טוב, יאללה, התשובות שלי ../images/Emo9.gif
כרגע, השיר האהוב עליי משם זה "גלקסיה". (זה משתנה בערך כל שעתיים)
אממ... אני בהתלבטות עמוקה בין "הלוואי" ל"זן נדיר". שני העיבודים לשירים האלו פשוט מ-ד-ה-י-מ-י-ם. נורא מצחיק אותי שב"זן נדיר" יודית בהתחלה נשמעת ממש כמו קורין. אני ממש אוהבת את העיבוד של זה (שיודית כמובן אחראית עליו
), וב"הלוואי", העובדה שאישה שרה את זה, זה פשוט נותן לזה פן אחר לגמרי. ד"א - גם אני ביצעתי את זה פעם ביום העצמאות במושב שלי, עם העיבוד הזה פחות או יותר, וזו הייתה חוויה לשיר את זה. אז אני בהתלבטות, לא יכולה לבחור בין שניהם.
"אם בוא" זה השיר שאני הכי פחות אוהבת. מבאס אותי שדווקא הוא סוגר את הדיסק. אני רוצה גם להתייחס קצת לשאר השירים. (אתם מוזמנים גם)
געגוע - שיר מדהים, מילים נפלאות, לחן יוצא מן הכלל... אבל מה? אני יותר אוהבת את העיבוד החדש מהמופע. "שוב ושוב ושוב ושוב ושוב" זה פשוט קטע אדיר.
הרגע שלפני - אחחח... אני רק שומעת את הדבר הזה שנשמע כמו חמת חלילים בהתחלה, ואני ממש על סף דמעות. זה ללא ספק אחד הטקסטים המרגשים ביותר שנכתבו אי פעם. הלחן של יודית כל כך הרבה יותר יפה משל חמי רודנר (אנטי אנטי אנטי) והעובדה שהיא שינתה את הטקסט ל"רועדת" זה בכלל מרגש אותי ברמות.
ברנדי וג'יטאן - הגיטרה החשמלית בהתחלה קצת הורסת לי את הפתיחה. לפי דעתי זו אחת הפתיחות הפחות מוצלחות של הדיסק, אבל השיר מהמם.
אמבולנס האהבה - אחד הדברים היותר מקסימים בדיסק הזה. השיר הזה, שבהתחלה הייתי מאוד אנטי אליו (לא יודעת למה), אחרי כמה פעמים של שמיעה, ממש התאהבתי בו. הטקסט של דן תורן מאוד יפה, והגיטרה בסוף מדהימה.
בך לא נוגע - פשוט מדהים. שיר כל כך יפהפה, והביצוע של יודית כל כך מדהים. אני אוהבת גם את הביצוע שלה יחד עם דן תורן, אבל פה זה גם מהמם.
גלקסיה - חחח אני אוהבת את הצליל "כאילו" התנעה של הגיטרה החשמלית. זה משהו מאוד מיוחד, ומגניב כזה. ואני לא יודעת למה אני כל כך אוהבת אותו, אחרי הכל, אין בו משהו כל כך מיוחד. הוא מכניס אותי למן אווירה כזאת.
בשביל זה - אני
מאוד אוהבת את דורותי פרקר. יש לה טקסטים אדירים. התרגום של אהוד מנור (ז"ל) מצויין, והלחן גם טוב מאוד. ככה שלשמוע את יודית שרה דורותי פרקר זו בהחלט חוויה בשבילי. (חבל שזה כל כך אלקטרוני, אני לא אוהבת את זה)
לא לסגור - לחן מאוד מרגש, המילים פחות דיברו אליי, מזכיר לי משהו קצת קלאסי ועדין כזה. מה שכן, אני מאוד מרגישה את יודית בשיר הזה. וזה גורם לי להתרגשות מאוד עמוקה.
דמעה - יש לי שיר שפעם כתבתי, (לפני שגעגוע יצא) שממש דומה לשיר הזה. הלחן מקסים, המילים מאוד יפות (המעבר והפזמון יותר מהבית לפי דעתי) והקול של יודית מרגש שם.
נמש על השמש - זה השיר הכי אדיר באלבום, מבחינת האדירות שלו. אני מאוד אוהבת אותו, מאוד מזדהה איתו, והוא מאוד קוסם לי, ואני אוהבת את הלחן שלו, יש בו משהו מאוד מקסים. והשורה הזאת "מותר להשתגע כשמישהו אוהב אותך, יש לאן ליפול" פשוט אומרת לי כל כך הרבה...
סיפור מותם של עלמה ועלם - שיר מדהים. אבל שוב, אני הרבה יותר אוהבת את הגרסה השקטה עם הפסנתר במופע לזכרו של מאיר אריאל "עם הגב לים".
אם בוא - אני לא מתייחסת לשיר הזה... חחח אבל אין מה לעשות, בכל דיסק יהיו שירים שפחות תאהבו. בגלל שאני אוהבת מאוד את כל 11 הטראקים האחרים, זה לא מפריע לי. בקשר לעיבודים, הקאברים או איך שלא תקראו לזה...
הלוואי - מרגש, מדהים, מעלף, מקסים, משגע, זהו, אין לי מה להגיד יותר.
שיר אהבה (כמו גלגל) עם גידי גוב ורמי קליינשטיין - אני לא אוהבת את העיבוד, אני לא אוהבת הרבה דברים משם. אבל בעיקרון, זה אחלה שיר.
סתיו עם גידי גוב - אף פעם לא אהבתי את השיר הזה מי יודע מה, אז זה לא עשה לי שינוי דראסטי בקשר לשיר. גם אם יודית שרה אותו.
צער לך עם אריק איינשטיין - תמיד אהבתי את השילוב ההרמוני של יודית ואריק. יש משהו מיוחד בשני הקולות האלה שהם משתלבים ביחד, בייחוד כשיש פסנתר ברקע. אז כן, מאוד אוהבת.
זן נדיר - מדהים מדהים מדהים.
מה השיר האהוב עליך משם? (קשה, קשה, אבל יאללה)
"הרגע שלפני" "ברנדי וג'יטאן" "בך לא נוגע" "סיפור מותם של עלמה ועלם" אילו מהקאברים של הדיסק השני את/ה הכי אוהב/ת? ללא שום ספק - "זן נדיר" איזה שיר את/ה הכי פחות אוהב משם (אם בכלל)? מסכימה עם מיכל - "אם בוא"
