זעקה נפלטה מפיה והדף נשמט מידה. לא יחפון פניה בידיו הגדולות והחמות. היא לא תגער בו כי שכח לקנות עיתון. לא ישב בראש-השולחן בחגים. לא תשמע צחוקו. והצד שלו במיטה יהיה קר.
והזמן "לא עושה את שלו". "לא ישב בראש השולחן בחגים" - מוכר לי מסבי שאהבתי ז"ל, שהיה ניצול שואה, ומאז שנפטר לא ישב איש על כסאו. כואב וחזק ברנשטיין, ביום כזה של אבל וזכרון, מילותייך חזקות פי כמה. תודה לך.
