גרררר....

[גרטרוד]

גרררר....

מה עושים עם הילדים? מה עושים? שאלוהים יהיה בעזרי, עד שמישהו סוף סוף מוצא חן בעיני, הילד שלי עושה הכל בשביל להפגין נוכחות ולא מהסוג הנעים... אני אוהבת את הילד שלי יותר מכל, קרעתי את התחת ואת הנשמה בשביל להעביר אותו את המשבר הזה באופן הרך והמגונן ביותר שניתן אבל די לי מהלבד, רוצה בן זוג וככה זה לא ילך. (שלא תבינו לא נכון, זה לא שהגיע לפה, הביתה, מישהו, לא, לא. פשוט אינטרקציה בסביבת המגורים ומה לעשות מדי פעם גם הילד נוכח) אני מיואשת. הצילו. הצילו.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

גרטרוד../images/Emo20.gif

שני דברים: קודם כל נשימה עמוקה. אחר כך, תני קצת יותר פרטים. ודבר אחרון והחשוב מכולם: לא לוותר על מישהו שאת אוהבת/מוצא חן בעינייך, אלא אם כן הילד סובל ממנו חלילה בגלל התעללות או התנהגות לא יפה כלפיו. מעבר לזה, הילד יתרגל, לאט ובשיחות והבנה הדדית.

 

[יונה לבנה 1]

עוד פרטים

בן כמה הבן? אולי בנך לקח תפקיד של בן זוג ? אולי דואג לך? ורוצה להישאר בשליטה? אולי אחרי שיראה שהכל בסדר והוא יכול לחזור למגרש שלו יעשה זאת? תני עוד פרטים כדי שנוכל לעזור.

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

רק בלי יאוש גרטרוד .....

מבטיח להשיב מאוחר יותר יוסי

 

[גרטרוד]

פרטים... המממ...

הוא בן 5. איזה עוד פרטים? הדבר היחיד שעולה בדעתי זה שגם בעבר כשפגשתי מישהו שמצא חן בעיני הוא ישר נצמד. כמו ראדאר הוא מרגיש בזה (כמובן וכצפוי) אוף! שלא תבינו אותי לא נכון אני מדברת על דברים ברמת הפלירטוט שנגדעים באיבם. בין השאר, אני משערת שלרווק בלי ילדים אין המון סבלנות לסצינות מהסוג הזה... (לך תסביר למישהו בשלב כה מוקדם ולא קיים בעצם שזה לא נראה ככה בדרך כלל) וחוץ מזה, המצב כרגע רגיש כי לאבא שלו יש חברה רצינית ראשונה ואני משערת שהוא מגן עלי כעל "רכושו" האחרון. אוף אוף אוף אוףףףףףףףףףףףףףף... ואני לא מתייאשת רק מיואשת באופן זמני כי נמאסס לי נמאס לי נמאס לי. (אין ספק שלא סתם היה לי רומן ארוך עם גבר נשוי שעינו של בני לא שזפה. יש בזה מין הנוחיות אך גם מן האין עתיד. אוף!) גרטרוד הבכל זאת מיואשת (כרגע)

 

[rolan]

נשאר לי

אחד חלשלוש לתת לך... תתחזקי גרטרוד, זה יעבור ויבואו דברים קשים נוספים ויעברו, וחוזר חלילה... צריך הרבה כוחות בשבילם... ואל תסתכלי להמשך... גררררררררררררררר

עצבנייייייייייייייייייית

 

[עלמה 3]

רגע רגע כמה אוףףףףףףףףףףףףף

במקום אוף ולהוציא אויר.... תנשמי עמוק ...עמוק... הוא קטנצ'יק , הוא נפגש ופוגש את אלה שהם ברמת הפלירטוט שנגדעים באיבם ??? הבנתי נכון?? למה הוא צריך לפגוש בהם ? שנית גם כשאני עם בני או ביתי פוגשים משהו זר , או נכנס אלנו הביתה הם נצמדים... זה מאד טבעי...והוא רק בן חמש , לדעתי זה עדין גיל הרך. מה אומר לך, צריך הרבה סבלנות וסובלנות ואהבה.

 

[גרטרוד]

המון אוףףףףף

הוא ממש אבל ממש לא חייב לפגוש אף אחד אבל החיים, את יודעת, זורמים ולפעמים פוגשים מישהו דווקא בדרך למכולת, או בגינה הציבורית או סתם בשכונה ואז מדי פעם במהלך המפגשים האלה גם הילד איתך. קורה, מה לעשות. וכשאני מדברת על פלירטוט אני מדברת במונחים מאוד מעודנים, נשבעת ביקר לי... המממ... אז הנה שוב. זה נורא נורא נורא מסובך ולמי שגם ככה מצולקת כהוגן וכל צעד ורבע עיפעוף מהלך עליה אימים התוצאה היא די מחורבנת ומאוד בודדה. ונמאס לי. הנה, הצלחתי בלי אוף אחד לרפואה. גרטרוד.

 

[יונה לבנה 1]

גרטרוד יקרה

הגבר שיקבל אותך ואת ילדך ואיתו תרגישי שאת אוהבת את עצמך הכי הרבה ,הוא הגבר הנכון. אל לך להרגיש לא נוח ולחוץ כשבנך בסביבה ,זה לא בגלל הילד זה משהו שקשור לזכר,אם הוא היה נותן לבנך מעט צומי ומקבל את התנהגותו באופן טבעי,גם לך היה יותר נוח.

 

[rolan]

גרררררררררררר ../images/Emo46.gif

גם אצלי זה גרררררררררררררר

נוראי היום... ועוד יותר אני כ"כ מבינה אותך... ובכל זאת... אל תוותרי, ממש לא

לא משנה מה גילו של בנך, לא משנה מה הסיטואציה, אם את חושבת שזה הכי טוב שיש לך ושאת יכולה לתת לבנך. אנחנו נכנעות כאן ושם ואח"כ הם ממשיכים לנסות. וגם אני, כמוך, אוהבת את בנותיי מאוד, גם את עצמי קצת וגם את אוהי כמובן...

 

[azaria]

אפשר להסביר גם לבן חמש

שאמא תמיד תהיה אמא שלו. ושאמא אוהבת אותו וגם אבא אוהב אותו. רק שאבא ואמא כבר לא ביחד... ושכמו שאבא חסר לו (לילד בן החמש) כך גם לאמא חסר מישהו שיהיה בשבילה כמו שאבא היה בשבילה. חבר וידיד, ואהוב וכל זה. ושבגלל החוסר הזה, קצת קשה לאמא להיות הכי שמחה שאפשר. ואם לא שמחים הכי שאפשר אז גם קשה להיות הכי כייפיים שאפשר. אז אולי הוא אפילו יתנדב לעזור למצוא לך חבר חדש בשביל שכבר לא יהיה לך קשה להיות הכי שמחה שאפשר ושתהיי בשבילו הכי כייפית שאפשר. אולי, אבל גם אולי לא. יוסי, מה אתה אומר?

 

[rolan]

פששששששששש

לא קשה מדי להבנתו של ילד בן 5?... האמת?...לא זוכרת זה קרה לי לפני קרוב ל 40 שנה...

בכל מקרה, אני חושבת שחשוב ללמד את הילדים, כבר בגיל צעיר, שגם להורים מגיע "כל מיני דברים" כמו... זמן לעצמם, חברים משלהם וכו' וכו' ... זה לא פשוט יותר?..

 

[הפרי האסור 2003]

אני מסכימה

בכל מקרה זה לא יכול להזיק

 

[גרטרוד]

מפסימיות לאופטימיות בחמש עשרה שניות

אני כבר לא יודעת כלום. נורא נורא מסובך לי כנראה כל הקטע הזה (גם בלי עניין הילד זה מסובך לי). הילד שלי יודע טוב מאוד שגם לאמא מגיע אבל אני מתחילה להריח שבעניין הזה עוד יבואו צרות צרורות. עד לא מזמן, כאמור, זה לא היה רלוונטי אבל מאז שזה כן (ברמת הפניות והרצון והצורך שלי בבן זוג) הממממ... השמירה שלו עלי הולכת ומתהדקת וזה קשה לי נורא. יודעת שכשיבוא האיש המתאים זה יסתדר, שתהיה מהמורה גדולה אבל שנעבור את זה, ובכל זאת... כנראה שאני קצת מודאגת וגם, לא יודעת, התבאסתי אתמול. אתם יודעים מה, אני אבחר לראות גם בזה סימן טוב, כל כך הרבה זמן לא התבאסתי כי מישהו מצא חן בעיני וזה לא הסתייע, כל כך הרבה זמן לא הצלחתי לראות בכלל מועמדים ראויים. אם יש אחד, יש עוד וזה סימן בדוק לכך שהלב שלי כבר לא תפוס על הבלתי אפשרי הנשוי (אותו אני גוררת כבר שנתיים וחצי). תודה לכם על העיצות בכל אופן (ולמי שיש עוד מוזמן גם מוזמן להמשיך לשרשר) בוקר טוב (כן, מוקדם, אני יודעת) גרטרוד.

 

[שילה של הצאט]

../images/Emo23.gifהיי בוקר טוב

מצטרפת לתגובות שהתייחסו לכך שגם לנו מגיע זמן פרטי אינטימי ללא הילד. ביתי בת חמש וחצי הורגלה שאמא יוצאת מבלה נוסעת בלעדיה מאז גירושי היו לי מספר מערכות יחסים אך עדיין לא חשפתי אותה לכך {שום דבר לא היה רציני עד כדי כך} אני לא משתפת עדיין שיש לאמא חבר אך בהחלט מאפשרת לעצמי להיות ולהנות עם בן זוג. שמחה מאד בשבילך שהתחלת להתעניין ולראות מועמדים פוטנציאלים זו התחלה ושיהיה לך בכיף. הגישה שלי כפי שבודאי הבנת היא הפרדה בשלב הראשון.בין זוגיות מתהווה לבין ביתי. אפשר להתחיל ביציאות קטנות ללא הילד כאשר מעבירים מסר שלאמא יש עוד עיניינים חוץ ממנו נשמע בוטה? אולי אבל זה מכין את התשתית. שיהיה בהצלחה ומגיע לך להנות לאהוב . ולהתמלא באהבה ,בנך רק ירוויח מכך באהבה והצלחה .

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

הצדק איתך , עזריה

בוקר טוב גרט... , ילדך בן ה -5 חסר דמות אב ואגב חסרים פרטים על נסיבות פרידתכם מתי זה קרה [בן כמה היה הילד ] האם הסברתם לו , האם העזיבה היתה חדה פתאומית או מדורגת , האם רואה אותו באורח סדיר ... השאלות נועדו להבין הכיצד חווה הילד את הפרידה הטראומטית מהאב ומה עוצמת חששותיו מזוגיות חדשה שלך שמשמעותה בעיניו ראשית חרדה מפני נטישה שלך אותו ושנית ניתוץ החלום שאבא ואמא יחזרו לחיות ביחד..... מה עושים ??? אפשר לוותר על הזוגיות , להמנע מאהבה "עד שהילד יגדל " , אבל ברצינות קראי את ההודעה של עזריה בשנית ונהגי עפ"י הצעתו - מסר בטוח של אהבה , מסר ברור ובטוח של בטחון. לא שעכשיו יפתרו כל הבעיות אבל זה ראשיתו של הליך לעיצוב הגבולות בין עולמך כאם מחד וכאישה בעלת צרכים ורצונות . בהצלחה יוסי