היי אלישבע היקרה,
רקע: אני לומדת להיות איתי בלי הנטל של אמא, כל פעם תסבוכת אחרת שלה בחייה.
אני שומרת מרחק מאמא שהביאה שוב כלבה בפעם ה10 ב3 שנים שאנחנו לא גרות יחד.
זה היה ברור שיימאס לה תוך חודשיים.
אמרתי לה שלא אעזור לה למכור אותה שתתמודד לבד אחרי שכל פעם אומרת "זו פעם אחרונה" די! לא רוצה לקחת בזה חלק! נמאס מכפייה ושיגעון.
נמאס שכל בעיה שלה, היא גם שלי. לא! אני אדם בפני עצמי
היא צריכה לשלם על הבעיות שלה, לא אני. היא צריכה להפעיל שיקול דעת בחיים.
אני מתמקדת עכשיו בעבודה- לימודים, בעניינים שלי.
משרת ניהול ראשונה מאוד מאתגרת ומטרגרת את הטראומה מהילדות.
היא שלחה לי הודעה במוצא"ש, אחרי שלא דברנו בערך 3 שבועות (איזה כיף), שאלה מה איתי
ועניתי שעמוסה, לא שאלתי חזרה במכוון. לא באלי שישאבו אותי.
לרוב כשנפגשות, אנחנו באות לאמא שלי, היא לא מתאמצת לצאת מהבית מלבד עבודה או דברים שצריכה.
תמיד ממציאה תירוץ אחר כדי לא לצאת.
אמא שלי יכולה להיות אישה עצבנית ופסיכוטית, ויכולה להיות קסם של שמחה ואור!!
עם בת הזוג: אני עדיין לומדת אותנו, כל הזמן חיפשתי אנשים, עכשיו כשאני עמוסה, אני מחפשת שקט.
המשפחה שלה בקיצון השני- קור אימים, מדברים על ידע לא מעניין ולא על החיים עצמם, אגו, התנשאות, לא בגובה עיניים, עלאק מנומסים וכו. זה גרם לי לראות את המשפחה שלי אחרת.
מתעוררת לגבי המטפלת (הזמנית לשנתיים) שככ הייתי מאוהבת בה ומסנוורת, רציתי שתהיה אמא שלי
ואני בהלם מהרבה דברים שגיליתי, לצערי הפכתי אותה לאלוהים, ואני מגלה שהיא אדם עם קשיים משלו.
תוספת לעריכה:
נאמרו לפני כמה ימים מילים מאוד קשות מצידה, אבל הייתי צריכה את הגבול הברור סופסוף אחרי 9 חודשים! זה נמרח מדי וגם חויתי דיכאון.
הדמות שהערצתי נשברת לי ואני בהלם
אני ממש ממש חוזרת לחיים. מרגישה "פריחה" שקשה לי להכיל
הרבה גדילה, זה מעייף
אני חושבת שהחלום הזה משמעותי מאוד והוא לא סתם.
אני חושבת שהרקע שנתתי מעבר הוא כן רלוונטי.
החלום:
חלמתי שהיינו לבד, אני ובת הזוג
וקבענו עם אמא שלי, שתבוא אלינו
אמרתי שהיא בטח לא תבוא, כי היה גשם זלעפות!!!! ברד, אני חושבת שהיו גושי קרח
ופתאום היא הגיעה עם הכלבה שלה
בשמחה! אופטימיות, מגנטיות, כזו אנרגיית חיים!
והייתה מאוד שונה אנרגטית
האנרגיה שלה הייתה מאוד מבינה עניין ומכילה, במקום לזרוק את עצמה עליי
הייתי ממש מופתעת שהיא באה
רקע: אני לומדת להיות איתי בלי הנטל של אמא, כל פעם תסבוכת אחרת שלה בחייה.
אני שומרת מרחק מאמא שהביאה שוב כלבה בפעם ה10 ב3 שנים שאנחנו לא גרות יחד.
זה היה ברור שיימאס לה תוך חודשיים.
אמרתי לה שלא אעזור לה למכור אותה שתתמודד לבד אחרי שכל פעם אומרת "זו פעם אחרונה" די! לא רוצה לקחת בזה חלק! נמאס מכפייה ושיגעון.
נמאס שכל בעיה שלה, היא גם שלי. לא! אני אדם בפני עצמי
היא צריכה לשלם על הבעיות שלה, לא אני. היא צריכה להפעיל שיקול דעת בחיים.
אני מתמקדת עכשיו בעבודה- לימודים, בעניינים שלי.
משרת ניהול ראשונה מאוד מאתגרת ומטרגרת את הטראומה מהילדות.
היא שלחה לי הודעה במוצא"ש, אחרי שלא דברנו בערך 3 שבועות (איזה כיף), שאלה מה איתי
ועניתי שעמוסה, לא שאלתי חזרה במכוון. לא באלי שישאבו אותי.
לרוב כשנפגשות, אנחנו באות לאמא שלי, היא לא מתאמצת לצאת מהבית מלבד עבודה או דברים שצריכה.
תמיד ממציאה תירוץ אחר כדי לא לצאת.
אמא שלי יכולה להיות אישה עצבנית ופסיכוטית, ויכולה להיות קסם של שמחה ואור!!
עם בת הזוג: אני עדיין לומדת אותנו, כל הזמן חיפשתי אנשים, עכשיו כשאני עמוסה, אני מחפשת שקט.
המשפחה שלה בקיצון השני- קור אימים, מדברים על ידע לא מעניין ולא על החיים עצמם, אגו, התנשאות, לא בגובה עיניים, עלאק מנומסים וכו. זה גרם לי לראות את המשפחה שלי אחרת.
מתעוררת לגבי המטפלת (הזמנית לשנתיים) שככ הייתי מאוהבת בה ומסנוורת, רציתי שתהיה אמא שלי
ואני בהלם מהרבה דברים שגיליתי, לצערי הפכתי אותה לאלוהים, ואני מגלה שהיא אדם עם קשיים משלו.
תוספת לעריכה:
נאמרו לפני כמה ימים מילים מאוד קשות מצידה, אבל הייתי צריכה את הגבול הברור סופסוף אחרי 9 חודשים! זה נמרח מדי וגם חויתי דיכאון.
הדמות שהערצתי נשברת לי ואני בהלם
אני ממש ממש חוזרת לחיים. מרגישה "פריחה" שקשה לי להכיל
הרבה גדילה, זה מעייף
אני חושבת שהחלום הזה משמעותי מאוד והוא לא סתם.
אני חושבת שהרקע שנתתי מעבר הוא כן רלוונטי.
החלום:
חלמתי שהיינו לבד, אני ובת הזוג
וקבענו עם אמא שלי, שתבוא אלינו
אמרתי שהיא בטח לא תבוא, כי היה גשם זלעפות!!!! ברד, אני חושבת שהיו גושי קרח
ופתאום היא הגיעה עם הכלבה שלה
בשמחה! אופטימיות, מגנטיות, כזו אנרגיית חיים!
והייתה מאוד שונה אנרגטית
האנרגיה שלה הייתה מאוד מבינה עניין ומכילה, במקום לזרוק את עצמה עליי
הייתי ממש מופתעת שהיא באה
נערך לאחרונה ב: