד... אבל צריכה להזכיר לעצמי שוב ושוב שזה אפשרי...(וישתלם בסוף). להסתכל על עידו ולקבל באהבה את כל מה שצריך לעשות בדרך אל... ולהאמין, בעיקר להאמין בעצמי שפעם אחת ילדתי ואני אהיה מסוגלת לעשות זאת שוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תודה!!!

ועוד דבר
את צעירה! זה יתרון מאוד גדול בטיפולים. הלוואי עלי... וקצת על עצמי (לטובת כל החדשות): אני בת 41 (וחצי...), אמא לעומר בן 16 שנולד מהריון ספונטני. התגרשתי מאביו כשהיה קטן מאוד. כשהיה בן 9 (ואני בת 34) התחתנתי בשנית ותוך פחות משנה הגענו לטיפולים. לאחר 2 הזרעות ו-10 IVF נולד עידן שהוא בן שנתיים וחודש. מאז שהוא היה בן 4 חודשים אנחנו ממשיכים לנסות... אבל לא אצל כולם זה לוקח כל כך הרבה זמן. היו כאן בפורום לאחרונה שתיים חדשות שהצליחו בטיפול ראשון...

 

[תמי של יעל ומיכל]

כולנו כאן מבינות לליבך

גמר חתימה טובה (?!)
חדשה יחסית בפורום...(עד עכשיו קראתי ולא השתתפתי) מרגישה שרק כאלה כמוני מסוגלות בכלל להבין מה עובר עלי בת 32 + ילד בן 8 שנולד (תודה לאל) בהריון ספונטאני ובלתי מתוכנן... מנסים כשנה להרות לבד...אם כי ללא הצלחה! בחודש האחרון עברתי טיפול באיקקלומין בתחילה, ואח"כ 3 זריקות ליום של מטרודין ושל מנגון. הרופא עצמו לא שיער חוסר גירוי שחלתי שכזה וכאלה רמות נמוכות של E2 ופרוגסטרון. איכשהו בסופו של דבר התפתחו כמה זקיקים יפים ואחרי הכוריגון עברתי 2 הזרעות. לאחר כשבועיים קיבלתי מחזור ובדיקת הבטא הוכיחה שהטיפול הקשה נכשל!!! היה לי כל כך קשה... בכיתי שבוע... מיאנתי להתנחם! והילד שבבית.. כל כך סבל לראות אותי ככה..והבין קצת במה מדובר! היום, שבועיים אחרי נחה מהטיפול כמצוות הרופא! מלאה בציסטות שהן ספיחות של הטיפול ההורמונאלי... כועסת על עצמי שכל כך קשה לי...מתלבטת אם להמשיך... משתגעת מה השתבש לו במערכת? ולמה? רוצה לעזוב הכל ורגע אח"כ מוכנה להרוג בשביל להיות עוד פעם אמא...בשביל שלילד המדהים הזה יהיה אח בדמותו בשביל להוכיח שקיומי מוצדק... זקוקה לעידוד רציני! ושתהיה לכולנו שנה טובה וגמר חתימה טובה!!!

כולנו כאן מבינות לליבך
אל תכעסי על עצמך, התחושות שלך הן טבעיות ומובנות. כמו שורדה אמרה, תשאבי כוחות מעידו כי הוא התזכורת שלך שהכל כדאי. את הגילוי מה השתבש ולה, תשאירי לרופא ותנסי להתמקד באופטימיות, תקוה ואגירת כוחות להמשך. שיהיה לך בהצלחה ומהר

 

[תישי]

חיבוק ענקי ושנה טובה!

גמר חתימה טובה (?!)
חדשה יחסית בפורום...(עד עכשיו קראתי ולא השתתפתי) מרגישה שרק כאלה כמוני מסוגלות בכלל להבין מה עובר עלי בת 32 + ילד בן 8 שנולד (תודה לאל) בהריון ספונטאני ובלתי מתוכנן... מנסים כשנה להרות לבד...אם כי ללא הצלחה! בחודש האחרון עברתי טיפול באיקקלומין בתחילה, ואח"כ 3 זריקות ליום של מטרודין ושל מנגון. הרופא עצמו לא שיער חוסר גירוי שחלתי שכזה וכאלה רמות נמוכות של E2 ופרוגסטרון. איכשהו בסופו של דבר התפתחו כמה זקיקים יפים ואחרי הכוריגון עברתי 2 הזרעות. לאחר כשבועיים קיבלתי מחזור ובדיקת הבטא הוכיחה שהטיפול הקשה נכשל!!! היה לי כל כך קשה... בכיתי שבוע... מיאנתי להתנחם! והילד שבבית.. כל כך סבל לראות אותי ככה..והבין קצת במה מדובר! היום, שבועיים אחרי נחה מהטיפול כמצוות הרופא! מלאה בציסטות שהן ספיחות של הטיפול ההורמונאלי... כועסת על עצמי שכל כך קשה לי...מתלבטת אם להמשיך... משתגעת מה השתבש לו במערכת? ולמה? רוצה לעזוב הכל ורגע אח"כ מוכנה להרוג בשביל להיות עוד פעם אמא...בשביל שלילד המדהים הזה יהיה אח בדמותו בשביל להוכיח שקיומי מוצדק... זקוקה לעידוד רציני! ושתהיה לכולנו שנה טובה וגמר חתימה טובה!!!

חיבוק ענקי ושנה טובה!

 

[ריקי בש]

לשרון של עידו

גמר חתימה טובה (?!)
חדשה יחסית בפורום...(עד עכשיו קראתי ולא השתתפתי) מרגישה שרק כאלה כמוני מסוגלות בכלל להבין מה עובר עלי בת 32 + ילד בן 8 שנולד (תודה לאל) בהריון ספונטאני ובלתי מתוכנן... מנסים כשנה להרות לבד...אם כי ללא הצלחה! בחודש האחרון עברתי טיפול באיקקלומין בתחילה, ואח"כ 3 זריקות ליום של מטרודין ושל מנגון. הרופא עצמו לא שיער חוסר גירוי שחלתי שכזה וכאלה רמות נמוכות של E2 ופרוגסטרון. איכשהו בסופו של דבר התפתחו כמה זקיקים יפים ואחרי הכוריגון עברתי 2 הזרעות. לאחר כשבועיים קיבלתי מחזור ובדיקת הבטא הוכיחה שהטיפול הקשה נכשל!!! היה לי כל כך קשה... בכיתי שבוע... מיאנתי להתנחם! והילד שבבית.. כל כך סבל לראות אותי ככה..והבין קצת במה מדובר! היום, שבועיים אחרי נחה מהטיפול כמצוות הרופא! מלאה בציסטות שהן ספיחות של הטיפול ההורמונאלי... כועסת על עצמי שכל כך קשה לי...מתלבטת אם להמשיך... משתגעת מה השתבש לו במערכת? ולמה? רוצה לעזוב הכל ורגע אח"כ מוכנה להרוג בשביל להיות עוד פעם אמא...בשביל שלילד המדהים הזה יהיה אח בדמותו בשביל להוכיח שקיומי מוצדק... זקוקה לעידוד רציני! ושתהיה לכולנו שנה טובה וגמר חתימה טובה!!!

לשרון של עידו
טוב, אני בטח לא צריכה להזכיר לך שיש לך בבית את הסיבה הטובה ביותר כדי לקבל כוח ואופטימיות ותקווה ולהמשיך בדרך הנכונה!! גם לי יש תזכורת כזו והוא בן 7 ומבין טוב מאוד- עד כמה שחשפתי אותו לעניין רק. זה עוד לא סוף הדרך ולכן אל תתייאשי ואל תרימי ידיים. שלא תעיזי! אם לא למענך אז למען הבן שלך שצריך אח/אחות ובהקדם האפשרי. אז ישר כוח ותמשיכי לנסות בכוחות מחודשים. תחלימי לך, תגשי לרופא ותבררי מה הלאה? בהצלחה ושתהיה שנה טובה, מתוקה ופוריה. ריקי

 

[שרוןשלעידו]

תודה!!!

לשרון של עידו
טוב, אני בטח לא צריכה להזכיר לך שיש לך בבית את הסיבה הטובה ביותר כדי לקבל כוח ואופטימיות ותקווה ולהמשיך בדרך הנכונה!! גם לי יש תזכורת כזו והוא בן 7 ומבין טוב מאוד- עד כמה שחשפתי אותו לעניין רק. זה עוד לא סוף הדרך ולכן אל תתייאשי ואל תרימי ידיים. שלא תעיזי! אם לא למענך אז למען הבן שלך שצריך אח/אחות ובהקדם האפשרי. אז ישר כוח ותמשיכי לנסות בכוחות מחודשים. תחלימי לך, תגשי לרופא ותבררי מה הלאה? בהצלחה ושתהיה שנה טובה, מתוקה ופוריה. ריקי

תודה!!!
אין מילים בפי לתאר עד כמה חיממתן לי כולכן את הלב... ובעיקר, יקירותיי!!! עודדתן אותי ונתתן כוח להמשיך! הזמן מרפא ומשכיח הכאב...(כמאמר השיר), ואין לי כל ספק שאיכשהו בקרוב נגייס הכוחות והמשאבים ונסתער מחדש על המטרה (!) הפעם אלמד מן הטעויות הקודמות... אגיע עם פחות ציפיות... אשתף בכך כמה שפחות... אגונן על עידו ואולי אפילו אנסה שלא לחשוף אותו בכלל לתהליך (דבר קשה מאד מבחינתי, אך עדיף כנראה(!) למען בריאותו והתבגרותו התקינה) שוב חג שמח ושנה טובה ופוריה (הפעם בלי סימני שאלה)! בהצלחה לכולנו!!!