גן חדש

חגית22221

New member
גן חדש

שלום לכולם ,
בתי בת שנה ושמונה חודשים נכנסה השנה בפעם הראשונה לגן , עד כה היא הייתה איתי בבית, הספיקה להיות יומיים בגן ואז חלתה ופיספסה שבוע ימים בגן ורק לאחר שבוע חזרה לגן ואז הכול מחדש...
כל בוקר שאני מביאה אותה לגן היא בוכה היסטרי ואני אומרת לה שאימא הולכת ותבוא עוד מעט לקחת אותה ומתקשרת במהלך היום לבדוק מה איתה , ביום הראשון השארתי אותה עד 11.00 בבוקר ובכתה רוב היום, ביום השני קצת העסיקו אותה והגננות אומרת שהיה בכי פחות, היום היא נשארה עד ארוחת הצהרים ועדיין היה בכי פה ושם וגם שיחקה קצת ,אני מודאגת כיוון שמאז שנכנסה לגן היא בקושי אוכלת את האוכל שם ויותר רוצה בקבוק וגם לא אוכלת כמו שהיא רגילה , ושהיא חוזרת איתי הביתה היא מבקשת לאכול ואוכלת הכול , ובנוסף בערבים היא התחיל לעשות לנו בעיות בשינה ברגע ששמים אותה במיטה מתחילים צרחות ובכי שלא נגמר עד שאני לוקחת אותה אליי ומרדימה אותה על הידיים שלי, מה שעד כה לא היה עד כה היא הייתה נרדמת במיטה עם נוכחות שלנו לידה , האם זה נוראמלי כל השינויים האלו? האם זה עובר לאחר שהילדה מתרגלת לגן ? כמה זמן התקופה הזאת לוקחת ? אני מיואשת ומודאגת מאוד שרואה את הילדה ככה
 
כך זה קורה בהסתגלות...

תחשבי על עצמך בסיטואציה שבה את עוברת התמודדות גדולה מאוד , עד כמה זה משפיע אנרגטית ורגשית, יש צורך יותר להתכנס פנימה או מאידך, להתפרק החוצה... יש שינויים בתאבון , אוכלים יותר או דווקא מאבדים את התאבון, קשה להרדם בלילה או שמתעוררים הרבה...
ילדים בדיוק כמונו ואף מרגישים את הכל ביתר שאת... תספקי לה כרגע את התמיכה שהיא זקוקה לה על מנת לעבור את ההתמודדות עד שתסתגל ותתייצב נפשית - את העוגן שלה ובמיוחד בתקופה הזאת והיא סומכת עלייך.
אני הייתי מספקת הרבה מאוד חום וקרבה כרגע כמה שאפשר ולאט לאט זה יעבור, היא תסתגל והשגרה תחזור לעצמה, בין אם באופן טבעי ובין אם בעזרתכם.
נוסף!
 
הצעות

קודם כל - הסתגלות זה קשההה, בטח אחרי שהיא רגילה לאמא 100%. קשה לה וקשה לך.
קחי בחשבון שההתסגלות האמיתית לגן תתרחש רק אחרי החגים, כשיהיה רצף של ימי לימודים בגן והיא תיכנס לשגרה אמיתית. עד אז יש כמה ימים גן, כמה ימים חג וחוזר חלילה. אני חושבת שצפויים לך עוד כמה שבועות של הסתגלות, להערכתי עד תחילת נובמבר בערך, תנשמי עמוק עמוק.

פרקטיקה -
1. אם יש לך אפשרות הייתי ממשיכה להביא אותה בהדרגתיות לגן כפי שעשית עד כה (כל פעם לכמה שעות).

2. אבא! פתרון נהדר, שאני אישית השתמשתי בו כל פעם שלא יכולתי לעמוד בסצינת הפרידה קורעת הלב מאמא. איכשהוא עם אבא זה היה מאד אחרת, ומשיחות שערכתי - לא רק אצלנו.

3. איזה מצעים יש לה בגן? הייתי מביאה לה את השמיכי שהיא אוהבת / בקבוק מוכר / בובת חיבוקי / סמרטוט שהיא אוהבת - כל חפץ מעבר / חפץ נחמה שהוא שיכול לסייע לה לעבור את שלבי ההסתגלות הראשוניים.

4. גיוס הצוות - הייתי משתדלת ליצור קשר חם עם אשת צוות ספציפית אליה הילדה מתחברת (בגן של הבן שלי זו היתה הסייעת) ולבקש ממנה עזרה אקטיבית בתהליך הפרידה (אני הייתי מעבירה, אחרי שיחה קצרה, מהידיים שלי לידיים שלה).

5. לרוב אני מאד נגד - אבל בימים קשים הרשיתי ביסקויט או אוכל נחמה כדי להקל על הילד (ועל אמא שלו), תמיד יש משהו בגן, ואם לא את יכולה להביא בתיק.

6. לזכור שזה עוברררר, זו תקופה זמנית, רוב הסיכויים שבהמשך השנה היא תרוץ לתוך הגן ותשכח להגיד לך שלום....

7. אם הצוות משתף פעולה (היה לי צוות כזה בגן של הקטנה) - אני ביקשתי שישלחו לי תמונה שלה. הייתי עוזבת פעוטה נסערת ובוכיה, ומקבלת אחרי רבע שעה תמונה שלה מחוייכת שקועה במשחק. תענוג.

8. מהחישוב שלי היא בסה"כ 4 ימים בגן (חזרה ביום שני) וזה זמן קצת קצר לשינוי הרגלים, אבל בכל זאת הייתי מאד מאד נזהרת עם השינה, לחזור להרדים פעוטה בת שנה ושמונה על הידיים (אחרי שרכשה הרגלי שינה עצמאיים) זו נסיגה גדולה. איך היא נרדמת בצהרים?

בהצלחה !!
 

חגית22221

New member
תשובה

בצהריים עד היום היא הייתה נרדמת שהייתי שמה אותה במיטה , היום ששמתי אותה במיטה היא התחילה שוב לצרוח ולבכות עד שלקחתי אותה שוב והרדמתי אותה בידיים אחריי שכמובן ניסיתי בלי סוף להסביר שעכשיו הולכים לישון ואימא לידיך , אך זה לא עזר.
בסוף הרדמתי אותה על הידיים , ניסיתי לשים אותה במיטה שוב התעוררה והתחילה לבכות שהיא רוצה לישון רק עליי .
אני מיואשת נורא , לא יודעת מה אפשר לעשות כדי לעזור לה להחזיר אליה את הבטחון ...

בבקשה אשמח לעצות מהמנוסות ....
תודה
 
בשביל שהבטחון יחזור ויגיע מתוכה היא צריכה לחוש בטחון

מבחוץ... זה גלגל. בגיל הזה אין להם עדיין יכולת לווסת את עצמם לבד , הם אינם יכולים לספק לעצמם את הבטחון, הם נשענים עלינו ההורים, אנחנו המשענת שלהם, הבטחון, והיציבות, האיזון והרגיעה , ובגיל הזה במיוחד כל זה מתקיים על ידי כך שהילד מבקש להיות על הידיים הרבה בתקופות שקשה לו ובעיקר בזמן שינה. לכן גם באמת לרוב נראה שההסברים לא עוזרים כי הם פונים למשהו מנטלי והחוויה היא לחלוטין רגשית. צורך רגשי.
&nbsp
ולכן אני שוב ממליצה מאוד - לספק לה את הבטחון בנדיבות וחלק מזה זה גם לתת לה להירדם בקלות על הידיים, לא לחשוש שזה יפגע בהרגלים או בעצמאות שלה (אם אכן זה החשש),
בעיקר כי חשוב ביותר שהמיקוד בזמן הזה יהיה על סיפוק הצרכים הרגשיים ולא על טיפוח הרגלים, יש זמן ועת לכל דבר

וגם כי להיות מונעים מתוך חשש או פחד של 'מה יקרה אם היא תתרגל...' , לא מאפשר לנו להיות קשובים לילד... אנחנו טרודים במשהו שאולי יקרה ואולי לא, ולא באמת פנויים לתת בנדיבות וממקום בוטח.
&nbsp
אז זאת העצה שלי. תקחי מה שמדבר אלייך
 

חגית22221

New member
המשך .... חדש

שלום לכולם ,

בהמשך להודעה שרשמתי פה לפני שבוע , ההרגלים של הבת שלי עדיין לא השתנו ואני עדיין מוצאת את עצמי מרדימה אותה על הידיים מעבירה אותה למיטה שלנו ואחריי שאני רואה שהיא עמוק בשינה מעבירה אותה למיטה שלה , אבל אז היא מתעוררת אחרי שעתיים שלוש ורוצה עוד פעם למיטה שלנו .... אני כבר מיואשת
אני ממש לא רוצה שהילדה תישן איתנו במיטה , זה לא נוח והיא זזה המון בלילה וזה קשה .
עכשיו היא בבית שוב חולה אחריי שהיא לאט לאט התחילה להסתגל לגן ....
האם כדאי לערב יועצת שינה או משיהו מקצועי ... הייתי מאוד רוצה שהיא תישן לילה שלם וגם אנחנו לשם שינוי....
האם כדאי אולי כבר לקנות לה מיטת מעבר ? וגם אין כן האם זה לא יהיה יותר מדיי שינויים לילדה גם מיטת מעבר, גם גן חדש, גם חדר חדש וכו"....
האם עדיף לקנות מיטת מעבר ולשים אותה בחדר שלנו ??

ממש מיואשת , אשמח לכל עצה .

תודה
 
היי חגית ותודה שחזרת לעדכן


אני שומעת את הרצון שלך שדברים יהיו אחרת ממה שהם כעת.... ובכל זאת את כותבת שהם לא אחרת ושאין שינוי וגם שממש קשה לך

אני מתלבטת איך לענות, כי מצד אחד אני רוצה לכתוב שבאמת זה עוד מוקדם , אבל בשבילך זה בוודאי מרגיש סיוט אחד גדול. ומצד שני יש את הצורך הממשי של ילדתך שבעיני צריך לקבל מענה, ומצד שלישי החוסר וודאות הזאת לגבי מתי תחזור השגרה - גם היא מתסכלת ביותר ומוסיפה עוד על הקשיים.
&nbsp
אז מחליטה לכתוב לך ככה ישר ולעניין

האמת היא שאי אפשר לדעת עוד כמה זמן זה יימשך. ילדתך עוברת תקופת הסתגלות וכמו אצל הרבה ילדים אחרים זה משפיע עליה גם ברמה הפיסית (בריאותית) וגם ברמה הנפשית (מבחינת צורך רגשי להרגיש קרוב אליכם) . כל ילד חווה את זה שונה ולכל אחד הקצב שלו להתאושש ולהתחזק.
ההתעוררויות והצורך בהרדמות על הידיים הם לחלוטין קשורים לצורך הרגשי הזה שכעת מבקש מענה. יחד עם זאת אפשר להפריד בין הצורך לרצון, כלומר,
הצורך הוא להיות קרובה לאמא (או אל שניכם). אפשר לספק אותו גם בדרכים אחרות שמתאימות לך.
אולי אפשר להניח מזרון באופן זמני ליד מיטתה ואז את יכולה לישון לידה באופן זמני?
או ההפך - אולי להניח מזרון ליד מיטתכם וששם היא תישן?
אפשר למצוא עוד רעיונות יצירתיים כדי לתת מענה שמתאים לכולכם לעבור את התקופה הזאת עד כמה שאפשר בקלות.
אבל מה שאני מנסה לומר הוא שיש כאן עוד אדם כמוכם, הילדה שלכם, שגם היא מבקשת "תראו אותי", ולכן צריך לחשוב על משהו שמתאים לכולכם.
גם אם תחליטו לקחת מישהו מקצועי כדאי לוודא שהוא תומך גם בצרכים של ילדתכם.
&nbsp
&nbsp
 
למעלה