"גשר" מס. 2
הגדת סארייבו - את המהדורה החדשה והמחודשת אפשר לרכוש בדוא"ל: [email protected] __________________________________ תפתחו את האתר: www.makabijada.com __________________________________ הוקרה יפה ד"ר מאיה דמיינוביץ, חברת ההתאחדות, זכתה בפרס "ספרינגר" על מחקר בתחום רפואה גרעינית, אשר פורסם במגזין EJHMMI Vol 33 בקונגרס של EANM בשנת 2006 בתחום זה. מזל טוב, מאיה! __________________________________ הפך את הונו לקרן מילגות לסטודנטים סניה באום המוכרת לקוראים שלנו מהמדור "מה אירע בישראל" כותבת הפעם על המהנדס רפאל אטיאס שרק לא מזמן גילתה שהם גרים בשכנות בהדר בחיפה. האיש הצנוע הזה שמתגורר בשכונה עממית, הוא בעל רכוש רב אותו הפך למילגות לסטודנטים. מי הוא רפאל אטיאס? רפאל נולד בשנת 1920 בסארייבו שהיתה באותה עת "כפר גדול". הוריו היו אמידים, בעלי בית חרושת ללבנים ונכסים רבים. הוא חלם שבנו יהיה יום אחד אדריכל. רפאל התחיל להתכונן ללימודי הנדסה אך המלחמה שפרצה בשנת 1941 קטעה את תוכניותיו. כדי להצילם שלח אביו את רפאל ואחותו פיני לספליט שהיתה תחת כבוש איטלקי ותכנן להצטרף אליהם, אך נעצר והוצא להורג. זה קרה ב- 1.8.1941. חבריו של אביו הצליחו להבריח את אימו של רפאל לספליט (לבושה כמוסלמית). הם הגיעו לאיטליה לכפר על-יד טורינו. בספטמבר 1943 אחרי כניעה של צבא איטליה היו במסתור אצל איטלקים ובעזרת אדון אוליווטי (מבעלי מכונות הכתיבה) העביר אותם לשוויץ שם נשארו עד סוף המלחמה. הם חזרו ליוגוסלביה, רפאל סיים את לימודיו בארכיטקטורה ואחותו פיני ברוקחות. הם ביקשו לעלות לישראל בשנת 1949 אבל במקום אישור עליה קיבל רפאל הזמנה להתייצב לצבא ונשלח למכון תכנון בניה בניש. פעמיים נעצר כי סירב לבנות עם חומר לא תקין ואכן ניצח וקיבל חומר ראוי לבניה. בשנת 1951 הגיע ארצה והתיישב בחיפה. עד 1960 עבד בעיריית חיפה במחלקת הנדסה. כאן מצא את מקומו. לדבריו, "הנדסה משפיעה על איכות חיי העיר, היא אינה בונה רק תשתיות אלא גם אורח חיים; חיי תרבות ויחס בין אנשים, שכנים, חיפוש פתרונות אורבניים, שזה אומר, להקים בניינים מתאימים למקום בו הם נבנו וזה כלל תיעול ובמיוחד בחיפה שבכל חורף מרבים בה שלוליות ושטפונות". ש. למה זה ככה? ת. כי לא רוצים להשקיע לדברים שלא רואים אותם וצנרת לא רואים, מי שבנה את "הכרמלית" התפרסם כי זה רואים. ש. איזה אזור של חיפה אהוב עליך? ת. הייתי אומר העיר התחתית על-יד הים, אף-על-פי שיש לי ביקורת על מה שבנוי שם. לפי דעתי לא צריך לבנות מגדלים על-יד הים מסתירים את הנוף, גונבים לנו את האוויר ומקטינים את החוף. בזמן שכיהנתי כמהנדס השתדלתי לבנות בניינים שהארכיטקטורה תתאים לסביבה הסוציאלית. עם תפיסת עולם כזו ניגש מר אטיאס למכרז בינלאומי לבניית L'ISOLA & DELFIUME VENETO, כלומר בניית אי על נהר וונטו בין וונציה ואודינה. מדובר בפרוייקט שהיה צריך לכלול אספקטים אורבנים ארכיטקטיים וסוציילים כדי שיאפשרו חיים על אי. מכל העולם נתקבלו 151 הצעות, מישראל רק אחת, זאת של רפאל. הוא לא זכה במרכז, אך תפיסת העולם שלו זכתה לתהודה חיובית. ש. סיפרת לנו שהפכת את רכושך הרב שנמצא בסרייבו לקרן מילגות, זה נכון? ת. נכון. את כל רכושי מסארייבו הפכתי לקרן מלגות לזכר אבי שנספה בשואה. אבי לא זכה לראות את הדיפלומה שלי. חוץ מזה זאת הדרך להבטיח עתיד לצעירים. ש. בכל זאת איך ממשת את הרכוש? ת. כל זה בזכות עו"ד דוד ליבאי ועוזרו עו"ד אהוד וויצר. לא הכרתי אותו קודם וגם לא האמנתי שעו"ד כה ידוע ועסוק ימצא זמן ורצון לטפל בעניין שלי. להפתעתי מר ליבאי מיד ענה לי והתחיל לטפל בנושא וכעבור מספר חודשים הוקם קרן מילגות לסטודנטים לארכיטקטורה. יש לציין שעו"ד ליבאי אפילו לא לקח תשלום עבור הטיפול. ש. כנראה שגם עו"ד ליבאי הוא אידאליטס כמוך? ת. אני בטוח בזה. מר ליבאי מוכן לעשות הרבה למען הנצחת זכר השואה ולעזור לדורות הבאים לבנות עבורם עתיד טוב וזה גם מה שאני רוצה: להנציח את זכר אבי ולתת תמיכה לצעירים בתחילת דרכם. ממש התרשמתי מטוב ליבו של איש צנוע זה שנשאר להתגורר ב"שכונת הפעולים" כאשר כסף רב הושקע בעתיד טוב יותר להרבה צעירים, ארכיטקטים בדרך. __________________________________
הגדת סארייבו - את המהדורה החדשה והמחודשת אפשר לרכוש בדוא"ל: [email protected] __________________________________ תפתחו את האתר: www.makabijada.com __________________________________ הוקרה יפה ד"ר מאיה דמיינוביץ, חברת ההתאחדות, זכתה בפרס "ספרינגר" על מחקר בתחום רפואה גרעינית, אשר פורסם במגזין EJHMMI Vol 33 בקונגרס של EANM בשנת 2006 בתחום זה. מזל טוב, מאיה! __________________________________ הפך את הונו לקרן מילגות לסטודנטים סניה באום המוכרת לקוראים שלנו מהמדור "מה אירע בישראל" כותבת הפעם על המהנדס רפאל אטיאס שרק לא מזמן גילתה שהם גרים בשכנות בהדר בחיפה. האיש הצנוע הזה שמתגורר בשכונה עממית, הוא בעל רכוש רב אותו הפך למילגות לסטודנטים. מי הוא רפאל אטיאס? רפאל נולד בשנת 1920 בסארייבו שהיתה באותה עת "כפר גדול". הוריו היו אמידים, בעלי בית חרושת ללבנים ונכסים רבים. הוא חלם שבנו יהיה יום אחד אדריכל. רפאל התחיל להתכונן ללימודי הנדסה אך המלחמה שפרצה בשנת 1941 קטעה את תוכניותיו. כדי להצילם שלח אביו את רפאל ואחותו פיני לספליט שהיתה תחת כבוש איטלקי ותכנן להצטרף אליהם, אך נעצר והוצא להורג. זה קרה ב- 1.8.1941. חבריו של אביו הצליחו להבריח את אימו של רפאל לספליט (לבושה כמוסלמית). הם הגיעו לאיטליה לכפר על-יד טורינו. בספטמבר 1943 אחרי כניעה של צבא איטליה היו במסתור אצל איטלקים ובעזרת אדון אוליווטי (מבעלי מכונות הכתיבה) העביר אותם לשוויץ שם נשארו עד סוף המלחמה. הם חזרו ליוגוסלביה, רפאל סיים את לימודיו בארכיטקטורה ואחותו פיני ברוקחות. הם ביקשו לעלות לישראל בשנת 1949 אבל במקום אישור עליה קיבל רפאל הזמנה להתייצב לצבא ונשלח למכון תכנון בניה בניש. פעמיים נעצר כי סירב לבנות עם חומר לא תקין ואכן ניצח וקיבל חומר ראוי לבניה. בשנת 1951 הגיע ארצה והתיישב בחיפה. עד 1960 עבד בעיריית חיפה במחלקת הנדסה. כאן מצא את מקומו. לדבריו, "הנדסה משפיעה על איכות חיי העיר, היא אינה בונה רק תשתיות אלא גם אורח חיים; חיי תרבות ויחס בין אנשים, שכנים, חיפוש פתרונות אורבניים, שזה אומר, להקים בניינים מתאימים למקום בו הם נבנו וזה כלל תיעול ובמיוחד בחיפה שבכל חורף מרבים בה שלוליות ושטפונות". ש. למה זה ככה? ת. כי לא רוצים להשקיע לדברים שלא רואים אותם וצנרת לא רואים, מי שבנה את "הכרמלית" התפרסם כי זה רואים. ש. איזה אזור של חיפה אהוב עליך? ת. הייתי אומר העיר התחתית על-יד הים, אף-על-פי שיש לי ביקורת על מה שבנוי שם. לפי דעתי לא צריך לבנות מגדלים על-יד הים מסתירים את הנוף, גונבים לנו את האוויר ומקטינים את החוף. בזמן שכיהנתי כמהנדס השתדלתי לבנות בניינים שהארכיטקטורה תתאים לסביבה הסוציאלית. עם תפיסת עולם כזו ניגש מר אטיאס למכרז בינלאומי לבניית L'ISOLA & DELFIUME VENETO, כלומר בניית אי על נהר וונטו בין וונציה ואודינה. מדובר בפרוייקט שהיה צריך לכלול אספקטים אורבנים ארכיטקטיים וסוציילים כדי שיאפשרו חיים על אי. מכל העולם נתקבלו 151 הצעות, מישראל רק אחת, זאת של רפאל. הוא לא זכה במרכז, אך תפיסת העולם שלו זכתה לתהודה חיובית. ש. סיפרת לנו שהפכת את רכושך הרב שנמצא בסרייבו לקרן מילגות, זה נכון? ת. נכון. את כל רכושי מסארייבו הפכתי לקרן מלגות לזכר אבי שנספה בשואה. אבי לא זכה לראות את הדיפלומה שלי. חוץ מזה זאת הדרך להבטיח עתיד לצעירים. ש. בכל זאת איך ממשת את הרכוש? ת. כל זה בזכות עו"ד דוד ליבאי ועוזרו עו"ד אהוד וויצר. לא הכרתי אותו קודם וגם לא האמנתי שעו"ד כה ידוע ועסוק ימצא זמן ורצון לטפל בעניין שלי. להפתעתי מר ליבאי מיד ענה לי והתחיל לטפל בנושא וכעבור מספר חודשים הוקם קרן מילגות לסטודנטים לארכיטקטורה. יש לציין שעו"ד ליבאי אפילו לא לקח תשלום עבור הטיפול. ש. כנראה שגם עו"ד ליבאי הוא אידאליטס כמוך? ת. אני בטוח בזה. מר ליבאי מוכן לעשות הרבה למען הנצחת זכר השואה ולעזור לדורות הבאים לבנות עבורם עתיד טוב וזה גם מה שאני רוצה: להנציח את זכר אבי ולתת תמיכה לצעירים בתחילת דרכם. ממש התרשמתי מטוב ליבו של איש צנוע זה שנשאר להתגורר ב"שכונת הפעולים" כאשר כסף רב הושקע בעתיד טוב יותר להרבה צעירים, ארכיטקטים בדרך. __________________________________