לא, ממש לא. דאווין של שיר מחאה
הוא בפשטות שיר מחאה. מחאה נגד התרבות המודרנית. ואיך בדיוק הוא מחאה. אני אסביר. בבית הראשון יש מחאה חברתית נגד כל מיני "דרכי חיים" מודרניות שכאן המייצג של הדרכי חיים האלו זה "הרגשת הביתיות עכשיו". שכמו שרואים לפי המשפט האחרון של הבית זה מצחיק באופן עצוב ביותר. הבית השני הוא מחאה בעצם גם על תרבות הבידור שירדה לרמת בומים חסרי משמעות, וגם על רשות הביטחון שעושה דברים בלתי מובנים בשם ביטחון המדינה (שבאמת פעם הפרקליטות הצבאית הייתה דוחפת את התירוץ הזה לכל חור אפשרי). הבית השלישי הוא מחאה על הנטיה של אנשים להיות נטולי דעות ועל הנטיה לסרב לגבש דעות רק בגלל הפחד ממה שהחברה תחשוב. הבית הרביעי הוא כבר לא ממש מחאה, אלא מעין דרך להראות מה התוצאה של כל ההדרדרות התרבותית הזו, וכאן התוצאה היא בפשטות החלפת זוגות נטולת כל יופי ונטולת כל מוסר. כלומר שהכל בחרא, גם דברים לא מוסריים בעליל הם בסדר. בסדר. ואז בבית החמישי והמסכם מאיר אריאל בעצם עושה מחאה על שירי המחאה ואומר שכל מה שלא תכתוב (כולל השיר הזה עצמו) הוא סתם דאווין נטול כל טעם. אממ.. מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי ובבקשה תגידו מה דעתכם על הפירוש
