גרובטרון בביט
אז ככה, אני לא נוטה להתלהב יותר מדי מתופעת ה"רטרו" הרווחת בשנים האחרונות במוסיקה ובכלל, אבל הגרובטרון הוא הרכב שחורג מגבולות התופעה. החבר'ה האלה באמת מביאים משהו חדש ומגניב. מביאים אוירה שונה, חיבור בין שכבות גיל שונות וה-מ-ו-ן גרוב, שזו לא מילה. הסולן שלהם , עם האנרגיה שלו אפשר להאיר את כל העיר (תרתי משמע), וכל שאר החבר'ה , שגם כשהם לא מנגנים הם לא מפסיקים לזוז, ומדביקים את הקהל. החיבור של רמת נגינה גבוהה בכלים שלא מאפיינים בד"כ הופעות רוק, שירים מוכרים שמאפשרים לקהל להיות שותף פעיל ומשולהב מהרגיל ועיבודים נהדרים גרם להופעה הזו להיראות כמו משהו מיוחד מאוד. אמנם שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, אבל גם שירי רוק ישראלי ישן- הכל ידוע ומוכר , ויחד עם זאת חדש וסוחף. אפשר להגדיר את המכלול הזה כקיטש, אבל קיטש מלהיב. הסולן לא מפסיק להזכיר שהוא בא מעמק יזרעאל, מה שמסביר אולי את הבקיאות שלו בעיר חיפה, אבל אין שום דבר שמזכיר מושב בהתנהגותו. הנוכחות הבימתית שלו זה משהו לכתוב עליו הביתה, ואת המופע הזה אפשר כמעט להגדיר "אינטראקטיבי". בביט הלכו על הקונספט הרב-ברירתי: גם שולחנות, גם כסאות וגם רחבה – מה שהסתבר כבחירה מוצלחת בהתחשב בקהל הרב-גוני. חשבנו שנראה משהו, אבל בדקות הראשונות הרחבה התמלאה ובסוף כמעט לא נשאר אף אחד לשבת. בין השירים המון קטעי קישור שמשתדלים ממש לקשר בין רצועות, אבל מעידים בעיקר על יכולת תיאטרלית של המציג, שיש לו גם איכויות קוליות נהדרות , שלא לדבר על ראות טובות...נוסף להחלפת דמויות מקאובוי טקסני לנערת קיבוץ החליט להחזיר אותנו לתקופת הקמת המדינה ופקד על הקהל לפתוח מעגלים לריקוד הורה סוער "אני רוצה כאן מעגל...עגול ויפה", ואפילו נתן חיקוי לדוד בן גוריון. היו גם סולואים של גיטרות שאפשרו לסולן לנוח בדיוק בזמנים מתאימים ,וכמובן, בחגיגה השתתף הפעם גם שלמה בראבא, הוא יאצק, שאם מדברים על רטרו, זה הוא. גם הנוכחות הבימתית שלו אינה מוטלת בספק, ובעזרת המניירות המאפיינות אותו, הבדיחות הידועות והלבוש המסורתי של יאצק מתקופת זהו-זה, הוא הצליח להחזיר אותי כמעט 20 שנה לאחור. הם צריכים לשקול להפוך את השילוב הזה לקבוע, כי הוא שחקן ענק ושיתוף הפעולה ביניהם באמת מדהים. בין השירים היו- הבחורות ההן,מלאו אסמינו בר, צרות טובות,ספירת מלאי, פתאום קם אדם. בהדרן היה ביצוע ראשון בהופעה של "בלדה על הסוס עם כתם על המצח" (שיר מקסים לכשעצמו שזוכה להרבה גרסאות לאחרונה), והסיום מעט צפוי עם "לקום מחר בבוקר" בעיבוד רוק פומפוזי למדי.
אז ככה, אני לא נוטה להתלהב יותר מדי מתופעת ה"רטרו" הרווחת בשנים האחרונות במוסיקה ובכלל, אבל הגרובטרון הוא הרכב שחורג מגבולות התופעה. החבר'ה האלה באמת מביאים משהו חדש ומגניב. מביאים אוירה שונה, חיבור בין שכבות גיל שונות וה-מ-ו-ן גרוב, שזו לא מילה. הסולן שלהם , עם האנרגיה שלו אפשר להאיר את כל העיר (תרתי משמע), וכל שאר החבר'ה , שגם כשהם לא מנגנים הם לא מפסיקים לזוז, ומדביקים את הקהל. החיבור של רמת נגינה גבוהה בכלים שלא מאפיינים בד"כ הופעות רוק, שירים מוכרים שמאפשרים לקהל להיות שותף פעיל ומשולהב מהרגיל ועיבודים נהדרים גרם להופעה הזו להיראות כמו משהו מיוחד מאוד. אמנם שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, אבל גם שירי רוק ישראלי ישן- הכל ידוע ומוכר , ויחד עם זאת חדש וסוחף. אפשר להגדיר את המכלול הזה כקיטש, אבל קיטש מלהיב. הסולן לא מפסיק להזכיר שהוא בא מעמק יזרעאל, מה שמסביר אולי את הבקיאות שלו בעיר חיפה, אבל אין שום דבר שמזכיר מושב בהתנהגותו. הנוכחות הבימתית שלו זה משהו לכתוב עליו הביתה, ואת המופע הזה אפשר כמעט להגדיר "אינטראקטיבי". בביט הלכו על הקונספט הרב-ברירתי: גם שולחנות, גם כסאות וגם רחבה – מה שהסתבר כבחירה מוצלחת בהתחשב בקהל הרב-גוני. חשבנו שנראה משהו, אבל בדקות הראשונות הרחבה התמלאה ובסוף כמעט לא נשאר אף אחד לשבת. בין השירים המון קטעי קישור שמשתדלים ממש לקשר בין רצועות, אבל מעידים בעיקר על יכולת תיאטרלית של המציג, שיש לו גם איכויות קוליות נהדרות , שלא לדבר על ראות טובות...נוסף להחלפת דמויות מקאובוי טקסני לנערת קיבוץ החליט להחזיר אותנו לתקופת הקמת המדינה ופקד על הקהל לפתוח מעגלים לריקוד הורה סוער "אני רוצה כאן מעגל...עגול ויפה", ואפילו נתן חיקוי לדוד בן גוריון. היו גם סולואים של גיטרות שאפשרו לסולן לנוח בדיוק בזמנים מתאימים ,וכמובן, בחגיגה השתתף הפעם גם שלמה בראבא, הוא יאצק, שאם מדברים על רטרו, זה הוא. גם הנוכחות הבימתית שלו אינה מוטלת בספק, ובעזרת המניירות המאפיינות אותו, הבדיחות הידועות והלבוש המסורתי של יאצק מתקופת זהו-זה, הוא הצליח להחזיר אותי כמעט 20 שנה לאחור. הם צריכים לשקול להפוך את השילוב הזה לקבוע, כי הוא שחקן ענק ושיתוף הפעולה ביניהם באמת מדהים. בין השירים היו- הבחורות ההן,מלאו אסמינו בר, צרות טובות,ספירת מלאי, פתאום קם אדם. בהדרן היה ביצוע ראשון בהופעה של "בלדה על הסוס עם כתם על המצח" (שיר מקסים לכשעצמו שזוכה להרבה גרסאות לאחרונה), והסיום מעט צפוי עם "לקום מחר בבוקר" בעיבוד רוק פומפוזי למדי.
ראיתי את המסר ממך דקות ספורות לפני שהתחילה