גשרי הזמן

[e_male]

גשרי הזמן

השעות נעות במסלולו של יום והימים נשרפים במדורה גדולה גשרי הזמן נשרפים אט אט, ואין עוד אפשרות לצעוד אחורה. או קדימה. תלויים באויר ללא אויר. לנשום עמוק. לנשום רחוק. ושוב התעוררתי. שעת בוקר חשוכה, שעת דממה מוחלטת. פותח את תריס חלוני, ירח קורא את מחשבותי ומתתחמק ממני בין עננים. חזרתי למציאות החלום.. גשר הזמן שלי נשרף כליל. והלב נאחז בשרידי הגוף, הפעם אחצה את הגשר הזה, ואבחר בבטן אמי שלא להוולד כלל. את צערי החבאתי מתח לכרית. שיעלם עם שחרית.

 

[the_new_guy]

אי מייל, עשית לי צמרמורת!

e_mail! רציתי להגיד לך, שאתה כותב ממש יפה ואני חייב לציין שעשית לי צמרמורת! למה צמרמורת תשאל? (נו, תשאל!). שאלה יפה שאלת ואני אענה: פשוט לקחת את המחשבות שלי מההווה והעבר וכתבת אותן "ביפה". אני כל כך מכיר את שעות הלילה הבודדות והחשוכות

(רק שבניגוד אליך, אני לא מתעורר מוקדם, אלא הולך לישון ממש מאוחר...). אזהרה: כתבתי את ההודעה ביום אופטימי ומכאן התגובה שלמטה. יכול להיות שביום אחר אני ארשום תגובה הפוכה.. לגבי הבחירה "שלא להוולד כלל"- פעם זו היתה הגישה שלי לחיים (ויש ימים שעדיין אני מרגיש ככה). אז נכון, להשאר ברחם, בלי שאף אחד יכול להגיע אליך או לפגוע בך זה נחמד ובטוח ולפעמים אין לי כח להתמודד עם העולם שם בחוץ. אבל אתה יודע מה? קצת צפוף ומחניק ברחם וזה גם נורא בודד ועצוב

. כיום אני מנסה לשנות גישה (וזה לא פשוט. תאמין לי שכל היוצאים מהארון למיניהם גורמים לי להיות ירוק מקנאה

). אני שמח שנולדתי! ואני מנסה ככל האפשר לחגוג את החלק השונה בי

במקום להסתיר אותו. האמת, אני יותר טוב בדיבורים מבמעשים (אחרי הכל, אני די פרנואיד מטבעי, כך שהעולם שם בחוץ באמת נראה מאיים) אבל בכל זאת, למרות שעל כל 3 צעדים קדימה אני הולך 2.75 אחורה, אני עדיין בכוון הכללי הנכון ואם הגשרים מאחורי מאיימים להשרף? אז מה! כוס אמק (pardon my french), שיישרפו!

אין לי שום כוונה לחזור אחורה. אני יודע את הדרך ואני הולך קדימה, לאט (אולי אפילו מאוד לאט- כיאה לגילי

) אבל בטוח. ושמישהו ינסה לעצור אותי! השורה התחתונה אי-מייל היא: שמור על אופטימיות ואל תאבד תקווה!