אדם וחווה גורשו מגן העדן, כעונש על
חטאם. כאשר האנושות תתקן את החטא, אז האנושות תחזור למעלת גן העדן, ואף יותר מזה. כי חיי נצח העתידיים, משולים לאכילה מעץ החיים, דבר שאדם וחווה לא זכו לעשותו. אחרי חטא עץ הדעת (עד המבול), ה' השאיר את גן העדן על כנו, אך מנע מאדם וחווה לחזור לשם. הכרובים הוצבו מקדם לגן העדן, ולהט החרב המתהפכת שמרה על דרך עץ החיים. מסתבר שעד המבול ה' ציפה שהאנושות תחזור בתשובה ותתקן את החטא, ויחזרו לחיות בגן העדן. אולי זו גם הסיבה שחיו הרבה מאד שנים, כי היתה תקווה שיחזרו לחיי נצח. אחרי המבול נעלם עץ החיים, ובמקומו קבלנו את המשכן. במשכן היו כרובים בצד מזרח ממש כמו בגן העדן. ועליו נאמר, ועל ארון הברית במיוחד, "הזר הקרב יומת" בדומה לדרך עץ החיים, ששמורה ע"י חרב. כניסת הכהן הגדול לקודש הקדשים ביום הכפורים מסמלת את הקשר של עם ישראל עם עץ החיים, ועם חיי הנצח. ישנו פסוק במשלי "עץ חיים היא למחזיקים בה..." כלומר, ע"י התורה והמצות זוכים לעץ החיים.