דברים יפים לחג שבועות ותודה לרפאל..
חג השבועות – המשמעות הפנימית. חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים (דברים ט"ז, 16) ביחד עם סוכות ופסח, ושמו ניתן לו מפני שהוא נחוג בתאריך ו' בסיוון, בתום שבעה שבועות אחרי ספירת העומר (ויקרא כ"ג,16-21). הוא נקרא גם "יום הביכורים" (במדבר כ"ח,26), מפני שבו הקריבו בבית המקדש בכורים חדשים, וכן נקרא הוא "חג הקציר" (שמות כ"ג, 16), מפני שהוא מופיע בזמן סיום קציר החיטה. בתלמוד מקובל השם "עצרת". ( "עצרת" – מלשון אסיפה, כי ביום הזה נאסף אור גדול, וגם מלשון עצירה, כי ביום הזה נעצרים, מתבטלים להם הכוחות השליליים). כידוע ימי השנה חגים להם במחזוריות קבועה ומסודרת ובכל יום חג "משודרת" תכנית מסוימת. התוכנית הפעם נקראת "חג השבועות" ויש לנו את ההזדמנות והאפשרות "לקלוט" ולהתחבר "לתכנית" המשודרת כל שנה בתאריך ו' בסיוון. למה בדיוק אפשר להתחבר ? חג השבועות אורך יום אחד בלבד – אבל הוא יום מאד עוצמתי. בתאריך ו' בסיוון ניתנה התורה בהר סיני. "חתונת" ה' עם נשמות ישראל. חיבור לכוח של התורה. "עץ חיים היא למחזיקים בה" – הזדמנות להתחבר לכוח החיים של התורה. התאריך: א' בסיוון. בני ישראל הגיעו והתיישבו מול הר סיני. " ויחן שם ישראל נגד ההר " ("ויחן" - לשון יחיד. כלומר כל העם היה מאוחד כאחד). "ומשה עלה אל האלוהים, ויקרא אליו ה' לאמור...אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אליי...ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמות, י"ט). התאריך: ב' בסיוון. (שנקרא "היום המיוחס" ) משום שהבורא אמר: "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש". שלושת הימים הבאים (התאריכים: ג-ד-ה בסיוון) נקראים "שלושת ימי ההגבלה" והם שלושת הימים שלפני חג השבועות ובהם נצטוו בני ישראל להתקדש ולהתכונן ל מתן תורה: "וירד משה מן ההר אל העם, ויקדש את העם ויכבסו שמלותם. ויאמר אל העם: היו נכונים לשלושת ימים אל תיגשו אל אישה". התאריך: ו' בסיוון. מתן תורה: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים, וענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאד, ויחרד כל העם אשר במחנה. ויוצא משה את העם לקראת האלוהים מן המחנה, ויתייצבו בתחתית ההר. והר סיני עשן כולו...ויהי קול השופר הולך וחזק מאד...וירד ה' על הר סיני...וידבר אלוהים".(כאן מופיעות 10 הדברות). חז"ל ציינו כי אחרי 2 הדברות הראשונות שנאמרו ע"י הבורא, נשמות בני ישראל לא יכלו לשאת את הקדושה ונשמתן פרחה באופן זמני. לאחר 2 הדברות הראשונות ("אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" + "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי"), משה העביר לעם את 8 הדברות האחרות, יחד עם כל התורה. עשרת הדיברות הם לא רק ציווים, אלא גם הבטחה עתידית ותוצאה של מצב אידיאלי עבור המין האנושי : "לא תרצח" / "לא תגנוב" – כלומר נגיע לזמן בו לא יהיו רציחות, ולא יהיו גניבות וכדומה. עשרת הדיברות אינם חוקי מוסר או ציוויים כפשוטם, אלא מדובר על 10 כוחות אלוהיים שהועברו ע"י דיבור ומהווים כלים להולכה וגילוי כוח הבורא. בחג השבועות יש לנו הזדמנות להתחבר לכל הכוחות הללו. (התורה ניתנה בפרשת "יתרו" שהיה עסוק בחיפוש אחר הבורא האמיתי. יתרו מלשון לתור, לחפש. יתרו = אותיות תור – י'. גם רות המואבייה, שאת סיפורה קוראים בחג השבועות, חיפשה את הבורא האמיתי. רות = אותיות תור). התורה ניתנה כדי לעשות שלום בעולם, ובמעמד הר סיני חוסלו כל היבטי המוות בחיי המין האנושי. כל המחלות וכל הסבל האנושי נעלמו לחלוטין, ומלאך המוות נראה הולך כשהוא כבול בשלשלאות. ביום זה קיבל המין האנושי "זריקת אנרגיה" עצומה, "וחיי נצח" בכל התחומים היום יומיים. (מצב אידיאלי זה התפוגג לאחר חטא העגל). חז"ל ציינו כי בני ישראל לא נשארו ערים בלילה שלפני קבלת התורה. (אחד ההסברים לכך היה רצונם לישון ובכך לגרום לנשמה העולה להתחבר לתורה באופן רוחני),אבל כל התכלית היא לעסוק ולהשתמש בתורה דווקא בעולם הגשמי שלנו, עם כל הקשיים וחוסר הנוחיות. כלומר לנסות להכניס את הכוח ואת רוח התורה לחיים הגשמיים, היום יומיים שלנו. לכן בליל שבועות עלינו לתקן את הנעשה (נקרא "תיקון ליל שבועות"), ובו נהוג להישאר ערים וללמוד תורה במשך כל הלילה. לימוד התורה נועד לתקן את הנעשה אז, אך בעיקר יוצר עבורנו היום חיבור חזק לכוח העצום שנמצא באותיות ובמילים הכתובות בתורה. כוח זה ילווה אותנו לפחות עד ראש השנה הקרוב. האר"י מצטט מספר "הזוהר" ואומר : "ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזה (ליל שבועות) כלל, אפילו רגע אחד, ועוסק בתורה כל הלילה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה זו" (לא בגופו, לא בממונו וכדומה). המשמעות היא שבליל שבועות ישנה הזדמנות להתחבר לכוח החיים וההמשכיות למשך זמן של לפחות מספר חודשים, עד ראש השנה. מדובר על כוח של חיים וצמיחה בכל תחומי החיים . יש אפשרות להתעלות מכל פחד או מגבלה ולהתחבר ישירות לחוכמה הגלומה בתורה – חוכמתו של הבורא, שהיא למעלה מן התפיסה האנושית. בספר "הזוהר" נאמר כי החופה הראשונה התקיימה על הר סיני. כוח החיים שירד על הר סיני היה בעל עוצמה אדירה, ולכן הבורא סכך על בני ישראל בחופה רוחנית שהגנה עליהם. גם כיום, כאשר זוג נישא, אנו פורשים עליהם חופה לצורך הגנה וזרימה מאוזנת של כוח החיים וכוח האור של הבורא המגיע בזמן החופה. בזמן שבועות השכינה בעולמנו הגשמי "מתחתנת" עם הבורא. יש חיבור. בספר "הזוהר" נאמר: "רבי שמעון היה יושב ועוסק בתורה בלילה שבו הכלה מתחברת בבעלה...ואלה העוסקים כל הלילה בתורה, נקראים "בני החופה". וכיוון שבאו לחופה, הקב"ה שואל עליהם, ומברך אותם, ומעטר אותם בעטרותיה של הכלה. אשרי חלקם". שאלה: מה משמעות המנהג לאכול מוצרי חלב וגבינות ? ( מעניין כי הר סיני נקרא בספר תהילים "הר הגבנונים", מלשון גבינה ולובן). ניתנו לכך מספר הסברים, אך אתייחס למשמעות אחת פנימית ורלוונטית בכל זמן ומקום. תשובה: מבחינה אנרגטית חלב הוא הנגטיב (ההיפוך) של בשר. הצבע של החלב הוא לבן. צבע שמסמל פתיחות, רצון לתת ולהשפיע (חסדים). צבע הבשר לעומת זאת הוא אדום. צבע שמסמל צמצום, רצון אגואיסטי לקחת. (דינים). אחרי לידה, הדם האדום של האישה היולדת הופך לחלב לבן. חלב זה מבטא נתינה, אהבה וחיים. זה בדיוק גם הכוח של התורה. בכוחה להפוך את הדין - לחסד. כלומר אם חלילה צפויה לאדם מסויים תקרית שלילית (דין), הרי שאם הוא יתחבר לכוח התורה – התקרית הזו לא תתרחש עבורו כלל. התורה הופכת את "הדם" (על כל משמעויותיו) לכוח של חסד, נתינה, אהבה, ברכה, חיים וצמיחה. במעמד הר סיני, לבני ישראל ניתנה התורה כעבור 50 ימים בלבד לאחר שיצאו ממצרים. הם עדיין לא היו מספיק מוכנים ובשלים לקבל את התורה בשלמותה. המעמד נקרא " מתן תורה" (ולא "קבלת התורה"), כלומר הבורא נותן לנו כל הזמן, השאלה הגדולה היא: האם אנו יודעים לקחת ? בתאריך ו' בסיוון ישודר בכל מקרה "השידור", ואילו לנו יש את חופש הבחירה האם לנצל את ההזדמנות, להתכונן ולנסות "לקלוט" ו להתחבר לכוח החיים, או אולי פשוט לחכות להזדמנות אחרת. הבחירה, כמו תמיד, בידנו. התורה האמיתית: "אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד. דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום. עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר". (משלי פרק ג') חיבור מוצלח וחג שמח ! רפאל כהן. www.raphael-cohen.com
חג השבועות – המשמעות הפנימית. חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים (דברים ט"ז, 16) ביחד עם סוכות ופסח, ושמו ניתן לו מפני שהוא נחוג בתאריך ו' בסיוון, בתום שבעה שבועות אחרי ספירת העומר (ויקרא כ"ג,16-21). הוא נקרא גם "יום הביכורים" (במדבר כ"ח,26), מפני שבו הקריבו בבית המקדש בכורים חדשים, וכן נקרא הוא "חג הקציר" (שמות כ"ג, 16), מפני שהוא מופיע בזמן סיום קציר החיטה. בתלמוד מקובל השם "עצרת". ( "עצרת" – מלשון אסיפה, כי ביום הזה נאסף אור גדול, וגם מלשון עצירה, כי ביום הזה נעצרים, מתבטלים להם הכוחות השליליים). כידוע ימי השנה חגים להם במחזוריות קבועה ומסודרת ובכל יום חג "משודרת" תכנית מסוימת. התוכנית הפעם נקראת "חג השבועות" ויש לנו את ההזדמנות והאפשרות "לקלוט" ולהתחבר "לתכנית" המשודרת כל שנה בתאריך ו' בסיוון. למה בדיוק אפשר להתחבר ? חג השבועות אורך יום אחד בלבד – אבל הוא יום מאד עוצמתי. בתאריך ו' בסיוון ניתנה התורה בהר סיני. "חתונת" ה' עם נשמות ישראל. חיבור לכוח של התורה. "עץ חיים היא למחזיקים בה" – הזדמנות להתחבר לכוח החיים של התורה. התאריך: א' בסיוון. בני ישראל הגיעו והתיישבו מול הר סיני. " ויחן שם ישראל נגד ההר " ("ויחן" - לשון יחיד. כלומר כל העם היה מאוחד כאחד). "ומשה עלה אל האלוהים, ויקרא אליו ה' לאמור...אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אליי...ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמות, י"ט). התאריך: ב' בסיוון. (שנקרא "היום המיוחס" ) משום שהבורא אמר: "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש". שלושת הימים הבאים (התאריכים: ג-ד-ה בסיוון) נקראים "שלושת ימי ההגבלה" והם שלושת הימים שלפני חג השבועות ובהם נצטוו בני ישראל להתקדש ולהתכונן ל מתן תורה: "וירד משה מן ההר אל העם, ויקדש את העם ויכבסו שמלותם. ויאמר אל העם: היו נכונים לשלושת ימים אל תיגשו אל אישה". התאריך: ו' בסיוון. מתן תורה: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים, וענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאד, ויחרד כל העם אשר במחנה. ויוצא משה את העם לקראת האלוהים מן המחנה, ויתייצבו בתחתית ההר. והר סיני עשן כולו...ויהי קול השופר הולך וחזק מאד...וירד ה' על הר סיני...וידבר אלוהים".(כאן מופיעות 10 הדברות). חז"ל ציינו כי אחרי 2 הדברות הראשונות שנאמרו ע"י הבורא, נשמות בני ישראל לא יכלו לשאת את הקדושה ונשמתן פרחה באופן זמני. לאחר 2 הדברות הראשונות ("אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" + "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי"), משה העביר לעם את 8 הדברות האחרות, יחד עם כל התורה. עשרת הדיברות הם לא רק ציווים, אלא גם הבטחה עתידית ותוצאה של מצב אידיאלי עבור המין האנושי : "לא תרצח" / "לא תגנוב" – כלומר נגיע לזמן בו לא יהיו רציחות, ולא יהיו גניבות וכדומה. עשרת הדיברות אינם חוקי מוסר או ציוויים כפשוטם, אלא מדובר על 10 כוחות אלוהיים שהועברו ע"י דיבור ומהווים כלים להולכה וגילוי כוח הבורא. בחג השבועות יש לנו הזדמנות להתחבר לכל הכוחות הללו. (התורה ניתנה בפרשת "יתרו" שהיה עסוק בחיפוש אחר הבורא האמיתי. יתרו מלשון לתור, לחפש. יתרו = אותיות תור – י'. גם רות המואבייה, שאת סיפורה קוראים בחג השבועות, חיפשה את הבורא האמיתי. רות = אותיות תור). התורה ניתנה כדי לעשות שלום בעולם, ובמעמד הר סיני חוסלו כל היבטי המוות בחיי המין האנושי. כל המחלות וכל הסבל האנושי נעלמו לחלוטין, ומלאך המוות נראה הולך כשהוא כבול בשלשלאות. ביום זה קיבל המין האנושי "זריקת אנרגיה" עצומה, "וחיי נצח" בכל התחומים היום יומיים. (מצב אידיאלי זה התפוגג לאחר חטא העגל). חז"ל ציינו כי בני ישראל לא נשארו ערים בלילה שלפני קבלת התורה. (אחד ההסברים לכך היה רצונם לישון ובכך לגרום לנשמה העולה להתחבר לתורה באופן רוחני),אבל כל התכלית היא לעסוק ולהשתמש בתורה דווקא בעולם הגשמי שלנו, עם כל הקשיים וחוסר הנוחיות. כלומר לנסות להכניס את הכוח ואת רוח התורה לחיים הגשמיים, היום יומיים שלנו. לכן בליל שבועות עלינו לתקן את הנעשה (נקרא "תיקון ליל שבועות"), ובו נהוג להישאר ערים וללמוד תורה במשך כל הלילה. לימוד התורה נועד לתקן את הנעשה אז, אך בעיקר יוצר עבורנו היום חיבור חזק לכוח העצום שנמצא באותיות ובמילים הכתובות בתורה. כוח זה ילווה אותנו לפחות עד ראש השנה הקרוב. האר"י מצטט מספר "הזוהר" ואומר : "ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזה (ליל שבועות) כלל, אפילו רגע אחד, ועוסק בתורה כל הלילה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה זו" (לא בגופו, לא בממונו וכדומה). המשמעות היא שבליל שבועות ישנה הזדמנות להתחבר לכוח החיים וההמשכיות למשך זמן של לפחות מספר חודשים, עד ראש השנה. מדובר על כוח של חיים וצמיחה בכל תחומי החיים . יש אפשרות להתעלות מכל פחד או מגבלה ולהתחבר ישירות לחוכמה הגלומה בתורה – חוכמתו של הבורא, שהיא למעלה מן התפיסה האנושית. בספר "הזוהר" נאמר כי החופה הראשונה התקיימה על הר סיני. כוח החיים שירד על הר סיני היה בעל עוצמה אדירה, ולכן הבורא סכך על בני ישראל בחופה רוחנית שהגנה עליהם. גם כיום, כאשר זוג נישא, אנו פורשים עליהם חופה לצורך הגנה וזרימה מאוזנת של כוח החיים וכוח האור של הבורא המגיע בזמן החופה. בזמן שבועות השכינה בעולמנו הגשמי "מתחתנת" עם הבורא. יש חיבור. בספר "הזוהר" נאמר: "רבי שמעון היה יושב ועוסק בתורה בלילה שבו הכלה מתחברת בבעלה...ואלה העוסקים כל הלילה בתורה, נקראים "בני החופה". וכיוון שבאו לחופה, הקב"ה שואל עליהם, ומברך אותם, ומעטר אותם בעטרותיה של הכלה. אשרי חלקם". שאלה: מה משמעות המנהג לאכול מוצרי חלב וגבינות ? ( מעניין כי הר סיני נקרא בספר תהילים "הר הגבנונים", מלשון גבינה ולובן). ניתנו לכך מספר הסברים, אך אתייחס למשמעות אחת פנימית ורלוונטית בכל זמן ומקום. תשובה: מבחינה אנרגטית חלב הוא הנגטיב (ההיפוך) של בשר. הצבע של החלב הוא לבן. צבע שמסמל פתיחות, רצון לתת ולהשפיע (חסדים). צבע הבשר לעומת זאת הוא אדום. צבע שמסמל צמצום, רצון אגואיסטי לקחת. (דינים). אחרי לידה, הדם האדום של האישה היולדת הופך לחלב לבן. חלב זה מבטא נתינה, אהבה וחיים. זה בדיוק גם הכוח של התורה. בכוחה להפוך את הדין - לחסד. כלומר אם חלילה צפויה לאדם מסויים תקרית שלילית (דין), הרי שאם הוא יתחבר לכוח התורה – התקרית הזו לא תתרחש עבורו כלל. התורה הופכת את "הדם" (על כל משמעויותיו) לכוח של חסד, נתינה, אהבה, ברכה, חיים וצמיחה. במעמד הר סיני, לבני ישראל ניתנה התורה כעבור 50 ימים בלבד לאחר שיצאו ממצרים. הם עדיין לא היו מספיק מוכנים ובשלים לקבל את התורה בשלמותה. המעמד נקרא " מתן תורה" (ולא "קבלת התורה"), כלומר הבורא נותן לנו כל הזמן, השאלה הגדולה היא: האם אנו יודעים לקחת ? בתאריך ו' בסיוון ישודר בכל מקרה "השידור", ואילו לנו יש את חופש הבחירה האם לנצל את ההזדמנות, להתכונן ולנסות "לקלוט" ו להתחבר לכוח החיים, או אולי פשוט לחכות להזדמנות אחרת. הבחירה, כמו תמיד, בידנו. התורה האמיתית: "אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד. דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום. עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר". (משלי פרק ג') חיבור מוצלח וחג שמח ! רפאל כהן. www.raphael-cohen.com