נחמד, אבל יש לי גם ביקורת
הסטריפ "איטי" מדי, ונמתח על יותר מדי פריימים. לדוגמה - שלושת הפריימים הראשונים, שמתארים את פתיחת המעטפה, מיותרים לגמרי. גם כל השיחה בין שתי הדמויות נמשכת לאורך יותר מדי פאנלים, ומכילה אלמנטים מיותרים (כל הקטע עם המשאף). אחד הכללים בכתיבה קומית (שתקף גם לסטריפים הומוריסטיים) הוא שעליך להגיע לפאנצ´ליין כמה שיותר מהר, אחרת הקהל משתעמם. כלל נוסף, שתקף במיוחד לסטריפים (מאחר והמקום בהם מצומצם) הוא שמה שלא תורם לעלילה לא צריך להימצא בהם. המבנה ה"קלאסי" של סטריפים כולל 4 פריימים, ועל פי רוב בנוי בצורה הבאה: פריים 1 - הפריים המייסד. הנחת היסודות לשאר הסטריפ (במקרה שלנו - הבחור קיבל צו מילואים). פאנל זה דומה לפאנל הראשון בסצינה בחוברת קומיקס, בו בד"כ נראה תמונה של הנוף (או העיר, או הבניין) בו מתרחשת הסצינה. פריים 2 - פריים בונה לסיפור. כאן אנחנו למדים על הדמויות מעבר למה שראינו בפאנל הראשון, ומרחיבים על מה שראינו בו. במקרה שלנו, כאן הזמן לגלות שהחיים של הדמות קשים גם ככה - הוא עסוק עד מעל הראש. פריים 3 - כל בדיחה טובה מורכבת מ-SETUP (מה המקבילה העברית?) ומפאנצ´ליין. כאן יבוא ה-SETUP שלנו, שיכין אותנו ל... פריים 4 - הפאנצ´ליין. הרגע לו חיכינו, ושאליו הכין אותנו האמן מאז שהתחלנו לקרוא את הסטריפ. ועוד משהו - מאחר וכיוון הקריאה בעברית הוא מימין לשמאל, עדיף שהדמות הראשית תפנה שמאלה. זה מקל על הקריאה. לקחתי את הסטריפ שלך וערכתי אותו מחדש לפי הכללים האלו. מקווה שהתוצאה לטעמך.
תגובות יתקבלו בשמחה. לחצו כאן לפרקים נוספים.
