גנט - גמרים

[cubano1]

גנט - גמרים

 

[cubano1]

גברים - קרקע, נשים מקבילים מדורגים

אלכס השיג ציון דומה לזה שקיבל אתמול -15.35 (6.4) לצערו, זה לא מספיק בשביל להתמודד עם מפלצות כמו דיאגו היפוליטו וה15.925 (6.8) שלו. למקום השני הגיע הסיני זאו קאי 15.750 (6.8) ובשלישי אלפתריוס קוזמידיס 15.400 (6.7) אלכס סיים במקום הרביעי המאכזב. עושה רושם שהעולם קצת בורח לאלכס מבחינת דרגת קושי, אבל יש עוד שנה עד האולימפיאדה ואני מקווה שעד אז הוא יסגור את הפערים האלה בשביל שיהיה לו סיכוי שווה למדליה. הוא מתעמל יציב, ומיוחד במינו מבחינת הגובה שלו והביצוע האלגנטי, וזה מרשים את השופטים. אבל בלי ציון D חזק הסיכוי למדליה קטן. אצל הנשים במקבילים היה קרב איתן בין הסיניות שזה המכשיר החזק שלהן וויקטוריה קומובה הרוסיה. בסופו של דבר ידה של קומובה היתה על העליונה - 15.650 (6.7) ומאחוריה שתי הסיניות ג'יאנג יויואן (מבייג'ינג) 15.375 (6.8) ווו ליופאנג 15.350 (6.8) אלה חדשות טובות לסיניות. אמנם המכשיר החזק שלהן והן לא הצליחו לקטוף זהב - אבל זה מעיד על העומק שיש להן לקראת אליפות העולם, ועל יציבות שחסרה להן בתחרויות האחרונות - שכן שתי המתעמלות נתנו כל אחת שתי הופעות יום אחרי יום ללא טעויות גסות.

 

[נעממהה]

התרגיל של אלכס

http://www.youtube.com/watch?v=tLhB-1J9BWs&feature=channel_video_title למיטב הבנתי הוא דווקא כן ביצע את הקוליבאנוב.... תרגיל יפה שלו!!!

 

[cubano1]

נשים - קורה, גברים - מתח

בקורה - ולריה נפלה באחת הקפיצות שלה (שפגט 1/2) וגם לא חיברה את הפורבץ לגלגלון בלי ידיים. 13.175 (5.8). היא סיימה שביעית. גם ויקטוריה קומובה נפלה בסדרה האקרובטית שלה (פליק רגל רגל, סלטה רגל רגל, סלטה רגל רגל) ורשמה רק 13.850 (5.9) וסיימה חמישית. גם וסילי מילושי היווניה נפלה וסיימה שמינית ואחרונה. וו ליופנג הסינית ממשיכה להפגין יציבות ושיפרה את תוצאתה מאתמול, והשיגה 14.975 (6.3), במרחק נגיעה מסף ה 15 נקודות שמעיד על היות מתעמלת בטופ העולמי על כל מכשיר. מריה ליבצ'יקובה האוקראינית העולה ביצעה תרגיל קשה אך רצוף טעויות קטנות. בסופו של דבר בזכות דרגת הקושי הגבוהה שלה היא זכתה במדליה 14.625 (6.2) ושתי מתעמלות השיגו 13.950 - היווניה הותיקה סטפני ביסמקיפו - דרגת קושי (6.0) והאוזבקית לואיזה גליולינה עם דרגת קושי נמוכה - 5.6, אבל תרגיל הרבה יותר נקי את הזהב במתח לקח זואו קאי הסיני, די בקלות... 16.300 (7.7) אף אחד לא הצליח להתקרב אליו אפילו. אחריו, סרחיו מוניוז הספרדי עם 14.750 (6.1) ומאחורי הסיני ליאאו קיושואה ומתעמל אוסטרי בשם מרקו בלדרוף עם 14.7

 

[cubano1]

קרקע נשים וסוס סמוכות לגברים

גמר מאד מאכזב.... ג'יאנג יויואן מאולימפיאדת בייג'ינג באה ישר ממדלית הזהב במקבילים וביצעה תרגיל נוראי בקרקע שכלל נפילה בפס הראשון (בורג וחצי לערבית פליק טריפל בורג) ונחיתה גרועה בדאבל בקיפול בסוף. היא התחרת בקרב רב בבייג'ינג - מעניין אם יביאו אותה לטוקיו בשביל המקבילים... 12.025 (5.1) דאינה דוס סנטוס הברזילאית חזרה לאחר השעיה ומספר פציעות. הבחורה מתעמלת כבר שנים, ואחת האקרובטיות המוכשרות בעשור האחרון - אבל מה - היא לא שולטת בעוצמה שלה ומפספסת מדליות על נחיתות לא טובות ויציאות משטח הקרקע. גם בגמר הזה היא לא שלטה בקפיצים ברגלים שלה ויצאה מהשטח ואיבדה עשיריות יקרות על נחיתות... 13.425 (5.6) - מקום שלישי וו ליופנג הסינית עם תרגיל קל מדי - אבל היא ביצעה אותו טוב והשיגה 13.650 (5.1) ואת מדלית הכסף מריה ליבצ'יקובה ביצעה תרגיל טוב על פי הדיווחים - פותחת עם הפס שגם רוני פותחת בו - 2 וחצי ברגים ישר לסלטה קדימה בגוף ישר. אחר כך קפיצת ידיים לדאבל סלטו לפנים ישר לקפיצת שפגט, טריפל בורג עם רגליים מוצלבות ודאבל לאחור בקיפול לסיום. 14.375 (5.8) - זהב סנסציה בסוס הסמוכות - קריסטיאן ברקי ההונגרי שנחשב לשולט במכשיר הזה הפסיד לסיני ז'אנג הונגטאו 15.350 (6.3) מול 15.725 (6.6) כנראה שהוא פספס איזו קמבינציה... סרחיו מוניוז הספרדי לקח את הארד.

 

[נועה חורש]

יופי של סיכום + הארה שלי

רב תודות! אני לא יודעת כמה זה אומר אבל לקראת אליפות העולם. אני מבינה שהיו המון טעויות סתמיות, שלא בטוח שאפשר להתייחס אליהן בשיא הרצינות כשבוחנים את הזירה לקראת אליפות העולם. הערה או הארה שלי, היא ההתעסקות הנרחבת בטכניקה ובביצוע, שאני לא יודעת עד כמה היא זאת שקובעת. אם ניקח את הטופ העולמי, לדוגמא 10 המתעמלות הטובות ביותר בעולם, סביר להניח שכולן פחות או יותר באותה רמה של כושר גופני, כוח, גמישות, טכניקה נכונה ומדוייקת של תרגילים, רמת קושי וניסיון בינלאומי. אם כך נשאלת השאלה, במה נבדלת המתעמלת במקום הראשון, מהמתעמלת במקום החמישי? מה גורם לאחת להיות יציבה יותר על הקורה, ולחברתה לשקשק, כאשר שתיהן התאמנו כ-15 שנה בתנאים טובים ולשתיהן אותו כשרון בולט ומאפיינים פיזיים? לדעתי מה שמבדיל ביניהן, הוא ההתנהלות המנטאלית שלהן. ההתמודדות שלהן עם הלחץ. עם הקהל, עם השופטים, עם הציפיות שמצפים מהן ומה שהן מצפות מעצמן. ההתמודדות עם הביצועים במכשירים קודמים. העיבוד של ההסטוריה בתחרויות קודמות. הבטחון העצמי שיש להן. האמונה. רק זה. הטכניקה והביצוע הם לא הקובעים כאן, כיוון שלכולן (5-10 הטובות ביותר) יש אותה רמה של טכניקה וביצוע- הכי טובה שיכולה להיות. הטעויות שהמתעמלות עושות, כמו למשל יציאה מהקווים, אי שיווי משקל בקורה ועוד, אינן תוצאה של טכניקה לא טובה או כוח לא מספיק, גם לא תוצאה של שליטה לא מספקת. אני בטוחה שכולן ביצעו את התרגילים שלהן בצורה מושלמת באימונים ובתחרויות אחרות. הטעויות ברמות האלה הן תוצאה של אימון מנטאלי נטו. ולכך אין התייחסות כמעט, לא מאת הפרשנים בתקשורת ולא באינטרנט. ודווקא זה מה שחשוב...

 

[cubano1]

יש גם שיקולים של טעם שופטים ועוד דברים

יש שופטים במעדיפים את הסגנון הפיזי של בת' טוודל ויש שופטים שמעדיפים את הסגנון העדין של הסיניות או של נסטיה ליוקין אני מסכים שכמעט כולן באותה רמה של כושר, כח - אבל בגמישות ובטכניקה יש הבדלים גדולים. רואים את זה דווקא בקפיצות על הקורה, הבנות שמגיעות לשפגט וכאלה שלא מגיעות ל180 מעלות. הקוד החדש נותן אפשרות גם לבנות שחזקות אקרובטית וחלשות יותר ב"אומנתיות" להאבק על המדליות ולגבי המנטליות - מסכים לגמרי - יש בנות עם חוסן מנטלי ויש כאלה שלא עומדות בלחץ. הישראליות למשל לא ידועות בחוסן שלהן וגם המוכשרות ביותר מפגינות חוסר יציבות בתחרויות...

 

[נועה חורש]

זה לא אמור להיות קשור ישירות

טעמם האישי של השופטים והעדפותיהם על פניו לא אמורים לבוא לידי ביטוי בציון. אין בחוקה הורדה על סגנון עדין מידיי ובטח שלא בונוס על סגנון פיזי/עדין. יכול להיות שבתת מודע גורמים מעין אלו משפיעים על השיפוט, אבל עדין יש לזכור שיש 6 שופטים נייטרלים ובלתי קשורים על כל מכשיר, שלכל אחד מהם "טעם" שונה. וגם אם לצורך העניין נשווה בין הסיניות בינן לבין עצמן, אם נניח שכולן עדינות, שוב תעלה אותה שאלה של מה מבדיל אותן, והפעם הסגנון לא יהווה פאקטור. אני לא מסכימה שבגמישות ובטכניקה יש הבדלים גדולים. בגמישות אני בטוחה שכל הבנות יודעות לבצע שפגט 180 מעלות. ואפילו מעבר לכך. אם זה הרבה הרבה מעבר, או רק הרבה מעבר, זה לא רלבנטי למיומנויות. לכל הבנות יש את הגמישות הנחוצה. ללא טכניקה מעולה, לא ניתן לבצע אלמנטים ברמה מאוד מאוד גבוהה. בניגוד לפליק-פלק למשל, שאפשר לבצע טוב ואפשר לא טוב, דאבל צוקהרה או טריפל בורג, אם אין לך טכניקה מעולה לא תוכל לבצע... ושוב- אני לא מדברת על כל הבנות שמגיעות לאליפות העולם, ואפילו לא כל אלה שבגמר. אני מדברת על הטופ שבטופ, 10 או אפילו 5 הטובות ביותר. כולן אמורות להגיע ל 180 מעלות שפגט באוויר, ואם לא, אז זה מהסיבות שהזכרתי ולא בגלל טכניקה דלה.

 

[cubano1]

גמישות

גם מתעמלות שמבצעות דאבל צוקהרה יכולות לאבד את כלן הבונוס אם הן מבצעות קפיצה בלי להגיע ל180 מעלות שפגט - ושוב - יש מלא כאלה נסטיה ליוקין (וגם ולריה מקסיוטה) איבדה ניקוד על כל שמש במקבילים מכיוון שהיא היתה מכופפת ברכיים בכל סבב. אני סבור שכן מאבדים מדליות על דברים כאלה ושיש הבדלים ניכרים באיכויות של מתעמלות בטופ העולמי שקשורות בטכניקה...

 

[נועה חורש]

יש טעויות טכניות

ודאי שיש. טעויות טכניות ואסתטיות. אבל בטופ העולמי, הטעויות האלו לא נובעות מכך שלמתעמלת אין את היכולת או הכשרון להגיע לטכניקה הדרושה. הן יותר נובעות מחוסר ריכוז, או לחילופין "ריכוז יתר" שהוא בעצם לחץ שלילי והסיבות שהזכרתי. אם מתעמלת כמו נסטיה לא מגיעה ל-180 מעלות, זה לא בגלל שהיא לא יכולה. באימונים אני בטוחה שהיא כן מגיעה ל-180 מעלות. אחרת המאמן לא היה מכניס לה את הקפיצה הזאת, והיה מלמד אותה קפיצה אחרת. כן יש הבדלים שקשורים לטכניקה, אך ההבדלים האלו נובעים מחוסן מנטאלי ולא ממשהו אחר.

 

[נעממהה]

ודאי שלא לכולן יש מספיק גמישות.

שון ג'ונסון בזמנו הייתה בטופ העולמי. כן- בין 5 המתעמלות הטובות בעולם. היו לה 180 מעלות בשפגטים? לא! במיוחד לא על הקורה! ועל ג'ונסון אי אפשר להגיד שזה נובע מחוסר ריכוז ופיק ברכיים כי היא אחת המתעמלות עם עצבי הברזל הכי חזקים שעולם ההתעמלות ראה. היא לא הייתה מספיק גמישה. נקודה. וכן, לפעמים מתעמלות מבצעות בתחרויות אלמנטים שהם לא במאה אחוז גם באימונים. קחי למשל את סקרמון באליפות ארה"ב. הנחיתות שלה על הקרקע היו על הפנים. בחצי מפסי האקרובטיקה שלה היא יצאה מהקווים. זה לא נובע מחוסר בחוסן מנטלי אלא מכך שגם באימונים זה ככה. היא עוד לא הצליחה לשלוט על הנחיתות שלה כמו שצריך. עוד דוגמא היא דיאנה דוס סנטוס מברזיל. היא לא מתעמלת זניחה אלא אחת שבמשך שנים הגיעה לגמרים בקרקע. הנחיתות של אף פעם לא היו טובות ולא בגלל עצבים חלשים. היא לא הצליחה לשלוט בנחיתות גם באימונים. "כן יש הבדלים שקשורים לטכניקה, אך ההבדלים האלו נובעים מחוסן מנטאלי ולא ממשהו אחר." ההבדלים באיכות הביצוע של אלמנטים מסויימים בין המתעמלות הטובות בעולם לא נובעים רק מחוסן מנטלי. יכולות להיות שתי מתעמלות שמבצעות סלטה עם סיבוב שלם על הקורה (standing full) ואחת עושה את זה משמעותית נמוך יותר מהשנייה ( ג'ונסון של 2008 מול וויבר של 2011). הבדלי הגובה באותו האלמנט בברור לא נובעים מחוסר ריכוז כיוון שהמתעמלת מבצעת את האלמנט הזה בעקביות באותה הצורה! עוד נקודה היא שהיום דרגת קושי גבוהה מתוגמלת הרבה יותר מבעבר. התוצאה של זה היא שמתעמלות מבצעות אלמנטים קשים יותר אך לא תמיד באיכות טובה. ולכן אפשר לראות מתעמלות שמפציצות באלמנטים אבל "מחפפות" באיכות הביצוע שלהם- גם בדרגות הכי גבוהות. אני מקווה שלא נמאס לך מהדוגמאות שלי אבל אני מקווה שזו האחרונה: אליה מוסטפינה וג'ורדין וויבר הם 2 מתוך 5 המתעמלות הטובות בעולם עם לא השתיים הטובות ביותר. מוקדם יותר השנה הן התחרו ראש בראש בתחרות האמריקן קאפ. בקפיצות הן ביצעו את אותה הקפיצה בדיוק- אמנאר, אבל ההבדלים ביניהן זועקים לשמים: הקפיצה של מוסטפינה: http://www.youtube.com/watch?v=TFuaUlSwcfs הקפיצה של וויבר: http://www.youtube.com/watch?v=33FAcoUolPs כל האמנארים שביצעה מוסטפינה, בכל התחרויות, נראים ככה בדיוק. במילה אחת- מפוזרים. לעומתה, וויבר מבצעת את האלמנט באופן נקי בהרבה. שוב, ההבדלים כאן לא נובעים מהתרגשות! ככה מוסטפינה מבצעת את האלמנט, ככה היא מבצעת אותו באימונים, אחרת הוא לא היה נראה כך שוב ושוב ושוב. היא צריכה לעבוד עליו עוד, להשתפשף בטכניקה, בדחיפה, בהחזקת הגוף וכו' וכו'. אח"כ נדבר על חוסן מנטלי. באחת ההודעות הקודומות לקחת כמובן מאליו שחמש המתעמלות הטובות בעולם הן בעלות אותה רמת כושר גופני, מספר זהה של שנות אימון ודרגת קושי זהה. לא הבנתי מדוע זוהי הנחת יסוד. גם בין חמש המתעמלות הטובות בעולם יש פערים בדרגת הקושי, ובמיוחד עכשיו כשהאמנאר מתוגמל בכזו נדיבות. לילה טוב!

 

[נועה חורש]

לעולם לא יימאסו עליי הדוגמאות שלך...

למה את חושבת ככה? יש לך דוגמאות נהדרות וכיף לנהל איתך דיונים. כמובן שכל מה שאמרתי על ההבדלים בחוסן המנטלי יותר מהטכניקה, היו הכללה שהכללתי על כל המתעמלות שנמצאות בטופ, ולא נכנסתי (בכוונה) למקרים ספציפיים. לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ולכן למרות שאינני מסכימה עם כמה מהדוגמאות שלך, אני בטוחה שאם תנברי עוד, את בוודאי תמצאי דוגמאות של בנות בטופ העולמי שלא מספיק גמישות או לא מספיק טכניות ובכל זאת הגיעו לאן שהגיעו. זה בערך כמו שאחד למיליון יש ספורטאי נכה שעוקף ספורטאי בריא למרות הכל. אני לא יודעת מאיפה המידע על סקרמון, מסוטפינה ודוס סנטוס, ועל איך הן מבצעות את התרגילים באימונים. לכל מתעמלת יש נקודות תורפה. עבור מתעמלת אחת, נק' התורפה היא פתיחת 180 מעלות שפגט באוויר, עבור מתעמלת אחרת נקו' התורפה היא הנחיתות ועבור אחרת נק' התורפה היא קווי המשטח. ברגע של חוסר בטחון למשל, או חוסר ריכוז, השגיאות תבואנה לידי ביטוי קודם כל בנק' תורפה. אז אם יש מתעמלת שנק' התורפה שלה היא יציאות מהקווים, יכול להיות שהיא התאמנה על כך שעות רבות, ומאוד יתכן שבאימונים היא כן הצליחה להישאר בקווים, אבל דווקא בתחרויות, עם כל הלחץ, פעם אחר פעם היא יוצאת מהקווים בשל אותן סיבות. לכן גם העקביות בטעויות, אינה בהכרח סותרת את התיאורייה שלי. בסופו של דבר, אסייג את דבריי ואומר שהחוסן המנטלי כנראה איננו הגורם הבלעדי שמבדיל בין המתעמלות, אולם הוא אחד הגורמים החשובים ביותר, אם לא החשוב מכולם. לגבי ההנחה האחרונה, של דרגות הקושי של המתעמלות, זה שהן באות לתחרות עם דרגות קושי שונות, עדין לא מראה על כושרן הגופני או על יכולותיהן. יש שיקולים שונים לצאת לתחרות עם אלמנט כזה או אחר. יש פה עניין של לקחת סיכון או ללכת על בטוח, של מטרות לטווח הארוך, אופי והרצון של המתעמלת, ההסטוריה שלה הגישה של המאמן ועוד. כלומר יכול להיות ששתי מתעמלות יודעות אמנאר באותה רמה, אבל אחת תבצע בתחרות רק ק.ידיים דאבל בורג וחברתה תבצע את האמנאר עם 2 וחצי בגלל שהמאמן פחד לקחת סיכון או סיבות אחרות שהזכרתי. ולבסוף, מה שאני תמיד אומרת: תמיד יש הפתעות ולעולם אי אפשר לדעת. מבין המתעמלות, מי תזכה בזהב, מי בכסף ומי בארד. שהרי אם טכניקה היא המדד, אזי את אמורה להיות יכולה לחזות בבטחון רב מי המתעמלת שתנצח באליפות העולם הקרובה בכל מכשיר ומי יהיו סגניותיה. אבל לא נראה לי שמישהו באמת יכול לחזות, כי יש כל כך הרבה גורמים שמעורבים במשוואה... כל כך הרבה דברים יכולים לקרות...

 

[cubano1]

אחלה דיון

ההבדל בין העניין הטכני לעניין המנטאלי - הוא שהטכני מדיד, והמנטאלי פחות. חוסר בחוסן מנטאלי הוא לא משהו שנלקח בחשבון בדף השיפוט. אי דיוק בנחיתות ושפגט של 170 מעלות כן נלקחים בחשבון. הסברה שלך ששבעיות טכניות הן תוצאה ישירה של חוסר בחוסן מנטאלי היא מעניינת, אבל אני לא משוכנע. הרבה מהמקרים שאנחנו מכירים הם תוצאה ישירה של טכניקה פחות טובה שהונחלה במתעמלות בתחילת דרכן ונטמעו, יחד עם מבנה גוף, פחות גמישות טבעית, ועוד. לדעתי חוסר חוסן מנטאלי בא לידי ביטוי בחוסר יציבות, בביצועים מעולים בתחרות אחת, ומלא שגיעות בתחרות אחרת (מאתי לארסון, אלישיה סקרמון 2008, הואנג קיושואנג). כשמתעמלת באופן קבוע יוצאת מהקוים ולא מסוגלת להחזיק נחיתה (דוס סנטוס) או מקפלת את הברכיים בשמשות על המקבילים (נסטיה ליוקין) או לא מגיע לשפט מלא (שון ג'ונסון) זה בגלל בעיות טכניות.

 

[נועה חורש]

גם אם יש בעיות טכניות טהורות

נכון מאוד שהביצוע נשפט טכנית לחלוטין, ואילו את הקשיחות המנטאלית קשה למדוד כמותית. אינני מסכימה לגמרי שהשגיאות של דוס סנטוס, שון ונסטיה (לא זכור לי שנסטיה מכופפת ברכיים, אבל נסמוך עליכם במקרה זה) הן בהכרח 100% בגלל בעיות טכניות. אני גם לא סותרת זאת ואומרת שהשגיאות הספיצפיות האלה הן לא בגלל בעיות טכניות אלא בגלל חוסן מנטאלי גרידא. אני אומרת שאני לא יודעת בוודאות ולא בטוחה, כי לא בדקתי זאת לעומק. לא השתכנעתי לכאן או לכאן. אבל בכל מקרה, גם אם לצורך העניין נזרום אתכם ונגיד שנסטיה מכופפת רגליים בשמשות בגלל שהיא לא הצליחה ללמוד את הטכניקה הנכונה לביצוע שמש. עדין, גם אם היא מכופפת רגליים בשמש, זה לא מה שמבדיל אותה מאחרות. לא בגלל זה מקבלים או לא מקבלים מדליית זהב בקרב רב פעם אחר פעם, בסדרה של תחרויות חשובות. אם נסתכל ברמת המאקרו, טעות טכנית כזאת או אחרת שמתקיימת אצל מתעמלות מסויימות אינה משמעותית דיה כדי להכליל על טעויות טכניות כמבדילות בין מתעמלות עילית כתופעה.

 

[cubano1]

נסכים לא להסכים

צפי בכל סרטון ביוטיוב ותראי את הטכניקה של ליוקין - במקום לפשק רגליים בשביל לא לפגוע בבד התחתון היא מכופפת ברכיים. היא אמנם הצליחה על אף הטכניקה הזאת וההורדה שהחוקה מחייבת (גם ולריה מקסיוטה עושה את זה), בין היתר בגלל המוניטין שהיא יצרה לעצמה. אבל לו הייתי שופט והייתי רואה גמר ובו שלושה תרגילים מעולים של שלוש מתעמלות שונות עם אותה דרגת קושי, הייתי מרגיש מחוייב להוריד על הביצוע הטכני הבעייתי. בהרבה מקרים אני חושב שהשגיאות האלה כמה שהן קטנות - חוזרות על עצמן לאורך כל התרגיל - אם זה קפיצות שפגט בקורה או בקרקע, או שמשות - וזה כן מה שמבדיל בין מתעמלת אחת לשנייה. אני גם סבור שמאבדים מדליות על דברים כאלה לעתים קרובות בתחרויות גדולות. בקרב מתעמלות עילית זה לא תמיד הגורם שנותן או לוקח מדליה, כי יש כל כך הרבה גומרים -אבל זה בהחלט חלק ניכר שמבדיל בין הצלחה לבין כשלון.

 

[נעממהה]

תראי,

אני כן חושבת שיש מקום להיכנס למקרים פרטיים, מכיוון שאין כאן כמעט את מי להכליל. את אמרת שאת לוקחת את הטופ של הטופ, כלומר 5-10 המתעמלות הטובות ביותר, אז איך אפשר לעשות הכללות במספר כל כך מצומצם של מתעמלות? שאלת גם איך אני יודעת שהן עושות כך באימונים. זה איננו ידע ישיר. אם מתעמלת מבצעת אלמנט בצורה נמוכה/שגויה/לא נקייה באופן עיקבי תחרות אחרי תחרות, בעוד שהתרגיל עצמו יציב ובטוח זה כי זו דרכה לבצע את האלמנט. לפי התיאוריה שלך (מסכימה שהיא מעניינת מאוד)- זוהי נקודת התורפה של אותה מתעמלת ולכן כשהיא לחוצה נקודת התורפה שלה תיפגע. התיאוריה לא מסתדרת לי כי מתעמלת יכולה לבצע תרגיל קורה מעולה- בלי שום מעידות, בלי נפנופי ידיים מיותרים ועם ונחיתה מושלמת, אבל עדיין האלמנטים שלה יהיו נמוכים. ושוב- ככה היא מבצעת את זה תחרות אחרי תחרות. המקרה הקלאסי הוא תרגיל הקורה של שון ג'וסון מביג'ינג. את מוזמנת לצפות בו ביוטיוב, וגם בכל תרגילי הקורה האחרים שלה בתחרויות- את תראי שגובה האלמנטים, ובמיוחד ה-standing full לא מספיק ומחייב הורדה. הקורה היא כמובן רק דוגמא, אבל זה נכון בעיניי גם לתרגילי קרקע, מקבילים וקפיצות. "עדין, גם אם היא מכופפת רגליים בשמש, זה לא מה שמבדיל אותה מאחרות." דווקא בדרגות הכל כך גבוהות זה כן מה שמבדיל אותה מאחרות!, דרגת הקושי, יחד עם איכות הביצוע והטכניקה הם דברים מרכזיים מאוד ברמות האלה! הקרב במקבילים בביג'ינג הוכרע בצורה קצת שונה אם את זוכרת. להא קשין הסינית ולליוקין היה את אותו הציון וההבדל בין המקום הראשון והשני נקבע על פי הציונים השונים מהשופטים שהרכיבו את הציון הסופי הזהה. אם לליוקין לא הייתה את הבעיה המושרשת הזו שקובנו מדבר עליי- היא הייתה המנצחת. בסופו של דבר זהות המנצחת נקבעת על ידי מכלול של דברים. החוסן המנטלי גם הוא אחד מהם- אבל בעיניי בטח לא יותר חשוב מהאחרים. אני מסכימה כאן עם קובנו- ברמות האלה, גם ברמת המאקרו, טעויות טכניות והבדלי רמות מבדילות בין המתעמלות באופן בולט.

 

[נועה חורש]

כבר סייגתי את דבריי בהמשך לדוגמאות שהבאת

והסכמתי איתך, שלפעמים כן יש הבדלים טכניים בין המתעמלות. כאשר אני מתייחסת ל5-10 המתעמלות הטובות ביותר, אני מתכוונת להכללה של 5-10 המתעמלות שבטופ בכל מכשיר ובכל תחרות בכל השנים (טוב אולי לא ב*כל* השנים, אני מתייחסת לתקופה הפרה-היסטורית). שכנעת אותי שקורה לפעמים שיש הבדלים טכניים בין המתעמלות. לכן אני טוענת שההבדלים יכולים להיות טכניים או מנטאלים. עדין לדעתי בהכללה גסה ההיבט המנטאלי גורף יותר ומשמעותי יותר, אבל לא באמת בדקתי זאת, זוהי רק השערה לא מבוססת...

 

[נועה חורש]

לגבי הישראליות- לא בטוח

דווקא אצל הישראליות אני לא לגמרי בטוחה שהבעיה היא חוסן מנטאלי. במקרה זה בהחלט יתכנו בעיות של טכניקה, כושר, כשרון או חוסר ניסיון. אולי בעיקר חוסר ניסיון, גם פראקטי בביצוע התרגילים, וגם חוסר ניסיון של השתתפות בתחרויות קשות וגדולות.

 

[cubano1]

קטונתי

אני רק יודע שנפילות הן חלק נפוץ מדי מהרפטואר מאז ומתמיד...

 

[cubano1]

קפיצות נשים

השמועות באיזה פורום אומרות שמקסיוטה לקחה את הארד! קפיצה ראשונה לא מדהימה (יור'צנקו דאבל?) אבל השניה היתה טובה (קפיצת ידיים עם בורג מלא)