תודה רבה
אני מוצא את העניין של שילוב, היברדיזציה, של חיות עם גוף אדם במיתולוגיות שונות. האלים לובשים לעיתים צורה אנושית מובהקת, לעיתים צורה חייתית מובהקת - ולעיתים שילוב בין השתיים. אולי צריך לבדוק את העניין. האינטואיציה אומרת כי בפרוטו-דתות, הגיוני כי לאלים או למושאי הפולחן תהיה צורה חייתית (למשל, בציורי המערות) ואף יראה השילוב בין אדם לחיה בכדי להצביע על הצורך והתלות בטבע של האנושות הקדומה יותר. ייתכן, ככל שתרבות האדם התפתחה, האדם יצר לעצמו צורות אלים יותר "תרבותיים" - הם בני אדם שלעיתים מתחפשים לחיות (כמו אצל היוונים), או בעלי אופי אנושי מובהק, ובו גם שינוי התפקיד המתבקש. למשל, אלים שהיו אלי טבע, לא רק מקבלים צורה אנושית מובהקת, אלא גם תפקידים מדיניים ומשפחתיים, ואלי רעם, ברקים, סערות וכדומה, שהם כנראה קדומים יותר, מתחילים להתחלף באלי משפחה, משפט, מסחר וכדומה. האם זו יכולה להיות אינדיקציה לכך שדת התפתחה קודם לדת אחרת? (השימוש בחלקי חיות בגופם של אלים, כמו אצל המצרים וההודים, בניגוד לשימוש בחיות כסמל לאלים, כמו אצל היוונים והרומים?) העליתי כאן מספר נקודות, תאורטיות כולן, עדיין ללא סימוכין (אינטואיציה אישית היא לא בדיוק סימוכין מהימן, חוץ מבאספקט אישי). כל נקודה, כמובן, תשמח אם נדון עליה לטובה או לרעה. עוד נקודה מעניינת, כי האלים ה"ראשיים" מקבלים צורה אנושית או על אנושית, בעוד אלים משניים מקבלים צורות משולבות (כמו למשל בהינדו. השוו שיווה מול הנומן, למשל).
