געגועים עזים לבתי- מה עושים?

[ש1234]

געגועים עזים לבתי- מה עושים?

יש לי בת מדהימה בת 3 חודשים ושליש

. עשיתי אותה עם מי שהייתה בת הזוג שלי במשך כעשור, אבל כיום איננו ביחד, והיא זו שמגדלת את הילדה. היא כמעט לא אפשרה לי לראות את הילדה ואני משתגע מגעגועים... אני רק רוצה להיות עם בתי כל הזמן, ואיני יודע מה עלי לעשות... היום למשל בת זוגי אפשרה לי לראותה... כל כך הייתי מרוצה שאני עם בתי, והלכתי לבדוק אפשרות לרכוש לה את האוניברסיטה. אח"כ הלכתי לבית קפה, אבל בטרם הספקתי להזמין את הקפה, מי שהייתה בת הזוג שלי התקשרה אלי ושאלה מה שלום בתנו. היא בדיוק בכתה, ואמרתי לה זאת, ואז החל הסיוט: היא אמרה שהיא מייד מגיעה לבית הקפה, ואני מהרתי לקראתה... לקח לה כמה זמן עד שהיא השיגה אותי, והיא התחרפנה מכך. כשנפגשנו היא התנפלה עלי שהיא ביים לא רוצה להיות איתי. סוף סוף היא אפשרה לי לראות את בתי, וככה היא מתנהגת אלי, פשוט נמאס לי. עשיתי ילדה כדי שתהיה לי משפחה, והלכו לי החיים. הייתה לי זזוגיות מדהימה וכרגע מי שהייתה בת הזוג שלי לא רוצה שנהיה יחד. אני רוצה שבתי תחיה עם שני הורים, אבל הרצון שלי לא מעניין אף אחד בעולם הזה (מלבד את הורי כמובן). אני רוצה שלום בית ובתהזוג שלי כל הזמן רק נלחמת איתי. ילדים זה שמחה וברכה- אני יודע ומאמין בכך בכל ליבי. אז למה אני לא עם בתי? היא סם החיים שלי!!!

 

[gils33]

כ"כ כואב לקרוא

מחד אתה לא יכול להכריח אף אחת להיות איתך אבל אם זו הבת שלך,בהחלט יש לך את הזכות לתבוע אבהות וביקורים מסודרים. אני מציע שתפנה דבר ראשון לעו"ד שייתן לך כמה עצות בנדון,לפחות אם לא תהיה עם זוגתך,תזכה לראות את בתך. ברוכים הבאים לפורום ונשמח לשמוע התפתחויות טובות

 

[schlomitsmile]

../images/Emo201.gif אולי היא תסכים לגישור? אני מבינה שהיא לא רוצה שלום בית, אז מן הסתם טיפול זוגי לא יהיה מקובל עליה, אבל גישור יכול להוביל להסכם פרידה ויכול להוביל לשלום-בית. מתחילים את התהליך ורואים לאן מגיעים. בכל מקרה, התוצאה צפויה להיות טובה יותר מהמצב הנוכחי. אולי אם תדגיש שלטובת הילדה חשוב להסדיר את היחסים, היא תהיה מוכנה לגישור?

 

[עוגיות חשיש]

אולי היא עוברת משבר שלאחר לידה (?)

מקרה דומה קרה לחבר טוב. אחרי הלידה הראשונה, אישתו פשוט לא יכלה לסבול אותו (בלי שום סיבה) והם נפרדו לתקופה ארוכה. בסוף כשהוא הרים ידיים וכבר היה מוכן להשלים עם הליכה לגירושין, המצב החל להסתדר והם חזרו. אתה צריך להבין שהריון ולידה בשביל נשים עלול לפעמים להיות טראומה נפשית ו/או פיזית (שלומית אני צודק?). אני יודע שקשה לך, תן לזמן להרגיע את המצב, או כמו שאומרים: "הסבלנות מרה אך פירותיה מתוקים". חשוב ביותר שתכניס לעצמך לראש: אתה אבא נהדר !!! לא אשמתך המצב שנוצר, רואים שאתה רוצה בטובת כולם (שתהיו משפחה) על פני טובתך האישית. תאסוף את עצמך, תהיה חזק ותאמין לי שבסוף זוגתך לשעבר תבין שהילדה שלה צריכה לגדול עם אבא. מעבר לזה, כמו שגיל אמר, פנה ליעוץ ואל תוותר על זכויותיך, מכאן ניראה שכל הקלפים משחקים לטובתך. בהצלחה ידידי !

 

[schlomitsmile]

אתה צודק לגמרי אני חושבת שלרוב הנשים ההריון+לידה הם טראומה ברמה כלשהי, פיזית ו/או רגשית. אצל רובן זה לא חמור, ולפחות רגשית הן חוזרות לאיזון. אבל יש אחוז מסויים שזקוק לטיפול כדי להתאושש. שווה לבדוק אצל הוריה/חברים קרובים איך הם מתרשמים ממצבה הרגשי, כי לפעמים האשה עצמה לא מודעת להיות בדכאון אחרי לידה. http://www.doctors.co.il/ar/2798/דיכאון+אחרי+לידה אני הייתי נזהרת מפניה לעו"ד והליכה בכיוון של שמירה על זכויות, כי זה מכוון לעימות. נכון שהוא לא צריך להתקפל, לכן חשבתי על גישור.

 

[gils33]

מסכים איתך לגמרי

אך לא נראה לי שזה המצב המתואר,יש המון פרטים חסרים על מערכת היחסים בעבר .

 

[schlomitsmile]

הוא כתב:"הייתה לי זוגיות מדהימה" ובמקום אחר:"הייתה בת הזוג שלי במשך כעשור". אם פתאום כל זה התנפץ לאחר הלידה, יתכן (כמובן לא בטוח) שמדובר בדכאון אחרי לידה.

 

[ש1234]

תודה, ראה תגובתי ל- gils33 ../images/Emo13.gif

 

[ש1234]

תודה רבה על התגובות. אני חושב שבת הזוג שלי לא

בדיכאון לאחר לידה. היא בחורה שעושה, אז מה הסיכוי שהיא בדכאון אחרי לידה? מצד שני, אתמול היה לה התקף זעם, אך אני מסביר אותו שהסיבה שלו הנה עודף דאגנות של אמא צעירהשרוצה הכי טוב עבור בתה וחוששת שאני לא מספיק דואג לבתה. אני רק רוצה שלום בית, ומי שהייתה בת הזוג שלי רק רוצה שנלך לבי"מ. היא דווקא רשמה לי מייל הבוקר ובו היא רשמה שהיא רוצה שנלך לביה"מ ושאני לא דואג לבת שלי מספיק טוב, וזה ממש לא נכון, הבת שלי היא החיים שלי. כיום אני אומר שהטעות שעשיתי הייתה שלא התחתנו, אבל מנקודת מבט חילונית זה היה הפתרון הכי נכון לעשות. לאחרונה התחלתי לחשוב על התחזקות, וזה משהו שגם מרחיק אותה ממני, למרות שהיא עצמה מאמינה גם כן שיש אלוהים, רק לא רוצה כיום לשמור שבת. מי שהייתה בת הזוג שלי מאשימה אותי שאני רק מרוכז בעצמי בעוד כל שמעניין אותי כל התקופה הזאת שיהיה לה ולבתי הכי טוב שאפשר. היא אומרת שאינה אוהבת אותי, שהיא השתנתה, שלשוב לחיות ביחד זה לא רלוונטי מבחינתה, וכששאלתי אותה אם יש לה מישהו היא ענתה לי: מה זה משנה? (למרות שידידה משותפת שלנו אמרה לי שכשהיא שאלה אותה אם יש לה מישהו היא ענתה שלא). אני רק רוצה שנשוב להיות ביחד ואני כל הזמן רק חושב על זה. אני מתגעגע אליה ולבתי ולא מבין למה היא לא חוזרת אלי כבר, הרי אני אביה של בתה ואני רוצה לחיות אתה ביחד, למה שלא נדאג שזה כבר יקרה. אני לא מתיימר לטעון שאני טלית שכולה תכלת בקשר ביננו, אבל תמיד אהבתי אותה והייתי קשור אליה וגם כיום אני אוהב אותה וכל כך רוצה שנהיה כבר משפחה!!!

 

[gils33]

ניסית יועץ נישואין

יש מישהו שיכול לגשר בינכם? אתה יודע כמו שאמרת "אין עשן בלי אש" אז תבדוק בציציות של עצמך,תראה במה לא היית בסדר,דבר אל ליבה. תבהיר לה שאתה מעוניין להמשיך את הקשר,תחזר,בקיצור תראה רצון,תבקש ממנה לגשר על הפערים ותראה לאן הרוח נושבת.

 

[ש1234]

היינו אצל יועצת נישואין עד לפני קצת יותר

מחודש וחצי, ואז היא החליטה שהיא אינה מעוניינת להמשיך בייעוץ, ושהיא אינה רוצה אותי עוד. כמובן שהיו דברים בהם אני לא היתי בסדר, בינהם זה שאני לא הייתי בעבודות סדירות (לא החזקתי בשנים האחרונות במקומות עבודה לאורך זמן). בנוסף, היא רצתה בזמן ההריון לעבור דירה, והיינו במו"מ לגבי שתי אפשרויות לשכירת דירות, אך העסקאות התפוצצו ולא עברנו. שבוע לפני הלידה החלטתי לעזוב את הבית, כי היא אמרה לי כמה פעמים "עוף מכאן", והבנתי שהקשר ביננו מוביל לתקיעות ולא מאפשר התקדמות בחיי. נלחצתי מכך שאני הולך להיות אבא ושעלי לפרנס, ושאין לי תמיכה מצד מי שהייתה בת הזוג שלי למצוא עבודה (בעבר היא הייתה עוזרת לי אבל הבנתי שבאותו זמן כבר נמאס לה ושהיא לא רוצה לעזור לי). אני יודע שאני מאוד מוכשר, וכשקלטתי שסה"כ הזוגיות שלי לא הדדית, התחלתי להתעצבן מזה. הרגשתי שהיא השתנתה ושהיא לא מוכנה יותר לעזור לי, ואמרתי לעצמי שאני רוצה לדאוג לה ולעזור לה אך גם רוצה אתתמיכתה, ואם אין לי אותה אז מה הטעם בזוגיות שלי? היום להפתעתי, היא הופיעה עם בתנו המדהימה בבית הורי. זו הייתה סיטואציה מדהימה, כי מאוד שמחתי שסוף סוף היא באה לראות את הורי כשגם אני נמצא שם. אבי שיחק עם בתי המדהימה, וגם אימי נהנתה לראותה. בת זוגי לשעבר שוחחה עם אימי, ואימי הציעה שאולי היא תעזור לי למצוא דירה לשכור (אני גר כיום בבית הורי שכן כל הזמן הזה חיכיתי לכך שאוכל אולי לשוב לבית בת הזוג שלי לשעבר, אבל היא התנגדה לכך בכל תוקף, ואצל הורי לא הכי נוח לי, מה גם שכיום הם זקוקים למטפלת ואין להם). מי שהייתה בת הזוג שלי הביאה כמה שקיות עם בגדי קיץ ברכב והציעה לי לקחתם. כדי להקל עליה שלא יהיה לה זבל באוטו, הצעתי לקחת את הבגדים (למרות שזה נתן לי עוד יותר להרגיש שהיא זורקת אותי). היא לא רוצה אותי ואני לא מוכן בשום פנים ואופן שלבתי לא יהיה אבא. היחס של בת הזוג שלי כלפי מאז שבתנו נולדה היה די מגעיל- היא התעלמה ממני בהפגנתיות בזמן שאני רק רציתי לשוב אליה. היא רשמה לי במייל שהיא התקדמה הלאה (אינני יודע מה זה אומר...). כששאלתי אותה אם יש לה מישהו הביא ענתה לי- מה זה משנה, וכשאמרתי שברצוני שנשוב לחיות יחד היא אמרה שזה לא רלוונטי (והיום היא אמרה לי שהיא "לא רוצה". התעקשתי לחזור אליה כי איני רוצה שבתנו תחיה ללא אבא וכי אני אוהב אותה, אבל אני גם מרגיש שאני כבת יענה טומן ראשי בחול. אמנם עזבתי את ביתנו אבל מאז אני כל הזמן מחזר אליה, ואם היא לא רוצה אותי, כפי שאמרו לי- ההפסד כולו שלה. אני רוצה לחזור אליה, אני חושב שהיא הייתה בדכאון אחרי לידה ועזרתי לה ככל יכולתי לצאת ממנו, ואני חושב שהגיע הזמן שהיא תראה גם רצון מצידה, כי אחרת כמה זמן אוכל להמשיך לטמון ראשי בחול ולא לראות את הדברים כהוויתם?!!!

 

[schlomitsmile]

פנים רבות לדכאון... דכאון זה לא רק לשכב כל היום במיטה ולמרר בבכי. יש גם דכאון שמוסווה בהרבה פעלתנות. כמובן שאני לא מוסמכת לאבחן, ובטח שעל סמך כמה שורות בפורום אפילו מאבחן מוסמך לא יכול לאבחן. יתכן שדכאון אינו הסיפור כאן, אני רק אומרת שזה שהיא פעילה כשלעצמו אינו שולל דכאון. בהנחה שטובת הילדה בראש מעיניה, יש מקום לתקוה שהיא תסכים לגישור, שכאמור הוא תהליך שעשוי להוביל לשלום בית ועשוי להוביל להסכם פרידה הוגן.

 

[ש1234]

את צודקת לגמרי שלומית, גם אני חשבתי שייתכן

ובמקרה שלה מדובר בדכאון אחרי לידה. אפילו קיוויתי קצת שיהיה לה דכאון אחרי לידה כדי שהיא תרצה אותי ואעזור לה ואז בתנו לא תחיה בלי אמא ואבא. אבל כשהיא הייתה בהריון, כל הזמן תמכתי בה, וכשבחודש השמיני היה נראה לי שהיא מתחרפנת, ניסיתי להעזר בכל מי שרק עלה על דעתי כולל בני משפחתה וחברים טובים כדי שיעודדו אותי, כשמי שלמעשה נשאר ללא מקורות תמיכה כמעט (כי השתדלתי להמנע מלהתקשר לאנשים שמכירים אותנו ולדבר בגנותה, בעוד היא דברה עם כל מי שהכיר אותנו וחשבתי שיעזור לנו ואמרה שהיא פשוט לא רוצה אותי ואז נסתם הגולל על האפשרות שנשוב להיות יחד. כל מה שניסיתי לעשות שיביא לכך שנשוב להיות יחד טורפד על ידי בת הזוג שלי או יותר נכון- פשוט לא הייתה לו המשכיות. הרגשתי שמרוב שאני כל כך רוצה שנשוב יחד, זה לא יוצא. סבלתי קרוב לשלושה וחצי חודשים, כולל קשיי נשימה, סבל נפשי, התהלכתי כמו חיה פצועה שלקחו לה את הגור שלה (הבת המקסימה שלי) בעוד היא נמנעה מלאפשר לי לראות את בתנו. סלחתי לה על הכל, שכן היא האמא של בתי, ואני רוצה שנשוב להיות ביחד ונגדל את בתנו ביחד, אבל אני חייב להיות מציאותי ולהבין שנכון לרגע זה היא פשוט לא מעוניינת בי. החיים שלי כיום תקועים, ובמצב כזה, בטוח שהיא לא תרצה אותי. אני כיום למשל גם לא עובד, אז אולי אני באמת לא נשמע כל כך אטרקטיבי (למרות שיש לי תארים נחשבים ומבחינה כלכלית סה"כ אני במצב סביר למדי). אני גם צריך כבר לדאוג לה מבחינה כלכלית (הצעתי לה לשלם לה סכום כסף גבוה ממה שמגיע לה, אבל משום מה היא בינתיים לא רצתה ממני כסף, אלי זה מעיד על כך שהיא בכל זאת שוקלת שנשוב להיות יחד? ממש לא נראה לי, עושה רושם שהיא נחושה בדעתה שנפרד, אך לאלוהים הפתרונים...)

 

[schlomitsmile]

נורא עצוב מה שאתה מספר../images/Emo201.gif ממש כואב...../images/Emo10.gif שמעת על גישור- אתה יודע מה זה? נראה לך מתאים?

 

[ש1234]

בטח ששמעתי, תודה על ההצעה. גם הצעתי לה גישור

אבל כל מה שהצעתי לה משום מה היא לא הסכימה לו ולא יצא לפועל. האמת היא שהיות וכל כך רציתי שנשוב יחד, נמנעתי מלהציע כל דבר שיכול להביא לפרוד, וגישור יכול להביא אמנם גם לשלום בית, אך גם לפרוד... רציתי יועצת נישואין ועד לפני כחודש וחצי היינו שם, אבל היא התנגדה לכך שנמשיך להיות אצלה, ואני אכלתי את עצמי כל אותה תקופה. אפילו כרגע אני חושש מלהציע גישור, כי אני חושש להציע כל דבר שעלול לסתום את הגולל על יחסנו. אני יודע שחשוב לקבל החלטות אבל אני גם רוצה הכי טוב עבור בתי ועבורי, ואני מאמין באמת ובתמים שהכי טוב זה שנהיה כבר משפחה בישראל (או איפה שזה לא יהיה

). מצד אחד בת הזוג שלי אומרת שהיא אינה רוצה שנהיה יחד, אך מצד שני כשאני שולח לה מיילים והדעות, לוקח לה זמן רב עד שהיא מגיבה. אני אכן רק רוצה תשובה אחת (שהיא תסכים/ תרצה שנשוב להיות יחד), אך האם לא ברור שזה יהיה כל רצוני? העלה על הדעת שהיא תחשוב אחרת? אני רוצה שנשוב ליועצת נישואין או שנשוב להיות יחד, ואם לא תהיה ברירה, נלך לגישור. קשה לי להעלות על הדעת גישור שאינו שלום בית אך מה אני יכול לעשות, הרי לדאבוני הרב זה כבר לא תלוי בי.

 

[gils33]

לדעתי

כשבחורה אומרת "אני המשכתי הלאה" היא מרמזת ברמז עבה מאוד על כך שאיננה רוצה במערכת היחסים הזו יותר,כמה שזה נשמע קר ידידי,עליך להתעשת,להתרומם ולעשות הכל כדי לקבל אבהות על הילדה המשותפת שלכם. לראות אותה,לחבק אותה,להיות איתה. במידה והגברת תחליט להתעשט, או לצאת מהדיכאון הזה ותהיה זמין אז בכיף,אולי גם אתה כבר תתקדם קדימה,אך לפי מה שאתה מספר,שחרר אותה..... הילדה היא החשובה ביותר.

 

[ש1234]

הילדה אכן חשובה וצריך תמיד לשאוף להתקדם הלאה,

אבל אני רציתי לגדל את הילדה יחד עם אימה. הכי טוב זה שילדה תגדל בחיק משפחתה, ואני לא מסוגל להעלות על דעתי אחרת. אני מאשים את עצמי על שעזבתי את הבית כשבת הזוג שלי הייתה בחודש התשיעי להריונה (למרות שכבר יום לאחר מכן עשיתי כל שביכולתי כדי לשוב אליה והיא הייתה מלאת כעסים עלי ולא הסכימה לעשות זאת). לא ברור לי למה היא אינה רוצה שנשוב להיות יחד, מה מונע ממנה לעשות זאת? לו היא הייתה כנה איתי, אולי הייתי יכול לשחרר... אבל ברצוני לדעת לכמה זמן עלי לשחרר כדי שהדברים יסתדרו לטובה (מבחינתי הכוונה לכך שנשוב להיות משפחה). כל שרציתי זה שתהיה לי משפחה, וסוף כל סוף כשכבר יש לי משפחה, הכי טוב שהמשפחה הזו תתחיל כבר לתפקד כמשפחה. מי שהייתה בת הזוג שלי כל הזמן סתמה כשאני למעלה משלושה חודשים הוצאתי את קרביי בגעגעועים אליה ואל בתי, ועדיין אני רוצה לשוב אליה, כי היא האמא של בתי ואני אוהב אותה והיא האישה של חיי ואני רוצה שיהיה לה ולבתי טוב. למה היא לא רוצה שנשוב להיות יחד? איך היא בכלל מעלה על דעתה שאחרי שיש לנו בת לא נגדלה יחד? הרי היא אהבה אותי כל כךךך... בינתיים, שיהיה לך יום טוב ושבוע טוב...

 

[עוגיות חשיש]

למי יש השפעה חזקה עליה ?

אם יש לכם חבר משותף או אחד מההורים שלה, או סתם מישהו בעל השפעה עליה, שפוך את ליבך בפניו, תגיד שטעית ומהיום אתה רציני, מחפש/עובד בעבודה קבועה ומסודרת (הכוונה לא לעבודות מזדמנות). תגיד שהיום אתה מרגיש אבא עם אחריות ונגמרו השטויות. בקיצור ספר את מה שכתבת כאן, ובקש ממישהו בעל השפעה עליה שינסה לדבר איתה. רק תעשה לי טובה: אל תגיד את זה אם אתה לא באמת מתכוון לזה. אני מאמין לכל מה שאתה מספר, כי אתה מראה לנו את 2 צדדי המטבע (ז"א שגם אתה לא היית בסדר). הכוונה היא שרק אם אתה באמת רציני ועובד בעבודה קבועה וכו', רק אז תנסה לדבר עם מישהו בעל השפעה עליה. אם אין ולו חצי אמת בכוונתך, השינוי לא יבוא מאליו. אני באמת מאחל לך בהצלחה, שיהיה שלום בית, אושר ואהבה, ושתזכו לגדל את בתכם, שניכם, בנחת ואושר.

 

[gils33]

אמן

 

[ש1234]

תודה, כן יהי רצון ../images/Emo13.gif. אני חייב למצוא בהקדם

עבודה ובהחלט מתכוון לקחת אחריות על הילדה ולהיות מעורב כמה שהיא תאפשר לי בגידולה, וב"ה מקווה ומתפלל לאלוהים שנשוב להיות במהרה בימנו יחד