לא, וכן....
הלא: מבחינה אישית-יומיומית לא מרגישה שום שינוי מיוחד.
אף אחד מהקולגות שלי לא שינה את התנהגותו כלפי או משהו.... אני רואה ברחוב מסביבי את אותה כמות של חובשי כיפות (כמות קטנה אגב) ואף אחד לא נראה מתעניין בהם במיוחד.
הנהגי מוניות האתיופיים/אריתראיים פה ברובם עדיין שמחים תמיד לשמוע שאני מישראל.
בניגוד לניו יורק לא יצא לי לראות שום גרפיטי אנטישמי במטרו או משהו.
מבחינת כלל-ארה"ב: אני רואה ושומעת כמובן ידיעות על חילול בתי קברות יהודיים, ניפוץ חלונות של בית כנסת בשיקגו וכאלה
[אגב - לא בחדשות הרגילות בטלויזיה - אלא יותר בויי-נט. כי בחדשות פה יש הרבה קשקושים מסחריים ומעט חדשות של ממש.
בגזרת ה"באמצע" (לא כן, ולא לא - אבל כנראה שכן....)
* אבא של ילד מהכיתה של ביתי ביקש שנתפעל השנה את השולחן הישראלי ביריד הבינלאומי בבי"ס שלהם. שזה וואחד תיק. על כל פנים, מה שיוצא דופן היה שהוא אמר שמאוד חשוב לו "דווקא השנה" שיהיה שולחן ישראלי באירוע. מה שהעלה לי למודעות את מה ששאלת.... [הוא אגב אנגלי אנגליקני - כך שזה לא אינטרס אישי שלו]
* היה לי השבוע חלום זוועות שבו אנחנו מקבלים זימון לאיזה מחנה ריכוז ומנסים להימלט כל המשפחה ברכב המשפחתי. אבל מכיון שיש היום מצלמות בכל מקום אז אין כל כך לאן להימלט ואז (בחלום...) אנחנו משנים מספרים בלוחית הרישוי של הרכב עם מרקר שחור (נגיד הופכים את הסיפרה 6 ל-8) וגם מורידים לפרקים את הלוחית מהרכב כדי לבלבל את המצלמות בכבישים, ובכלל בתחילת הדרך אנחנו שוכרים משאית-העברת דירה שכזו ושמים הרכב המשפחתי בתוכה (כך שהמצלמות יקלטו את הלוחית של הרכב הזה) ואז איפשהו באמצע הדרך (אל תשאלו אותי הדרך לאן... הדרך לקנדה/הקוטב הצפוני או משהו) אנחנו נוטשים את המשאית וממשיכים עם הרכב הפרטי שהוחבא בתוכה עד אותו רגע.
אז אם "טרחתי" לחלום את כל זה... כנראה שהתשובה לשאלה שלך היא "כן"