גן חדש

[hararsami]

גן חדש

שלום רב, אנו הורים לילד מקסים בן 3 שנים ו- 7 חודשים ששמו ליאם. הננו נמצאים בחודש שביעי להיריון ואמורים ללדת בתחילת דצמבר 2010. ליאם נכנס ב 1.9.2010 לגן עירוני (טרום טרום חובה) לאחר שהיה שנתיים בגן פרטי. מאז כניסתו לגן החדש, אנו מרגישים שהוא חווה חרדת נטישה ועובר עליו משבר: הוא כל הזמן שואל אם אנחנו חוזרים תמיד לקחת אותו מהגן, כשהולכים ומשאירים אותו עם סבתא/סבא מאד קשה לו ובוכה (מה שלא היה בעבר) לא עוזב אותי ונצמד אלי בלי הפסקה (לאמא), אומר שלא רוצה ללכת לגן, כל הזמן שואל מדוע אנחנו הולכים לעבודה וכדומה...... ליאם ילד מאד חכם ויודע לבטא את עצמו מאד יפה. אנחנו כל הזמן מסבירים לו ומשתדלים להיות תמיד אמפטיים אליו וסבלניים ולהסביר לו כי זה טבעי להיות עצובים ולהתגעגע ושאנו סומכים עליו שימצא כוחות להתגבר רצינו לדעת : 1)כיצד עלינו לנהוג כאשר בוכה מאד שאנו הולכים לעבודה בבוקר 2) כיצד עלינו לנהוג כאשר יוצאים בערב והוא נשאר עם בייביסיטר והוא כל הזמן שואל אם תמיד נחזור וכדומה.... תודה רבה

 

[ravitgu]

מעברים

ערב טוב, הבן שלכם אכן מקסים. ומבטא באופן יוצא מן הכלל את הפחד הכי גדול שלו- פחד ההסתגלות למקום חדש, גן חדש, סביבה חדשה, חברים חדשים וצוות חדש. אני חושבת שאתם נוהגים טוב כאשר אתם מאפשרים לו לחוות קשת רגשות מלאה המכילה שמחה לצד עצב, חדש לצד ישן ובעצם כך אינכם מבטלים את רגשותיו וחששותיו. התשובה לשתי שאלותייך היא אחת. בראש ובראשונה להמשיך בערוץ התקשורת המכיל שיתוף, הקשבה ואמפתיה כפי שאתם מיטיבים לעשות. השני הוא לשאול אותו אם יש משהו שיכול לעזור לו על מנת להקל את הפרידה בבוקר- שיר שתשירו ביחד, בדיחה נחמדה שתספרו לפני הפרידה, 2 דקות של דגדוגים וכו', כל זא לצד העברת מסר האומר - אנחנו כאן ואנחנו סומכים עלייך שתמצא את הדרך הנכונה לך להרגע. וכן, אנחנו תמיד חוזרים. כאשר אנו מגיבים בקור רוח, ולא מראים לילד שהוא מפעיל אותנו בהתנהגות שלו אז הוא לומד שיש לו גם על מי לסמוך. זכרו, שחודש ספטמבר הוא חודש גדוש בחגים, ללא שגרה , עם הרבה משפחה ודמויות שהילדים בדרך כלל אינם נפגשים בהם ביומיום. אני מניחה שעם אוקטובר ההסתגלות תהייה רגועה יותר. בהצלחה רוית