געגועים.

[סופגניה*]

געגועים.

דמעותי עצורות, אסופות. לא מהינות הן לזלוג, שמא יפתח הסכר. ידי עושות. רגלי מוליכות. ליבי פועם. המחשבות, עליהן לא אוכל לצוות. חושבת עלייך, כה מתגעגעת. מצפה, מייחלת. קוראת בקול שמך. התבוא? התיקחני בזרועותייך, תנשק דמעותיי הצורבות? תאמר, היה ועבר?

 

[אפרת.א]

יקרה שלי - שיפתח...

יקרה שלי - תני לו שיפתח.. שיזרום.. וככל שיפתח מהר, כן ייטב. תני להן - לדמעות: להוליך את ידייך להרעיד את רגלייך... להרקיד את חייך. הן יודעות את הגבול, הן יודעות מתי. ופוסק המבול, זה הטוב - המנקה המרפא... ואז... קראי בלחש בשמו אולי - ישמע אולי יבוא יחבק, ינשק... יאמצך אל ליבו ויאמר - ``אהובה, זה עבר - זה נגמר`` והרגיעה - בו תבוא... )