געגועים

Another Girl

New member
געגועים../images/Emo168.gif

לא יודעת מה איתכם,אבל בזמן האחרון,ככל שאני הולכת ומשלימה את הכרותי עם הביטלס,אני מבינה שיש בי איזושהי עצבות.זאת למה? מפני שאני מבינה שתמו הימים בהם אני מגלה עוד אלבום נפלא,עוד שיר חדש-כמו כשגיליתי את Norwegian wood,תמו הימים בהם אני יכולה להאזין לשיר שלהם ופשוט לעצום עיניים ולא להאמין..ככה זה היה בהתחלה.היום אני כבר מכירה ואוהבת,אין על זה עוררין.אבל פעם זה היה אחרת,הייתה תמימות כזו,יפה. סתם רציתי לשתף.
 
עצוב, אבל ככה זה....../images/Emo79.gif

זה מה שקורה כשמאוד אוהבים להקה מסויימת- פשוט לא מפסיקים לשמוע אותה. וכשמדובר בלהקה שלא תוציא עוד חומר חדש, אז נמאס מהר..... אולי בגלל זה כדאי לעשות הפסקות קצרות לפעמים ולשמוע מוזיקה אחרת
כדי שלא יימאס
 

מונו

New member
אולי גילית את הרובד העליון

עדיין נותר לך עוד הרבה מה לגלות לקח לי איזה מאה פעם לשמוע את שדות תות כדי להרגע (טוב גם נבוט בראש מאחותי עזר)
 

Another Girl

New member
לדעתי לא..

כבר חרשתי הרבה מאוד על כל השירים. נראה לי שכבר גיליתי את כל הרבדים שאני כל כך אוהבת.חבל.
 
ואחרי שמגלים את כל הרבדים

תמיד יש עוד רובד, כמו שאמר מאיר אריאל, "אני לא יכול להקיף אישה 360 מעלות/תמיד היא תמצא סדק דרכו תוכל להתגלות", והתקליטים של הביטלס הם האישה הכי יפה בעולם. וגם כשמרגישים שהקשבנו לכל, יש את התקליטים של ג'ון, פול וג'ורג' (איך שהוא בעיקר ג'ורג'), שנוצרו אחרי שהלהקה שהתפרקה, ואחרי זה יש המון המון מוסיקה, שעשו אנשים אחרים ואפשר להנות ממנה, החים יפים ויש המון מוסיקה להקשיב לה, זה אף פעם לא נגמר.
 
זה אכן מעציב

לפעמים להבין שיש מלאי מוגבל, שהביטלס כבר סיימו את דרכם ולא יצאו שירים נהדרים כמו שהיו להם עוד לעולם. מעציבה גם הדרך והמהירות שבה הלהקה התפרקה.
 
למעלה