געגועים ולא ברור למה בדיוק

היו

New member
געגועים ולא ברור למה בדיוק

כבר חודשיים עברו מאז נפרדנו אני וחבר שלי, ואני מוצאת את עצמי היום בוכה... ואפילו לא ברור לי למה, הכל מתערבל... האם אני מתגעגעת אליו? אולי זה לכמה ימים האחרונים שיצא לי להכיר בהם אנשים חדשים שהכרתי ישירות ובעקיפין דרכו וזה איך שהוא גורם לי להרגיש כאילו זו דרך לנצור אותו אצלי, אולי רק לחברים שלו? האם אני מתגעגעת לימים היפים שהיו לנו בחיפה יחד? אולי אני מתגעגעת רק לחיפה? לשמש בואדי ניסנס, לרחוב מסדה המגניב?. אולי געגועים לאיזהשהוא ביחד לא משנה עם מי? פתאום צצים געגועים לאמא שלי (שנסעה לצפון היום) והנה גם הפעם האחרונה שביקרתי את דודה שלי מציפה אותי בגעגועים. ואני בוכה, בוכה מגעגועים, אבל לא בטוחה למי ולמה. אני לא בטוחה שאני באמת מתגעגעת אליו... כלכך מתעתע הכל
 
מה זאת התמונה המזעזעת הזאת...


 

היו

New member
היו כמה סיבות

שנינו לא הבנו מה מצריכה זוגיות, שנינו אינדיבידואלים, הוא היה במצב מדוכדך כי הוא עבר לגור יחד איתי ולא מצא עבודה, ולא הבנתי למה הוא מתרחק ונלחצתי וככה הרחקתי עוד יותר, היה גם את הפער הכלכלי בינינו שגם הרחיק אותו ממני, הפער באנרגיות שהוא יכול היה לספק לעומתי, "את מאפילה עלי" "את דעתנית ועקשנית ואין לי כוח מולך, אין לי בך נקודת אחיזה" . ניסינו לחזור כמה פעמים, אבל תמיד זה התפוצץ די מהר. עד שיום אחד הוא אמר לי שעדיף שלא נדבר יותר וננתק קשר כליל, כי זה לא עובד.

(וכן התמונה שהיתה נועדה לזעזע, אבל בכל מקרה החלפתי אותה, היתה ממש ישנה :) )
 
אוקיי....

אז הבנתי שנפרדתם וחזרתם כמה פעמים ולא הלך, ומכל הסיבות שהעלית (שחלקם הם מצב זמני בחיים כמו אבטלה) מה שיותר משמעותי הוא מה שרשמת על כך שהיה לו קשה מול הדעתנות שלך (שזה כבר בסיס אישיותי) והשוני ב"אנרגיות" -
שורה תחתונה:
האם ההיגיון פה לא מספיק חזק? האם מכל מה שכתבת ומכל מה שאת מרגישה היית רוצה בכל זאת לחזור ליחסים כאלה? (למרות שכבר ניסיתם כמה פעמים...) תזכירי לעצמך שגעגועים זה טבעי (למרות שלפעמים זה בא בסערה), אבל גם הם מסתיימים מתישהו
 
וכן, התמונה החדשה עכשיו

עדיפה בהרבה
למרות שמסקרן אותי לשמוע פרשנות עליה
 

היו

New member
הגיון...

יש הגיון בדברים כאלה? כנראה שלא הייתי רוצה לחזור באמת... פשט פרץ געגועים חזק ומטורף אחז בי, ולא בטוחה שזה אפילו היה אליו... אלא לחוויות רגשיות שעברתי שהוא היווה חלק מאד גדול מהן... יכול להיות שהתאהבתי במי שהוא היה בתקופת זמן מסוימת במקום מסוים בגלל חוויות מסוימות ולא באמת בגלל מי שהוא, ושם זה היה צריך להסתיים. אני לא יודעת, אלה החוויות שלי, אין לי מושג כלכך איך אנשים אחרים חווים געגועים אחרי פרידה. בכל מקרה, אחרי הפרידה עברתי לגור לבד (גרתי איתו יחד חצי שנה, לפני זה גרתי עם שותפה, ולפני השותפה גרתי עם ההורים) ועכשיו זו הפעם הראשונה שאני מתמודדת עם לבד אמיתי.

פרשנות על התמונה? הישנה לפני שהחלפתי? זו תמונה של הילדה רייגן מהסרט מגרש השדים - The Exorcist
 
טוב עוד לא עזבתי


אבל הנה תיכף....

דווקא התכוונתי לפרשנות על התמונה החדשה


אני מכירה מקרוב את פרץ הגעגועים הזה... (אגב, יש אצלי יותר נטייה לדברים כאלה בתקופה המסויימת ההיא בחודש... ואז בכלל אני אובר רגשנית...
)
גם אני לאחר הפרידה מהאיש האחרון מאוד התגעגעתי גם להוויי המשותף, לחוויות המשותפות, לכל מיני "תמונות" מרגשות שנצרבו טוב טוב בזיכרון, היו סה"כ המון חוויות כייפיות איתו שפתאום נפסקו, והנפש רוצה להתרגש שוב, אבל בסדר... בעתיד זה כבר יקרה שוב ועם מישהו אחר
 

היו

New member
אה! התמונה החדשה

משקפת נדודים חופש ופשטות.
גם אצלי יש נטיה לאובר רגשנות בתקופה הזו בחודש, אבל הפעם זה בגלל החג נראה לי...
 
את לא נראה לי

מתגעגעת אליו יותר. יש לך אינספור זכרונות ממקומות בהם הייתם או מאנשים אותם הכרת דרכו וכל אלה עדיין מזכירים לך נשכחות.
 

היו

New member
איך עושים את האבחנה?

מה בעצם היו הסימנים המובהקים לכך שאני מתגעגעת אליו, ולא לסביבה שבה הכרתי אותו, או לחברים שלו? הרי בסופו הכל קשור אליו.. אלה חוויות ואנשים ומקומות שעברתי איתו. אם זה לא געגועים אליו, אז למה המקומות והאנשים כן קשורים אליו בעקיפין או במישרין?
 
בואי נשאל אותך שאלה.

הוא אישית חסר לך עדיין?
את מרגישה חלל ריק בחיים שלך?
אני יודע למה אני שואל.
אם את מתגעגעת לאדם שהכרת בהתחלה,לאדם שאהבת התחלה,לאנשים מסביבתו ומקומות,אז את מתגעגעת לעבר.
כי אם הוא לא חסר לך היום באף היבט זה אומר שהתגברת עליו,לפחות חלקית אבל תמיד ישארו זכרונות מהעבר.
ואני מדבר מניסיון אישי.
 

היו

New member
המממ...

לא ממש הבנתי את השאלה כנראה, הרי געגועים נובעים כתוצאה מהרגשת החוסר, לא? יש חלל ריק, החלל הריק הוא הבדידות. היום הוא חסר לי כי אני בודדה. באיזה הבטים הוא יכול להיות חסר לי? זה לא שגידלנו ילדים יחד. ולא היו לנו מחויבויות משותפות. הוא חסר לי כאישיות מסוימת שמילאה פונקציות של סקס, תשומת לב, קרבה, אינטימיות רגשית... הוא לא מילא אותן כמו שהייתי רוצה שהוא ימלא, כי הוא היה קמצן רגשית, זה נכון, לא יכולתי להשען עליו, כי נפשית הוא היה חלש ממני, זה גם נכון, הוא לא אבידה גדולה, אני מודה, הוא תמיד החסיר ממני אהבה, בגלל האי התאמה והמתח שהיה בינינו. אבל אני נורא מתגעגעת למה שכן קיבלתי. לא למה שלא. אני אשמח לשמוע איך הגעגועים שלך התבטאו עם בנאדם שהיה חסר לך מהבטים שאולי לא הזכרתי. אין לי נסיון גדול בזוגיות /:
 
אני יכול לכתוב על זה מגילות.

גם לי היו געגועים.לימי הזוהר שלנו שהאהבה פרחה ושהייתי משמעותי בעיניה.בוודאי שאני לא מתגעגע למה שהיה בהמשך.
את מתגעגעת לדברים היפים שהיו.אבל אסור לשכוח את זה שהבנאדם החסיר ממך אהבה.אם אין אהבה בקשר זוגי ,עדיף שלא יהיה קשר זוגי.הרי מה הטעם?את לא רצית להיות לבד,ואני באמת מבין אותך,אבל פשוט העדפת להיות עם בנאדם קר כלפייך מאשר להיות לבד,שבמקרה הזה אני אישית חושב שעדיף להיות לבד מאשר להיות עם אדם קר ומחסיר אהבה.
 
ועוד דבר היו.

ביום שתכירי גבר שיאהב אותך באמת את תרגישי את ההבדל.כרגע שום דבר לא ינחם,אין ספק.
 
למעלה