געגועים הם הילדים של הבדידות

[כולם אוהבים את ישראל]

געגועים הם הילדים של הבדידות ../images/Emo23.gif

זה נכון שהיה לי שבוע מטורף של אושר זה נכון שהרגשתי בו טוב כי היו לי המון דברים טובים כמו ספר חדש שהתחלתי לקרוא והתלהבתי ממנו , ותספורת חדשה שיצאה טוב , קצר אך לא מדיי והמון אהבת קהל במכירות שלי, בעבודה שלי היו המון מכירות בגלל החג, אפילו אתמול הצלחתי למכור בסכום של 285 שקל ואפילו יצרתי קשר עם מישהי חדשה , ששמחה לראות איתי ,,,, אבל משהו בפנים הרגשתי שחסר, משהו בחיים שלי עדיין לא שלם , געגועים הם הילדים של הבדידות

וזה נכון עברה כמעט שנה מאז אפשר לומר ישבתי איתך בפעם האחרונה וחשבתי שזה יעבור כמו הרבה דברים בחיים שמהם נפרדים אבל מסתבר זה כאב שהולך איתי עמוק בלב ואני מנסה להעתלם אך זה תמיד חוזר געגועים הם הילדים של הבדידות

וזה כמעט נכון יש לי כבר חיים כמעט חדשים אני עובד ונפגש עם הרבה אנשים, בדרכים והנה הייתה לי "הצעה" חדשה בתחום הדייטיולוגי אבל מה שקרה לי בפנים זה ]תאום התת מודע התחיל לבדוק אם היא דומה לך או לא , בכל מיני תחומים כניראה שהייתי מאוהב כל כך חזק שזה כמו מחלה אצלי , לא עובר, ואיין כדור ואיין משקה שאת הדבר הזה ירפא, געגועים הם הילדים של הבדידות

כי אם בלעדיך אז עדיף לבד כי בלעדייך זה עצוב עם כל אחד כי אני יודע שזה לא את פה לידי וזה חסר וזה כואב, ולפעמים הם לא מבינים למה לי עצוב ולמה לא רגוע, אז אני משיב זה עליות והמורדות של החיים , תהיו רגועים אני כבר מחלים, והלילות לא נגמרים, והימים כל כך מתים , שעות של יסורים , ואני מקווה שאולי תיזכרי בי, אפילו מעט ואולי סוף סוף תדעי , שאהבה כמו שלי לא תמצאי געגועים הם הילדים של הבדידות

מבוסס על השיר :געגועים של אביב גפן-כתיבה, ביצוע נינט טייב

 

[כולם אוהבים את ישראל]

../images/Emo58.gif../images/Emo58.gif../images/Emo58.gif

 

[כולם אוהבים את ישראל]

להעתלם=להתעלם, ]תאום=פתאום

 

[בשמיים בוערים]

תראה

לא שאני כמה גדולה, אני גרועה בדיוק כמוך וגם לי הייתה ובמידה רבה עדיין יש את הנטייה להשאר " מאוהבת" שנים אחרי ולו בשביל לראות את עצמי שדמות ספרותית מיוסרת וסובלת מנבכי האהבה. האמת היא שזה כואב וזה יכאב עוד המון זמן אבל זה במידה רבה החלטה שלך . אני יודעת שזה נשמע מופרך לחלוטין אבל 50% (אם לא יותר) מהרגשות שלנו אנחנו בוחרים להרגיש ,ברור שהרגשות שלנו הם תגובות לארועים , אבל כמו כל תגובה אחרת גם רגש הוא תגובה נשלטת. במשך יותר משנה האמנתי שאני מאוהבת באדם מסוים ולא הצלחתי להתגבר עליו , עד שבחרתי לנהוג ברציונליות ולחתוך , "קל להגיד קשה לעשות" נכון! אבל זה שווה את זה . אל תבין אותי לא נכון אני מבינה ללבך מאוד,מאחלת לך להיות חזק ושולחת לך חיבוק וירטואלי. אבל הנקודה שלי הייתה שההרגשה שלך ובעצם גם ההויה שלך הם תוצר של הבחירות שלך , וכתוצאה מזה הם ניתנים לשינוי רק על ידך. אל תכחה שהאהבה הזאת תחלוף לה, תעבור לה מעצמה, גרש אותה, גם בכוח . כי אהבה שמאללת אותך , לא שווה את זה . אל תשכח שאהבה אמורה לעשות אנשים מאושרים. בהצלחה מיטל

 

[כולם אוהבים את ישראל]

"קל להגיד קשה לעשות" נכון!

"קל להגיד קשה לעשות" נכון! הנה את את כתבת בעצמך קל לפעמים להגיד את זה לעצמך ולטחון לעצמך את זה בראש כמו מערבל בטון במוח אבל אבל תלוי במציאות שלך אם יש תחליפים טובים אז זה יותר קל כמו כדור הרגעה טוב אבל לפעמים מאוד קשה כמו שקורה לי,,,, ברגעים של לבד והתמודדות להתגבר על הכאב הזה לא מוצא פשוט אהבה אחרת וגם ההיא בעצם לא הייתה,,אהבה

 

[כולם אוהבים את ישראל]

פרנויה במרכז הקניון/סיפור לשבת

הוא בסך הכל רצה לקנות קורנפלקס לשבת ולצאת קצת מהבית, שלא תעבור השבת ככה במיטה, בבדידות, הוא הגיע לקניון המרכזי היחידי בעיר, המקום שיהיה בו לבטח לא לבד , כי בו המון אנשים מתרוצצים כמו כלבים מיוחמים, אבל אייך שהוא נכנס התחילו הפחדים והחרדות , כי הייתה שם בהלת קניות , של יום שישי , המוני אנשים צובעים את המקום, בכל מקום במקום , התקפי הפניקה התחילו מייד והוא הרגיש קפוא ומשותק , הוא לא יכל לזוז , והרעידות בלסת התחתונה התחילו כאילו משהו רע עומד לקרות , מזל שהוא לבש כובע אופנתי עם תווית של חנות מובחרת , וככה הוא עמד והסתיר את פניו בעוד ההמונים חולפים ללא הפסקה, כמו רוחות רפאים ניראו לו ההומונים , המון פרצופים בצורות שונות, וכולם מדברים ומדברים ומדברים חלק עם החברים לידם, חלק בפלאפון וחלק עם עצמם כמוהו, כן הוא ראה מלא רובוטים אנושיים שיש להם משהו מתכתי ליד האוזן שאיתו הם מדברים ומשדרים , האדם הופך לרובוט איין מה להגיד מרוב שהוא מאובזר בחלקים שהגיעו מהחלל החיצון , זאת כניראה תוכנית של החייזרים מכוכב מלמק להשתלט על כדור הארץ , מהר צריך להציל את כדור הארץ מהפלישה ,,,,צריך לעשות משהו,,,, אבל אם הוא יגיד משהו ישלחו אותו ישר למקום סגור ששמה הוא ירצה על זה ,,,,,,ויתנו לו זריקות וכדורים עד שהוא ישכח מיזה אז הוא הולך לסופר פארם למראה הגדולה אם הוא עדיין ניראה נורמלי , ואז הוא מרים את הראש סוף סוף והוא רואה זוג עיניים כחולות גדולות מביטות אליו חזרה, ואומר הנה אני נורמלי , אז למה אני מרגיש פה כמו החייזר,,,, בנתיים התקפי החרדה ממשיכים יש לו קושי בנשימה , היא כבדה,,,,והוא מרגיש חנק, והעולם ניראה כמו משחק תלת מימד חדשני שצריך ללכת בו בזהירות מרוב אנשים לחוצים שיספיקו לקנות את כל הקניות שלהם לשבת , והוא רק בא לקנות קורנפלקס, אבל הכל כל כך מלא וחסום , ואיין לו כוח לעמוד בקופה שעה בתור אז הוא לא יודע מה לעשות , הוא לא רוצה לחזור הבייתה בלי קורנפלקס בריאות שיהיה לו לשבת ללעוס ולהתנחם, אבל האנשים רבים מדיי, רבים מדיי, החנויות מפוצצים באנשים עם חלומות שווא שאם הם יקנו את הבגד הנוצצ הזה , מהרשת הנוצצת הזו הם ילכו הבייתה מאושרים לפחות עד תחילת שבוע העבודה החדש ביום ראשון ואז שוב פעם יחזרו מנוונים לעוד שבוע של גיהנום של חיים, אבל היום רבותיי, מרוקנים את החנויות כי זה היום שלנו , בשביל זה עבדנו כל השבוע , כדי לקנות משהו לא? כי אולי מחר נמות לפחות שהבגד היה הזה יהיה עלינו ביום מותינו , הוא עולה לקומה העליונה נכנס לחנות מוזיקה , הוא רוצה לקנות איזה משהו חדש לשמוע אבל הוא בדכאון מדיי ולמרות שהוא מאוד אוהב מוזיקה ויש לו היום תקציב הוא לא יכול לקנות כלום כי גם לקנות צריך מצב נפשי טוב ושקט, ואז הוא חושב מה יעשה לו עכשיו טוב? והמוכר מסתכל עליו במבט מוזר של : שוב פעם התמהוני הזה עם הראש המושפל בתוך כובע מסתיר,,,, אז הוא החליט שהטיול לקניון הספיק לו והוא חזר הבייתה וכלל שהוא התרחק מהמרכז המסחרי ככה יתמעטו האנשים והפרנוייה החרדתית הלכה ונפסקה, עד שהוא קנה קורנפלקס כריות רגיל במכולת השכונתית, אכל קצת בבית חזר למיטת הבדידות שלו , חשב על כל מה שהוא מפסיד היום בערב שכולם יוצאים ורק הוא נשאר בבית בגלל חוסר אמצעים, חשב על נערת חייו היפה שלא נמצאת איתו אלא עם מישהו אחר , יותר מאובזר במכונית חדשה ובתסרוקת שי יהודה לוי, חשב עך כל זה , הזיל קצת דמעות ונירדם בשקט הכל שקט עכשיו אצלו הוא יקרא ספר שיחזק אותו בערב,,,,, שבת שלום ומבורך ישראל הבהרה: חלק מהדברים ומהרגשות בקטע הנ"ל היו באמת רגשות וחוויות שלי היום, הקטע עם החייזרים זה המצאה, מקווה שנהניתם מהסיפור שלי לשבת , שבת שלום שוב, ישראל

 

[Hosh17]

עצוב לי עליך ישראל

אני אוהבת לקרוא את מה שאתה כותב כי אני מתחברת לתכנים ברב המקרים בתקופה האחרונה אני חושבת הרבה על החיים ועל המוות ואפשר להשתגע ממחשבות כאלה האמת... ובדידות עמוקה היום למשל אני יוצאת למסיבת יום הולדת של חברה אבל מרגישה רייקנות.. להיות מוקף באנשים לא תמיד מחייב להרגיש טוב אבל תהיה חזק ישראל.... יש לי שאלה אליך ומקווה שהיא לא אישית אתה נוטל תרופות נגד דיכאון/חרדה?

 

[כולם אוהבים את ישראל]

קודם כל , הוש17

תודה שאת אוהבת לקרוא מה שאני כותב,,,

דבר שני אני שמח בשבילך שאת יוצאת היום למסיבה, לכי בכייף אל תחשבי על טראומות , אני רק מביא "קצת" מסיפור חיי

מוות והחיים עצמם כולם חושבים על זה בגיל כלשהו כולם מגיעים לזה שמתבגרים אז חושבים, ככה המוח שלנו עובד מכין את עצמנו ל,,,כל מיני תרחישים אני נוטל כדורי הרגעה יום יומיים אחד ליום לא יותר ואחד לשינה, עזרה בשינה שבת שלום ותבלי אל תחשבי על קשיים היום ביום הולדת ישראל

 

[כולם אוהבים את ישראל]

שי יהודה לוי=של יהודה

 

[בשמיים בוערים]

קצת חבל לי

שהתעלמת מכל מה שכתבתי. גם כי חשבתי על זה המון , וגם כי אני באמת מאמינה בכל מה שכתבתי.

 

[כולם אוהבים את ישראל]

כתבתי לך במסר אישי

שאני אכתוב לך תגובה עיניינית והולמת תוך יום,,,,, לא הגיע אלייך המסר?