גשםגשם משמיים.
צוללת צוללת צוללת; -יש הבדל בין צוללת לנופלת נכון, צוללת זה פשוט יותר עמוק ויותר לאט. *~*~ אז כל היום הכמעט גשם הזה ומחשבה על בית. כי זה מה שאני רוצה [ככה היא אומרת לי] בית. בתוך הקונכיה שלי, כמו הציור הזה של פה הדב בתוך העץ ואלומה של אור. ככה. חמים בפנים כשקר בחוץ; כבר עדיף שמש צורבת על הטיפות האכזריות האלו שמכות. וכמה שחיכיתי לחורף הזה שכבר יגיע [והיא באמת חיכתה] בא לי לצרוח לגשם הזה שיפסיק, ולחושך הזה שילך, ואיך תמיד נופלים לקלישאות האלו שהחורף הוא הו כה מלנכולי? את יודעת כמה דברים מזכירים?, היא שואלת אותי, כמה פיסות של חיים שצריכים פתאום להתעלם, להעלם כמה נראה שהזמן סמיך מלחלך ובכל זאת החור הפעור שבך צורב כשהרוח מכה בך מכל הכיוונים. תלושה, אני אומרת לה, קוראים לזה תלושה. וכואבת ודואבת ונזכרת ומתגעגעת ונכמרת פנימה. עוד ועוד ועוד. ~*~*~*~ בסך הכל רציתי בית. היא אומרת. ואלומה של אור.
צוללת צוללת צוללת; -יש הבדל בין צוללת לנופלת נכון, צוללת זה פשוט יותר עמוק ויותר לאט. *~*~ אז כל היום הכמעט גשם הזה ומחשבה על בית. כי זה מה שאני רוצה [ככה היא אומרת לי] בית. בתוך הקונכיה שלי, כמו הציור הזה של פה הדב בתוך העץ ואלומה של אור. ככה. חמים בפנים כשקר בחוץ; כבר עדיף שמש צורבת על הטיפות האכזריות האלו שמכות. וכמה שחיכיתי לחורף הזה שכבר יגיע [והיא באמת חיכתה] בא לי לצרוח לגשם הזה שיפסיק, ולחושך הזה שילך, ואיך תמיד נופלים לקלישאות האלו שהחורף הוא הו כה מלנכולי? את יודעת כמה דברים מזכירים?, היא שואלת אותי, כמה פיסות של חיים שצריכים פתאום להתעלם, להעלם כמה נראה שהזמן סמיך מלחלך ובכל זאת החור הפעור שבך צורב כשהרוח מכה בך מכל הכיוונים. תלושה, אני אומרת לה, קוראים לזה תלושה. וכואבת ודואבת ונזכרת ומתגעגעת ונכמרת פנימה. עוד ועוד ועוד. ~*~*~*~ בסך הכל רציתי בית. היא אומרת. ואלומה של אור.
