געגועים למטפלת
כבר שנה לא אצל המטפלת, אחרי שהייתי אצלה קרוב ל5 שנים אינטנסיביות מאוד.
הקשר ביננו היה די קרוב, בהתחשב בקשר מטפל מטופל. הקשר הכיל המון כעסים שלי כלפיה ושלה כלפיי (הייתי עוקבת אחריה). אבל בגדול גם הכיל הרבה אהבה (כך לפחות אני חושבת).
היו תקופות שהיינו משוחחות בטלפון על בסיס יומי מתוך דאגה שלה אליי, היא הייתה נותנת לי מחירים מיוחדים על הטיפול, והיא אפילו חיבקה אותי והגיעה לחתונה שלי בצירוף מתנה.
היום אני נשואה באושר לגבר חלומותיי (אחרי שעברנו משברים רבים בהתחלה, ואפילו היינו אצלה בטיפול זוגי), קנינו בית ביחד, יש לי משפחה תומכת, אני עמוסה בלימודים, נראית טוב ויש לי חברים.
כל זה והדבר היחידי שאני חושבת עליו זה עליה.
כל לילה אני חולמת עליה, ואחכ במשך כל היום אני חושבת עליה ומחפשת אותה באינטרנט ובפייסבוק במקום להתרכז בחיים שלי.
מרגישה עצובה, משוגעת ובעיקר אובדת עצות.
כל בוקר כשאני מתעוררת אני נשבעת לעצמי שאני אשלח לה הודעה ואלך לפגישה איתה, ואיכשהו בסוף אני מוותרת על הרעיון. בעיקר מתוך פחד שהיא שכחה אותי, או שהיא כועסת עליי, או שהתמכרות אליה רק תתחזק.
אני מתגעגעת אליה מאוד מאוד מאוד. חשבתי שעד עכשיו זה יעבור וזה רק מחמיר.
הפסקתי את הטיפול כי הגענו למיצוי בשיחות שלנו. הגעתי למקום די טוב בחיים שלי, אך הטיפול לא נסגר בצורה ראויה, אלא פשוט לא קבענו פגישה נוספת.
אנחנו מתכננים להתרחב מתישהו בשנה וחצי הקרובות, וחשבתי שכשאני אכנס להריון זו יכולה להיות הזדמנות טובה לחזור לטיפול... ובעיקר להפתיע אותה עם בטן הריונית... אבל עד אז יש עוד המון זמן.
מה עושים? לחזור אליה לטיפול? לחכות לרגע שאכנס להריון? או לבוא אליה בתירוץ של חשש מהתרחבות המשפחה וכו?
לא מרגישה בנוח לכתוב לה את הדברים.. בכל זאת-עברה שנה מאז שראיתי אותה בפעם האחרונה. היא בטח לא תבין מאיפה נפלתי עליה.
כבר שנה לא אצל המטפלת, אחרי שהייתי אצלה קרוב ל5 שנים אינטנסיביות מאוד.
הקשר ביננו היה די קרוב, בהתחשב בקשר מטפל מטופל. הקשר הכיל המון כעסים שלי כלפיה ושלה כלפיי (הייתי עוקבת אחריה). אבל בגדול גם הכיל הרבה אהבה (כך לפחות אני חושבת).
היו תקופות שהיינו משוחחות בטלפון על בסיס יומי מתוך דאגה שלה אליי, היא הייתה נותנת לי מחירים מיוחדים על הטיפול, והיא אפילו חיבקה אותי והגיעה לחתונה שלי בצירוף מתנה.
היום אני נשואה באושר לגבר חלומותיי (אחרי שעברנו משברים רבים בהתחלה, ואפילו היינו אצלה בטיפול זוגי), קנינו בית ביחד, יש לי משפחה תומכת, אני עמוסה בלימודים, נראית טוב ויש לי חברים.
כל זה והדבר היחידי שאני חושבת עליו זה עליה.
כל לילה אני חולמת עליה, ואחכ במשך כל היום אני חושבת עליה ומחפשת אותה באינטרנט ובפייסבוק במקום להתרכז בחיים שלי.
מרגישה עצובה, משוגעת ובעיקר אובדת עצות.
כל בוקר כשאני מתעוררת אני נשבעת לעצמי שאני אשלח לה הודעה ואלך לפגישה איתה, ואיכשהו בסוף אני מוותרת על הרעיון. בעיקר מתוך פחד שהיא שכחה אותי, או שהיא כועסת עליי, או שהתמכרות אליה רק תתחזק.
אני מתגעגעת אליה מאוד מאוד מאוד. חשבתי שעד עכשיו זה יעבור וזה רק מחמיר.
הפסקתי את הטיפול כי הגענו למיצוי בשיחות שלנו. הגעתי למקום די טוב בחיים שלי, אך הטיפול לא נסגר בצורה ראויה, אלא פשוט לא קבענו פגישה נוספת.
אנחנו מתכננים להתרחב מתישהו בשנה וחצי הקרובות, וחשבתי שכשאני אכנס להריון זו יכולה להיות הזדמנות טובה לחזור לטיפול... ובעיקר להפתיע אותה עם בטן הריונית... אבל עד אז יש עוד המון זמן.
מה עושים? לחזור אליה לטיפול? לחכות לרגע שאכנס להריון? או לבוא אליה בתירוץ של חשש מהתרחבות המשפחה וכו?
לא מרגישה בנוח לכתוב לה את הדברים.. בכל זאת-עברה שנה מאז שראיתי אותה בפעם האחרונה. היא בטח לא תבין מאיפה נפלתי עליה.