גשם בגן מאיר בתל אביב
וכשהיה נקבץ הקיץ , אי שם בתחילת שנות השישים. תזמורת כבאי האש של תל אביב הייתה אוספת את כלי הנשיפה המצוחצחים לתוך נרתיקי העור ונעלמת עד לפתיחת עונת הקונצרט הפתוח בקיץ הבא. האמהות היו מטפסות על סולמות אלומיניום עד לקומה השניה של ארונות הקיר הענקיים וערימות ערימות של בגדי חורף ארוזים בקפידה , צמרירים בצבעי יסוד, ומריחים מנפטלין היו נושרות על שטיחים מפירמה ידועה: מרים - מתוצרת הארץ. ובגשם הראשון היו האמהות הדואגות אורזות את ילדי תל אביב, במעיל חם מצמר משובץ בדוגמא סקוטית ומעליו שכמיית גשם מחומר מדיף ריח גומי בשני צבעים אדום או כחול שעליו מאויירים רישומי קו עדינים לבנים של ילדים לבושים כמובן:בשכמית הגשם ומגפיים ומטריה צועדים בשורה אחת ישרה עד לסוף השכמיה. שכמיה: ר"ל: מן מעטפת גזורה במעוגל ויש לה כפתור אחד שמחבר את שני חלקיה באזור הצוואר, הכל נכנס לתוכה כל שכבות הצמר וגם הילקוט שאז עוד הייתה לו צורה מלבנית עם שתי כתפיות שלאת על הגב, וגם שקית האוכל מבד רקום ביד אוהבת, וגם השקית הסרוגה לנעלי התעמלות שאז עוד לא קראו להן סניקרס והיו מחליפים אותן בתום שעור ההתעמלות בנעלים מעור עם שרוכים לשמור על מבנה כף הרגל. תל אביב רצופת שלוליות וילדים שמתרוצצים דורכים במים המעופשים. והשלולית הכי כפית הייתה זו שהתהוותה בגן מאיר בצד ליד הבריכה שפעם היה בה דג זהב וחבצלות מים. בשלולית הזו שיחקו ילדי השכונה : "ים / יבשה". ואת מי שתפסו ונגעו בו- נשר מהמשחק. ואיזה ריחות של חורף נשארו אצלכם??.
וכשהיה נקבץ הקיץ , אי שם בתחילת שנות השישים. תזמורת כבאי האש של תל אביב הייתה אוספת את כלי הנשיפה המצוחצחים לתוך נרתיקי העור ונעלמת עד לפתיחת עונת הקונצרט הפתוח בקיץ הבא. האמהות היו מטפסות על סולמות אלומיניום עד לקומה השניה של ארונות הקיר הענקיים וערימות ערימות של בגדי חורף ארוזים בקפידה , צמרירים בצבעי יסוד, ומריחים מנפטלין היו נושרות על שטיחים מפירמה ידועה: מרים - מתוצרת הארץ. ובגשם הראשון היו האמהות הדואגות אורזות את ילדי תל אביב, במעיל חם מצמר משובץ בדוגמא סקוטית ומעליו שכמיית גשם מחומר מדיף ריח גומי בשני צבעים אדום או כחול שעליו מאויירים רישומי קו עדינים לבנים של ילדים לבושים כמובן:בשכמית הגשם ומגפיים ומטריה צועדים בשורה אחת ישרה עד לסוף השכמיה. שכמיה: ר"ל: מן מעטפת גזורה במעוגל ויש לה כפתור אחד שמחבר את שני חלקיה באזור הצוואר, הכל נכנס לתוכה כל שכבות הצמר וגם הילקוט שאז עוד הייתה לו צורה מלבנית עם שתי כתפיות שלאת על הגב, וגם שקית האוכל מבד רקום ביד אוהבת, וגם השקית הסרוגה לנעלי התעמלות שאז עוד לא קראו להן סניקרס והיו מחליפים אותן בתום שעור ההתעמלות בנעלים מעור עם שרוכים לשמור על מבנה כף הרגל. תל אביב רצופת שלוליות וילדים שמתרוצצים דורכים במים המעופשים. והשלולית הכי כפית הייתה זו שהתהוותה בגן מאיר בצד ליד הבריכה שפעם היה בה דג זהב וחבצלות מים. בשלולית הזו שיחקו ילדי השכונה : "ים / יבשה". ואת מי שתפסו ונגעו בו- נשר מהמשחק. ואיזה ריחות של חורף נשארו אצלכם??.
