גני ילדים "באופן כללי"

  • פותח הנושא lb4
  • פורסם בתאריך

lb4

New member
גני ילדים "באופן כללי"

סתם ל" הארת עיניים " אם גני ילדים זה עוד רלבנטי פה, אז מספר התייחסויות בעקבות התייעצות מקצועית שעשיתי היום 1. מעבר גן לילד ה"ממוצע " לא נחשב ארוע חיים קשה או טראומטי אלא ארוע חיים "רגיל". 2. לתת לילד חווי של "בוגר " ו"מוביל " זה דבר חשוב בעיקר כאשר מדובר בילד שהיתה לו התפתחות איטית\ מחלות גופניות ולמעשה כל מצב שגרם לו להיות ,חלש" מבני גילו ואז שנה בה הוא הבוגר מהווה חוויה מתקנת משמעותית. זה פחות חשוב לילד ה"ממוצע". 3. כשהילד הכי בוגר בגן יש לזכור שהגננת קולעת לממוצע וזה עשוי להיות משעמם במידה מסויימת עבורו. מניחהש זה זהה אם הוא הכי קטן ולא מצליח להתחבר לתכנים, לפחות במפגשים. 4. גננות הטוענות שהילד בשל קוגניטיבית ופחות רגשית - זה טיעון שתקף למעבר לכיתה א אבל לא ממש למעברים בין גנים. בכל אופן אין שום וודאות שבשלות רגשית תושג יותרק טוב בחברה כזו או אחרת, ואני מוסיפה- זה יותר עניין של התייחסות של הגננת ומתן כלים לפתרון בעיות וגם של עצם הגיל. זהו. סתם אם זה מענ יין מישהי , כתבתי לשתף וגם לעשות לעצמי סדר בראש.
 
בסה"כ מסכימה, ועוד:

בגלל ההסטוריה , לצערי העשירה, שלנו, גם אני לא חושבת שמעברי גן הם טראומתיים, בעיקר אם יש פוטנציאל לשדרוג או שיפור עבור הילד באופן תכליתי ומעשי. ה"בוגר" יכול להתייחס גם לכל חוויה שתיתפש אצל הילד כמיטיבה את הסטטוס שלו. ובכל מקרה- עדיף שהילד יהיה 'משועמם' ולא 'חלש'/סובל/מוטרד.... מעבר להכל- אני גורסת שהמירקם האנושי בגן (או בכל סביבה אנושית שהילד יבוא עמה במגע) הם הקובעים יותר מכל: הגננת, הצוות המסייע, הילדים, וההורים של הילדים. לא התכנים, לא הכוראוגרפיה, ולא תכונה כזו או אחרת של הילד....
 

דש1דש

New member
לא בטוחה שאני מסכימה עם 1....

כל מעבר יש בו
התרגשות
חששות
ציפיה
פחדים ועוד ועוד ועוד לקטנים ולגדולים.... תראי איך ילד נכנס פעם ראשונה לגן (בעצם גם באמצע השנה - המעבר מ"בית" ל"גן" גם כשהוא מוכר לפעמים הוא מעורר חששות - אז בפעם הראשונה? ברור.... פעם ראשונה זה לא רגיל, וגן חדש - בעיקר מעבר מגן פרטי לגן מועצה, למשל, נראה לי בעיתי וצריך לעשותו בעדינות ורגישות גננת שלא מצליחה לענין ילד מתקדם או לעודד ילד חלש - זה בעיה... זה לא שיש שם שיעורים... ושניהם עלולים להפוך למאוד מפריעים בגן אם לא תדאג לענין ולשתף אותם
וחוץ מזה יש לי הרגשה שיש כאן מקום ל
 

lb4

New member
מה שנראה לי שהיא התכוונה זה

דומה למה שאת אומרת- ארוע מרגש, מעלה חשש צפיה ועוד... אבל אצל ילד "רגיל " בסופו של דבר זה יעבור כמו עוד הרבה ארועי חיים אחרים שהם מעוררי מגוון רגשות ( הולדת אח, מעבר דירה) אבל בסך הכל שורדים אותם כמעט תמיד בלי משקעים קשים או טראומטיים לעתיד. וזה להבדיל מחלילה ארועים קשים שהם באמת בעלי פוטנציאל של טראומה. אם הבנתי נכון אז בתור מישהי שמטפלת בילדים ( היא לא אני ) כשהיא מתשאלת הורה לילד או אפילו בוגר שמספר על עצמו לגבי ארועים קשים במהלך החיים בד"כ מעברי גן לא נכללים שם, אלא אם כן זה באמת ילד עם קשיי הסתגלות יוצאי דופן או גן בעייתי במיוחד ותודה על החיבוק... אני מתחילה להתגבש עם החלטה וזה מתחיל להיות קל יותר.
 

אורora

New member
ומה מתגבש?

אני מסכימה שמעבר גן אינו טראומה....אבל הוא ארוע רציני ולא פשוט בכלל... ( מה ז"א אם עוד רלוונטי, לאחרונה שבדקתי ג'ינג'וני עובר לגן חדש ב 1.9 וצפויות לט עוד 3 שנים גן )
 

lb4

New member
נראה לי שנעבור

איכשהו לא נוח לי עם זה שהוא הכי גדול. נכון לעכשיו הבן שמקביל לו בגיל ועוד שניים קצת צעירים יותר מוגדרים על ידי הגננת כמעט חלשים ממנו, זאת אומרת שהוא מוביל אותם. ברור לי שזה יכול לגמרי להתחלף תוך זמן קצר ובכ"ז. רלבנטי ? נראה לי שאנחנו היחידות שיש להן עוד 3 שנים... לא ? הייתר כבר צפונה משם אז הרבה מעברים כבר לא צפויים...
 

ג e ש e ם

New member
בטח רלוונטי

עוד לא הלכתי להפשיר את העוברון. שיהיה לכם בהצלחה מה שלא יהיה. ורק תזכרי את המשפט המאוד נכון: "ילדים קטנים צרות קטנות..." ותשמרי קצת אנרגיות להמשך.
 

אורora

New member
אל תחזרי על הטעות שעשיתי

שאמרתי שאין כאן תינוקות כמעט. וקפצו עלי מכל הצדדים ( ובצדק ) רוצה קצת פרוט : שילת, אמאנחל, יולי. ובגילאים של הבנים שלנו גם שרון1 , לוסי , נוRית ובני 4 יש פה בשפע.... אז זה עוד די רלוונטי
 

eרון1

New member
...קפצה לי ההודעה ../images/Emo3.gif

אז כמו שכבר כתבתי בשרשור הקודם, אני מצדדת בדרך זו! שיהיה לכם מעבר קל ונעים ובהצלחה
 

ענת 5555

New member
לא ממש מסכימה

גם מעבר לכיתה א' יכול להיות קל וחלק, ויכול להיות קשה וטראומטי, בדיוק כמו בגן. בכל מעבר יש פוטנציאל לקשיים. כמובן שתלוי בילד ובנסיבות שסביבו. ילד שהיה 'מלך הגן' והופך להיות בגן החדש הילד הקטן ביותר, למשל, או שאין לו שם חברים, או שהיה אהוב הגננת, ועכשיו הגננת החדשה לא ממש מתחברת אליו - כל אלה עד שהוא מתרגל - פוטנציאל לקשיים. בקיצור - לדעתי לא לזלזל בשום מעבר. ללוות את הילד, אך מצד שני לסמוך עליו ולדעת שמן הסתם הוא יסתגל ויתרגל.
 
מסכימה. זה יותר מדי

תלוי נסיבות מכדי שניתן יהיה לקבוע חוקים חד משמעיים בעניין.
 
למעלה